התיישנות במקרים של נזק מתמשך

הנתבעת 1 אינה מכחישה שהיה נזק בדירת התובעים בשנת 2009, ואינה מנסה להיתחמק מהאמור, אך מבהירה כי פרט לתיקון משנת 2009 לא בוצע כל תיקון בדירת התובעים, ויתרה מזו – משלא הועלתה כל טענה בעיניין זה עד כה, התביעה נגדה היתיישנה, ואין במקרה דנן כל נזק מתמשך.

...

סבורני כי הדברים דברי טעם.

אף דינה של התובענה נגד הנציגות להידחות מטעמי התיישנות.

סיכום בסיכום הדברים, סבורני כי דינה של התביעה כולה להידחות מטעמי התיישנות, וכך אני מורה.

הלכה פסוקה היא כי בצד מעשה עוולה נקודתי שניגרם בו נזק נקודתי, תיתכנה נסיבות שבהן הארוע העוולתי הוא מתמשך ונגרם בצידו נזק מתמשך, והוא מוליד במהלך התרחשותו עילות תביעה חדשות בזו אחר זו, עד לפקיעתן: "מקום שעוולה היא נמשכת והולכת, היא יוצרת עילת תובענה חדשה מדי יום ביומו... כל עוד נמשך מצב העניינים הפוגע, והתוצאה היא כי אף-על-פי שמעשה העוולה הראשון ארע מחוץ לתקופת שש השנים, אין התובענה חסומה במידה שהיא מתייחסת להמשך העוולה בתוך התקופה... במקרה שיש הפרת חובה הנמשכת והולכת מצד הנתבע והגורמת ברציפות נזק לתובע, הרי עילת תובענה חדשה נולדת בכל יום, ואם ההפרה והנזק הנובע ממנה נמשכו פרק זמן העולה על תקופת ההתיישנות, יחסום חוק ההתיישנות – אם הנתבע מסתמך עליו- את תובענת התובע על הנזק שארע לפני התאריך הקובע, אך לא על הנזק שארע אחריו" (ע"א 590/67 קלינמן נ' ד"ר מירון חרושת כימית בע"מ פ"מ כב(2) 929, 933 (1968)) עוד נפסק בעיניין זה בע"א 9413/03 אלנקוה נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה, ירושלים (לא פורסם, 22.06.08) (להלן: "עניין אלנקוה") מפי השופטת פרוקצ'יה (פסקה 31 שם) כדלקמן: "כלל הוא, כי בעוולות בהן משמש 'נזק' אחד היסודות, אם המעשה נמשך והולך ויוצר עילות תביעה מתחדשות, תוך גרימת נזק לנפגע מעת לעת, תתפוש ההתיישנות בתום 7 שנים ממועד הווצרות כל עילת תביעה מתחדשת, כאמור. המדובר הוא בארוע עוולתי המצמיח זכויות תובענה מעת לעת, להבדיל מנזק נמשך שמקורו במעשה עוולה חד פעמי..." הדברים יפים אף לענייננו.

בת"א (שלום ת"א) 25510-07 חנן קמינסקי נ' טייל סיטי הפקות בע"מ, תק-של 2010(1), 8971 , 8981 (2010) קבע כבוד השופט שיינמן: "נזק של עוגמת נפש איננו נזק קצוב הניתן למדידה מדויקת, וניתן כאמור לפוסקו על סמך הערכה ואומדנה. הערכה ואומדנה, מושפעים בין היתר, מהתרשמותו ומהשקפתו האישית של ביהמ"ש, לגבי חומרת העוולה מחד, ומאידך לנזק שניגרם לנפגע". עוצמת הפגיעה של התובעים מהמטרדים אשר יצרה פז והשנים הרבות בהן סבלו התובעים מהמטרדים הללו מובילים אותי למסקנה כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה.

...

כמו כן מחמת העובדה שתחנת הדלק של הנתבעת נהנית אף היא מהכרה על פי חוקי התכנון והבנייה באזור, לא מצאתי לנכון להיעתר ולפסוק פיצוי על פי הנטען בסעיף 85 ב' לכתב התביעה, דהיינו סך של 261,000 ₪ בגין פגיעה בזכויות הבנייה בנכס.

סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: התובעים זכאים לפיצוי בגין מכלול הנזקים הנגרמים להם בשל קיומה של תחנת הדלק בצמידות לאזור מגוריהם, כפי שנפסק ובואר בפסק דין זה לעיל.

אני דוחה את הבקשה להוצאת צו מניעה קבוע כנגד הפעלת התחנה במקום, אך מביעה תקווה כי הנתבעת תשקול צעדיה במישור זה. אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות התובעים בהליך הנוכחי בסך של 60,000 ₪ כולל מע"מ. עוד אני מחייבת את הנתבעת בתשלום שכר עדי התובעים, ובתשלום אגרות משפט א' ו- ב', כל אחת מהן כערכה ביום תשלומה.

