התייצבות חלקית בלשכת התעסוקה

ביום 10.8.15 פנה התובע בכתב למדור פניות הציבור בנתבע (מכתב הפניה נספח ב' לתצהיר התובע) וציין כי הוא מעונין לקבל דמי אבטלה, כי נאמר לו במענה הטלפוני כי לא יהיה זכאי לגימלה עד להצגת מכתב פיטורים וכי רק כשבועיים קודם למועד המכתב הוסבר לו שכלל הנראה היתה טעות וכי מכיוון שהוא "מוגדר כחל"ת" הוא זכאי לגימלה, ולאור האמור הוא מבקש הכוונה "כיצד עלי לפעול על מנת לקבל את האבטלה בהקדם". ביום 19.8.15 שלח הנתבע מכתב לתובע (נספח ג' לתצהיר התובע) ובו צוין כי במענה לפנייתו ולאחר שיחה טלפונית שנערכו עמו ביום הפקת המכתב "על מנת שנוכל לבדוק זכאותך לדמי אבטלה עליך להתייצב בלישכת התעסוקה ולהגיש לסניפנו תביעת דמי אבטלה בצרוף המסמכים הנדרשים כפי שהוסבר לך. עם קבלת הנידרש תיבדק זכאותך". התובע התייצב לראשונה בשירות התעסוקה בחודש 08/2015 לאחר קבלת המענה הנ"ל, וזאת באופן חלקי.

...

" בנסיבות המקרה כאן, מצאנו כי לא ניתן לתלות את מחדלו של התובע מלהתייצב בלשכת העבודה כדורש עבודה ומלהגיש את התביעה לתשלום דמי אבטלה במועד – אך ורק בהתנהלות הנתבע או מי מטעמו, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

אין בידינו לקבל את תביעתו החילופית של התובע לפיה יש לקבוע את שנת האבטלה החל מחודש 6/16 או בסמוך לכך, ולאחר שתביעתו אושרה והוא החל להתייצב בלשכה באופן רצוף.

שנית, התובע עצמו ציין בסעיף 3 לטופס התביעה את חודש 8/15 כ"תאריך הקובע" כהגדרתו בסעיף 158 לחוק, ממנו תחל תקופת האבטלה בת שנה כאמור בסעיף 171(א) לחוק, ולא הצביע על התקיימותן של נסיבות המצדיקות על-פי הדין את הארכתה של תקופה זו. סוף דבר התביעה נדחית.

המחלוקת האם כדין נשללה זכאות התובעת לגימלה עקב העדרותה בין התאריכים 25/10/11 עד 9/11/11 ועקב התייצבותה החלקית.

(א) רואים אדם רשום בלישכת העבודה כמחוסר עבודה, לענין סעיף 127ו(א) לחוק, אם נרשם בה כדורש עבודה בהתאם לתקנון שירות התעסוקה והתייצב לרישום כמחוסר עבודה בלישכת העבודה בימים ובשעות שקבעה לישכת העבודה למתן סדורי עבודה באותו מדור שבו שובץ ושהודעה עליהם פורסמה על לוח המודעות של אותה לישכת עבודה.

...

יישום החוק והפסיקה בנסיבות אלו מוביל למסקנה אחת בלבד לפיה התובעת איננה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה בגין חודשים 10-11/2012 משהתובעת יצאה את הארץ זו הפעם השנייה באותה השנה.

לא מצאנו כי מדובר בענייננו בהזקקות לטיפול רפואי מחוץ לישראל כמשמעות מונח זה בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

לאור כל האמור לעיל , ובמצטבר התביעה נדחית.

כמו כן, לטענתו, הנתבעת לא שילמה לו זכויות סוציאליות, מלבד הכספים שהופרשו באופן חלקי ללישכת התעסוקה.

על פי הפסיקה, נטל ההוכחה לעניין קיום התנאי של העדרות העובד יום לפני ואחרי החג, ללא הסכמת המעסיק, מונח לפתחו של המעסיק: "חזקה על עובד, ועובד יומי בכלל זה, כי הוא מתייצב לעבודתו באופן סדיר, בכל אותם ימים שבהם עליו לעשות כן, אלא אם היתה לו סיבה להיעדרות. על הטוען ליוצא מן הכלל - במקרה שלפנינו המעבידה - הנטל להוכיח, כי נעדר העובד מעבודתו סמוך ליום החג." (דב"ע (ארצי) מג/91-3 מולה נוהד - חב' אל-וו בע"מ, פד"ע טו 163).

...

משכך, התביעה לתשלום רכיבים אלו – נדחית.

לעניין זה אף יש להדגיש כי בכתב התביעה שכנגד טענה הנתבעת כי נגרם לה נזק בסך 15,000 ש"ח בעוד בסיכומיה טענה לנזק בשיעור של 24,300 ש"ח, מבלי שהסבירה את השינוי המשמעותי בסכום הנתבע ומבלי שהציגה כל אסמכתא גם לסכום הנזק המוגדל שלכאורה נגרם לה. לאור האמור, הנתבעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק בסכומים הנתבעים ועל כן, דין התביעה שכנגד בעניין זה - להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד ובהתאם לקביעתנו, על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,677 ש"ח בגין דמי חגים.

שנית, משעה שנקבע בפסק דינה של השופטת אלקיים כי תשלום דמי האבטלה יהא בכפוף להתייצבות התובעת בלישכת התעסוקה ומשתיעוד הנתבע מעלה כי הנתבעת התייצבה באופן חלקי בלבד, שעה שהתובעת עצמה בסעיף 43 לכתב תביעתה ציינה כי לא התאפשר לה להענות לדרישת ההתייצבות , יש לדחות את טענות התובעת המופנות כנגד פסק הדין בהליך הקודם אשר נהלה כנגד הנתבע.

...

אשר לתביעת התובעת לפיצוי בגין עגמת נפש , משעה שנדחתה תביעתה ולא נמצאו אדנים לתמיכה והוכחת טענותיה דין תביעתה בגין רכיב זה אשר רק במקרים מיוחדים וחריגים יתקבל, להידחות.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בשם לב לתוצאת ההליך ומשעה שלא היה כל מקום להגשתו, תשלם התובעת לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

תביעותיהם (השונות) של העותרים בבית הדין האיזורי לעבודה התקבלו, ובית הדין חייב את המוסד לשלם לעותרים את הגימלה גם עבור החודש שבו התייצבו בלישכת התעסוקה לקראת אמצע החודש.

אשר לטענות העותרים בנוגע לתדריך, מצביע המוסד על כך שבאותו הפרק בתדריך קיים סעיף מפורש הקובע כי זכאות לגימלה מתאפשרת רק אם מחוסר העבודה "דרש עבודה במהלך כל החודש, דהיינו פנה בכל הימים שנדרשו ע"י הלישכה". המוסד טוען כי הסעיף בתדריך שהובא על ידי העותרים אינו קובע את הזכאות בחודש שבו ההתייצבות הייתה חלקית, אלא קובע כי המוסד ידון בתביעה רק לאחר מתן היזדמנות לתובע להתייצב באופן מלא בחודש העוקב כדי שהתובע לא יצטרך להגיש תביעה נוספת בסמוך לתביעה הראשונה.

...

דין העתירות להידחות.

מעבר לצורך אומר כי גם לגוף העניין דין העתירה להדחות.

אשר על כן, העתירות נדחות.