התייחסות לעניינים חיצוניים בעת קביעת קצבת נכות

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 34948-02-14 דיור נ' מדינת ישראל ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אליהו בכר העותרת אלכסנדרה דיור ע"י ב"כ עו"ד א' ווסר-מינוי עפ"י החוק לסיוע משפטי המשיבה מדינת ישראל ע"י עו"ד ארז שטיינברג מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין

לעותרת נקבעה נכות בשיעור של 82% נפשית ודרגת אי כושר יציבה של 75% ע"י המוסד לביטוח לאומי.

משמעות הקריטריון אותו קבעה המשיבה, הנו מידור אוכלוסייה שלמה מהזכות לדיור צבורי, אך ורק מעצם היותה שייכת לאוכלוסיה זו. עוד טענה העותרת, כי פרט לכך שאין לה שלושה ילדים, היא עונה על כל יתר הקריטריונים של סעיף 5.1 לנוהל "הקצאת דירות בשכירות בשיכון הצבורי" שהם, "ממצים כושר הישתכרות (בהתאם לסעיף 2.12) ומקבלים קצבת הבטחת הכנסה." העותרת סברה, כי מעצם נסיבותיה והיותה מנויה על קהילת הטרנסג'נדרים יש להחריגה מהנהלים, היות והנהלים לא נתנו דעתם לקהילה זו שלעד לא יהיו להם כאמור ילדים, ועל כן היתייחסות הוועדה לנהלים כלשונם הנה בלתי סבירה ומפלה.

תקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן "התקנות") שכותרתה "המועד להגשת העתירה" קובעת דלקמן: 3". (א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

...

המסקנה מהאמור לעיל, הינה כי הקריטריונים הכוללים את היותו של הזכאי עם שלושה ילדים לפחות הינם סבירים, אין בהם משום אפליה על רקע מיני או העדפה מינית, אלא העדפת נזקקים בעלי ילדים הנזקקים לסיוע יותר מאחרים.

ביהמ"ש העליון כבר עמד על כך שהדירות בדיור הציבורי הן משאב יקר של המדינה וקיים בהן מחסור עצום, לכן אין לאפשר מצב בו אדם שאינו עונה על דרישות הנוהל, ייהנה מזכאות לדירה בדיור הציבורי, בעוד שמשפחות רבות אשר נכנסות להגדרת "זכאי" ממתינות זמן רב לקבלת דירה ר' לעניין זה עע"מ 1663/09 עזבון המנוחה ביטון שמחה ז"ל נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (25.11.2010) "נסיים באשר פתחנו, הדיור הציבורי הוא משאב ציבורי, לא 'כל דכפין ייתי וייכול', אלא אך זכאים. בדו"ח מבקר המדינה מודגש המחסור החמור בדירות. כך, החל בשנים 2007-2002 ירד בהתמדה מספר הדירות הציבוריות שהוקצו לאכלוס הזכאים, וישנן אלפי משפחות - גם בלא שהדבר כולל עולים - הממתינות (מהן במשך שנים) לקבלת דיור ציבורי על אף ההבנה למצבו הבריאותי והכללי של המערער, כפי שמסר, אין בכך כדי להקנות לו זכאות לרכוש את הדירה. אכן, כפי שטוענים המערערים, אין עסקינן במאטריה חוזית רגילה, ויש להתחשב בהיבטים הציבוריים. אך בראיה זו עצמה מובן, שמתן אפשרות למערער - שלא הראה את זכאותו לדיור ציבורי - להיכנס בנעליה של המנוחה בנסיבות, יהא בהכרח על חשבונם של נזקקים אחרים הממתינים בתור, ופירושה, כפי שמצביע על כך המשיב 1, אפלייתם לרעה של זכאים לדיור ציבורי. אין עסקינן ב'משחק סכום אפס', אלא במה שאמור להיות מחולק בצדק, על פי אמות מידה וסדרי עדיפויות, לזכאים". סוף דבר לא ראיתי להתערב בהחלטת המשיב.

דין העתירה להידחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עש"א 1036-07-18 בן סימון נ' הסיוע המשפטי - מחוז חיפה תיק חצוני: בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר המערער: מיכאל בן סימון - נגד - המשיב: הלישכה לסיוע משפטי חיפה ע"י ב"כ עו"ד יצחק גיטר פסק דין

בפסק הדין בתביעה לפיצויים נקבע על-ידי כב' השופטת כאמלה ג'דעון שיעור הפצוי המגיע למערער, וכן נקבעו סכומי הנכויים מפיצוי זה. כב' השופטת ג'דעון התייחסה לקיצבת הנכות הכללית אותה מקבל המערער, וכן לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה על-ידי "קרנית" באשר לתקבולים אלה, וציינה כי הוגשה תביעת שבוב ביחס לתשלומי המוסד לביטוח לאומי ב-ת"א 38621-09-15.

כב' השופטת איריס רש הפניתה להוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי כאשר קמה חבות של המוסד לביטוח לאומי לשלם גמלה לנפגע, ובאותה עת קיימת גם חבות של צד שלישי לשלם פיצויים לנפגע מכוח פקודת הנזיקין או חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, רשאי המוסד לביטוח לאומי לקבל מהצד השלישי שיפוי על הגימלאות ששילם או שהוא עתיד לשלם בגין אותו מקרה.

...

לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 52987-05-18 דהן נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 66944 בפני כב' השופטת רבקה איזנברג בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: דהן מרדכי, ת"ז 24899239 להלן: "החייב" ובעניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד פריד חגי להלן: "המנהל המיוחד" החלטה

בעיניין זה אדגיש כי אם החייב היה סבור כי אין לחייבו במזונות, או שסכומם צריך להיות נמוך יותר (מחמת נכות הבן, או שהייתו במשפחת אומנה), היה עליו לפנות במהלך השנים לבית המשפט לעינייני מישפחה שקבע את סכום המזונות ולבקש להפחית את סכום המזונות החודשי ואולם הוא לא עשה זאת, אלא העדיף במשך שנים להיתעלם כליל מחובתו לזון את בנו.

עוד אציין כי שם נקבעה לחייב 100% דרגת אי כשירות לעבוד, ונקבעה לו קצבת נכות על הסך של כ- 2,500 ₪ בלבד.

פש"ר (ת"א) 57008-07-13‏ ‏ לזר סטרולוביצי נ' כונס נכסים רישמי תל אביב היתייחס לחייב כבן 61(!),הכנסתו הייתה מקיצבת הבטחת הכנסה בסך 2,050 ₪ ובדומה לכל המקרים שלעיל ביקש כי הפטרו יחול אף על חוב המזונות שאותו הוא חב למוסד לביטוח לאומי.

...

הנאמן והכונס הרשמי סברו, כי בנסיבות המיוחדות של העניין יש להיעתר לבקשתו של החייב ולקבוע שההפטר יחול גם על חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי וכפי שפורט המדובר בשיקול שגם אותו יש להביא בחשבון.

פש"ר (ת"א) 25399-04-16 דהן שמואל נ' כונס הנכסים הרשמי עסק אף הוא בחייב כבן 67(!) שביקש להחיל הפטר על החוב למל"ל. הכונס הרשמי סבר שנסיבות העניין מצדיקות להיעתר לבקשת החייב.

פש"ר (ת"א) 42262-09-14 הנרי עטר נ' שגיא רוזנק, (הנאמן) עסק בחייב בן 62 (!) שביקש להחריג חוב למל"ל. הנאמן הותיר לשיקול דעת בית המשפט ואילו הכנ"ר סבור היה, כי מדובר במקרה גבולי אך בסופו של דבר, מצא לתמוך בעמדת המל"ל. הילדים שהחייב חב במזונותיהם בגינם צמח החוב, היו בני למעלה מ- 30 שנים והכנסתו הכוללת עמדה על 2,500 ₪ בלבד.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת להחלת צו הפטר ביחס לחוב המזונות לנושה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 55678-06-15 מזרחי נ' קדם ואח' תיק חצוני: מספר תיק חצוני מספר בקשה:5 בפני כבוד הרשמת- השופטת עינת רביד מבקשים ירמיהו מזרחי משיבים 1. שי מזרחי 2. רוברט קדם 3. עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ 4. חי אורי מזרחי 5. נעמי מזרחי 6. רויטל בריל מזרחי החלטה

לטענת המבקש במקרה זה אין להתייחס לבקשה הראשונה כבקשה לביטול פסק דין למרות הכותרת שלה שכן היא הוגשה על ידי המבקש עת לא היה מיוצג מבלי שפירט הנימוקים המתאימים לבקשה זו. לטענת המבקש, פסק הדין אפשר מראש למבקש לבטלו אלא שהתנה זאת בתשלום סך של 20,000 ₪, שהיה מחוץ ליכולתו של המבקש.

שם נקבע כי במשך השנים רוכך הכלל לפיו "טעות שבדין" אינו מהוה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד.

בנוסף המבקש המציא החלטה של בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 2.6.14 במסגרתה התקבלה בקשתו לפטור מאגרה, כאשר בהתאם לתקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 יש בהחלטה זו כדי להוות ראיה לכאורה לאי יכולתו של המבקש לשלם אגרה.

המבקש לא צירף מסמכים עדכניים בדבר תשלום קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, וכן לא פירט כיצד הוא מקבל את תשלום הקצבה וזאת בשים לב לטענתו כי אין לו חשבון בנק.

...

לאור החלטתי זו אבחן להלן את בקשת המבקש לפטור מאגרה וערבון.

בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).

באשר לערבון אני קובעת כי יש להפחית הערבון ולהעמידו על הסך של 2,500 ₪.

בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה ‏24 מאי 2023 תלה"מ 4764-12-22 פלוני נ' אלמונית תיק חצוני: מספר בקשה:6 לפני כבוד השופט טל פפרני,  סגן הנשיאה המבקש פלוני ת"ז XXXXXX ע"י ב"כ עוה"ד יניב ערבה המשיבה אלמונית ת"ז XXXXXX ע"י ב"כ עוה"ד קרן הכהן החלטה

חריג לעניין זה נקבע לגבי קצבת הנכות המשולמת עבור הבן .

ביום 31.10.22 ניתנה החלטה בעיניין הישתתפות בהוצאות אשר מפנה את הצדדים להוראות הסכם הגירושין שבו היתייחסות גם לעניין זה. ביום 21.3.23 ניתנה החלטה המורה כי החל ממועד הפרידה (14.4.21) יופסק החיוב בדמי מזונות הקטינים השוטפים, וההוצאות החריגות ישולמו בהתאם להוראות הסכם הגירושין.

קביעת דמי המזונות נעשית בלי להכנס לעובי הקורה, דבר שיעשה במהלך בירור המשפט ושמיעת ראיות הצדדים.

...

לדבריה, דין הבקשה להידחות.