התייחסות לטענת הכבדה בגילוי מסמכים כניסיון

הנתבעת טענה לגופו של עניין, כי מדובר במסע דיג, ובמשך ארבע שנות עבודתו של התובע הוא שלח וקיבל עשרות אלפי הודעות בדואר אלקטרוני, כך שמדובר בהכבדה, ולא מדובר בדרישה ספציפית אלא ניסיון לחפש הוכחות לתביעתו.

בתשובתו לתגובה טען התובע, כי הנתבעת לא פירטה אודות ההכבדה הכרוכה בגילוי המסמכים וכן טען שתמוה מדוע הנתבעת אינה מגלה את התכתובת עם מר כהן על מנת להוכיח את חוסר שביעות הרצון מעבודת התובע.

ואולם, נקבע, כי על הטוען להכבדה הנטל להוכיחה (ברע (ארצי) 117-02-19‏ ‏ מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר - חנה ויטמן‏ (19.5.19)).

אשר להקף הגילוי, לא שוכנעתי בהצדקה לדרישה המתייחסת לכל תקופת העבודה.

...

אשר להיקף הגילוי, לא שוכנעתי בהצדקה לדרישה המתייחסת לכל תקופת העבודה.

אשר לדרך הגילוי באופן שלא תהווה הכבדה של הנתבעת, אני קובעת שעל הצדדים לתאם בתוך 15 ימים מועד בו יגיע התובע למשרדי הנתבעת לעיון בתכתובות הדואר האלקטרוני בתיבת הדואר בה עשה שימוש בתקופת העבודה וזאת בתאריכים שצוינו.

על כן לא שוכנעתי כי נתוני שכר בתפקידים אחרים בנתבעת רלבנטיים להליך זה. מלוא התכתובת בין התובע לבין גב' רונית אדרי, מנהלת משאבי אנוש בנתבעת:התובע טען כי הנתבעת צירפה מייל בודד מאת גב' אדרי ועל כן הוא מבקש את מלוא המסמכים כדי לשפוך אור על הרקע להפסקת עבודתו.

בבקשה נטען, כי על-אף החלטה מיום 24.4.2021, הנתבעות 2 - 3 העבירו באיחור תצהיר גילוי מסמכים לידי ב"כ התובע, כאשר התצהיר שהוגש אינו מגלה את המסמכים המבוקשים והמפורטים בבקשה.

בבקשה אין כל פירוט לאיזו הקלטה מתייחס התובע, ומדוע נידרשת ההקלטה עצמה.

הנתבעות מציינות, כי התובע כלל אינו צד לשאלת קיומו של חוב שבגינו התבקש מימוש הדירה, ועל אף זאת, הוא מנסה כעת לחייב הנתבעות להציג מסמכים שאינם מצויים ברשותן, או להעביר את נטל ההוכחה עליהן בנגוד לדין.

עם זאת, הפסיקה הכירה בשני שיקולים עקריים שאותם יש לבחון בשאלת גילוי מיסמך: מידת הרלוואנטיות של המידע המבוקש לביסוס טענות המבקש, וכן מידת ההכבדה שיש במתן צו גילוי המסמכים על הצד שממנו נידרש הגילוי, כאשר נקבע, שבין שני שיקולים אלה יש יחס גומלין (ראו רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם במאגרים משפטיים 13.10.2009)).

...

באשר לעניין ההקלטה, מאחר שמדובר בבקשה סתמית, כאשר לא מצויין לאיזו הקלטה מתכוון התובע, מה מידת הרלוונטיות שלה להליך, ומדוע אין ביכולתו להסתמך על תמליל שנטען כי נמסר לו, הבקשה נדחית.

לאור האמור, הבקשה, על כל חלקיה, נדחית.

התובע ישלם לנתבעות 2 - 3 שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 1,500 ₪.

מעבר לכך, אם הצדדים יבקשו לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט – המידע אודות שווי האופציה ואודות המחלוקות הקיימות ביניהם ביחס לכך, עשוי אף הוא לסייע לצדדים בהקשר זה. לכן – בשלב זה אינני נעתרת לבקשה לפיצול הדיון.

הנתבעת העלתה מספר טענות ביחס למסמכים – טענות הנוגעות לרלוונטיות של חלקם להליך; טענות הנוגעות להכבדה הכרוכה בגילוי; וטענות הנוגעות לסודיות המסמכים.

התובע היתייחס גם לסוגיית ההכבדה ולטענות הנתבעת בהקשר זה, והעלה טענות גם ביחס לסוגית הסודות המסחרית.

מובן כי העתרות לבקשת התובע לגילוי מסמכים ועיון בהם, לא נועדה כדי לקבוע מסמרות בהתייחס לשאלה – שתבחן לגופה בשלבים הבאים של הדיון.

...