היתייחס לכך השופט ברנזון בע"א 35/71 חב' ישראל אוסטרליה להשקעות נ' מושב בני דרור, פד"י כז(1) 225, 228-9: "במקרה שיש הפרת חובה הולכת ונמשכת מצד הנתבע והגורמת ברציפות נזק לתובע, הרי עילת תובענה חדשה נולדת בכל יום, ואם ההפרה והנזק הנובע ממנה נמשכו פרק זמן העולה על תקופת ההתיישנות, יחסום חוק ההתיישנות - אם הנתבע מסתמך עליו - את תובענת התובע על הנזק שארע לפני התאריך הקובע, אך לא על הנזק שארע אחריו." כך עשוי להתרחש בעוולת הסגת-גבול במקרקעין: הוא הדין במקרה של הסגת-גבול נמשכת והולכת, והנזק שניגרם בעטיה.

לעומת זאת, מעשה עוולה נקודתי, שהנזק בצידו הוא נזק מתמשך, פותח את תקופת ההתיישנות במועד שבו ניתן להעריך קיומו של נזק ממשי, ואין הכרח בקיום יכולת לעמוד על הנזק במלוא הקפו.

...

בית המשפט המחוזי בא לכלל מסקנה, כי תביעתו של המערער התיישנה.

המשנה לנשיאה השופט ס' ג'ובראן: מסכים אני עם עמדתם של חבריי המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטת א' פרוקצ'יה, לפיה דין הערעור להתקבל, במובן זה שבאם ייקבע כי הקפאת הבניה שגרמה לעיכוב הבניה בחלקתו של המערער מקימה כנגד המשיבות את עוולת הרשלנות, הרי שמדובר באירוע עוולתי מתמשך, המוליד עילות תביעה בזו אחר זו, ועל כן אין בטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי המשיבות כדי לחסום את הדיון בתביעתו של המערער.

נדמה שאין בהחלתה של הלכת בוכריס כלשונה על נסיבותיה של עוולה מתמשכת כדי להביא למסקנה שיש לדחות את מועד תחילת תקופת ההתיישנות למועד הפסקת העוולה.

מקובלת עליי אמנם קביעתו של חברי המשנה לנשיאה, לפיה שיקולי הצדק המנחים את כלל הגילוי, כפי שהוחל בהלכת בוכריס, דוחקים בנו שלא לאפשר למזיק להיבנות מהתמשכותה של התנהגותו המזיקה, ולהכיר באינטרס של הניזוק בהתדיינות מינימאלית.

כן נטען כי התביעה לא היתיישנה שכן המדובר בנזקים מתמשכים על פני עשרות שנים ולא בנזק בודד אשר ארע והסתיים.

המבקשים, בתגובתם לתגובת המדינה והעירייה טענו כי בית המשפט בדיון שהתקיים הוא שהציע את מתוה ההסתלקות המתוגמלת; כי פסק הדין בעיניין מרקיט לא קבע כי יש לפסוק גמול ושכ"ט במקרים נדירים אלא קבע כי יש לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים של הסתלקות, כאשר בנידון בקשת ההסתלקות הנה חד צדדית באופן המאיין את החשש הקיים בעת הגשת הסדר הסתלקות מתוגמלת מטעם שני הצדדים להליך.

...

על רקע האמור, ומשהתייתר הצורך בהמשך ניהול ההליך הייצוגי, הגישו המבקשים, תושבי השכונה, בקשה להסתלק מן ההליך הסתלקות מתוגמלת.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

אני מורה על מחיקת בקשת האישור בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות.

כמו כן, נדחית התובענה האישית של התובעים נגד המשיבה, ללא צו להוצאות.

כמו כן, נקבע בהחלטה זו כי אין מקום לסלק את התביעה מחמת היתיישנות וזאת לאור מגמת הפסיקה המצמצמת מקרים של סילוק על הסף מחמת היתיישנות.

"נזק מתמשך"; "עילה מתחדשת" טענה נוספת שטענה מאירי בסיכומיה היא שכתוצאה מהשרות הלקוי שניתן על ידי אייטוזד לתקלות במכונות, נגרם למאירי נזק מתמשך, במובן זה שעילת התביעה של מאירי היא עילה מתחדשת, אשר "נולדה מחדש" בכל פעם שהופיעה תקלה במכונות, וכי פירוש הדבר הוא שתביעתה וטענות הקזוז שטענה לא התיישנו.

...

מלבד העובדה כי מר פלדמן, אשר לטענת חזי "טיפל בכל הדברים האלה", לא זומן למתן עדות בתיק זה (ואין ממש בטענת מאירי שלפיה מר פלדמן אינו נמצא בשליטתה, היות שניתן היה לזמנו למסור עדות באמצעות בית המשפט), והדבר פועל לחובתה של מאירי, סבורני כי דבריו של חזי מדברים בעד עצמם ומעידים כי מאירי זנחה את תביעתה.

סוף דבר תביעתה של אייטוזד מתקבלת, אפוא, באופן חלקי, כך שמאירי תשלם לאייטוזד 127,758 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.