אולם – טענות אלה אינן שוללות את הרלוונטיות של המידע אודות הסכומים שקבל מר וייסנשטרן, ואת המסקנה הנובעת מכך לפיה על הנתבעת לגלות לתובע את המסמכים הללו ולאפשר לו לעיין בהם.

ביחס לנושא הסודיות – אני סבורה כי אין די בו כדי לשלול מהתובע את זכותו לעיין במסמכים.

לכן ולאור כל האמור, אני מורה בשלב זה לנתבעת לגלות לתובע ולאפשר לו לעיין במסמכים הבאים (ההפניה מתייחסת למספרי הסעיפים במכתב התובע מיום 17.4.2020) – ס' 2.1 – 2.4 למכתב (כולל ביחס לחברות הבנות); ס' 2.8 למכתב ס' 2.9- 2.13 למכתב (הנובעים לתשלומים למר וייסנשטרן) ס' 2.15 למכתב ס' 2.19 – 2.20 למכתב כל המסמכים יועברו לתובע תוך 30 יום מהיום, וזאת בכפוף לכך שהתובע יתחייב כי לא ייעשה על ידיו כל שימוש במסמכים למעט לצורך ההליך, כי הוא לא יפרסם את תוכנם לאיש למעט בא כוחו והמומחה מטעמו, וכי הוא ישמיד אותם בתום ההליך.

טענת ההכבדה נטענה באופן סתמי וללא תצהיר ואין לקבלה.

ניסיון לאתר מידע בהתאם לסיווג שנקבע על ידי העוררת אינו רלוואנטי וייצור הכבדה בלתי סבירה על הרשות.

בסעיף 105(א) לחוק נקבע, כי "לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נידרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצוע חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו". כאשר הנישום מבקש גילוי מסמכים ספציפי וכללי יש לבחון האם המסמכים המבוקשים רלוואנטיים להליך.

בעיניין אלרון צוין, כי "יש לתת את הדעת גם לכך, כי בלא העמדת תשתית עובדתית כלשהיא מצד המערערת, יש בבקשה זו (ובבקשות נוספות במקרים דומים אחרים) כדי להשית על המשיב עלויות גבוהות תוך השקעת זמן ומשאבים רבים לצורך עיון בכל התיקים המתנהלים או שהתנהלו ברשות. בכך יש משום הכבדה יתירה והטלת מעמסה בלתי סבירה על המשיב, בפרט כאשר המשיב טוען, כי אין ברשותו מאגר מידע של איתור מסמכים כדוגמת החלטות שונות בהליכי שומה ולכן בקשת המערערת אינה ישימה מבחינתו". סבורני, כי דברים אלו יפים ונכונים למקרה שלפני.

לגבי המסמכים המפרטים בסעיף ב(4) לבקשה מצאתי, כי לאור היתייחסות העוררת למקרים הרלוואנטיים במסגרת כתב הערר וטענת האפליה ניתן לומר, כי הניחה תשתית ראייתית לכאורית לאפליה הנטענת ולגבי הרלוואנטיות לניהול ההליך שלפני.

...

על כן, הבקשה לגילוי מסמכים אלו נדחית.

לאחר איזון בין האמור לבין זכויותיהם של צדדים שלישיים מצאתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה לגילוי המסמכים האמורים וכי ניתן להסתפק בכך שפקיד השומה יציג את התשתית העובדתית הזהה או השונה של המקרים האמורים תוך פירוט העקרונות שהובילו להשגת ההסדרים שהתגבשו במקרים אלו ובאופן כללי פירוט ההסדרים שהתגבשו מבלי שינקבו סכומים ספציפיים.

בנסיבות אלו, הבקשה לגילוי מסמכים נדחית בכפוף לאמור לעיל לעניין המפורט בסעיף ב(4) לבקשה.

טענות הצדדים לטענת התובעים, במענה לדרישה לגילוי מסמכים ספציפי שהעבירו לנתבעים, ואשר כללה דרישה לגלות בתצהיר ערוך כדין 42 קטגוריות של מסמכים הרלוואנטיות לבירור המחלוקת (להלן: "דרישת הגילוי"), השיבו הנתבעים באופן גורף וכללני כי מדובר בדרישה מכבידה, שלא הובא כל נימוק לנחיצותה או ההצדקה להענות לה; כי המסמכים הרלוואנטיים לתובענה גולו במסגרת גילוי המסמכים הכללי; וכי חלקים נרחבים מהדרישה הם למסמכים חיסויים מחמת סוד מסחרי ו/או לפי דיני המס, שאין לגלותם.

כן נפסק כי גילוי מסמכים כללי אינו מייתר את גילוי המסמכים הספציפי (ראו: רע"א 3059/12 שידורי פירסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור [פורסם בנבו] (1.7.2012) (להלן: "עניין שידורי פירסומת")); כי על בעל הדין להתייחס, בתצהיר, באופן פרטני, למסמכים הספציפיים שגילויים מתבקש; וכי הצהרה כללית בדבר גילוי כל המסמכים הרלוואנטיים, אינה עונה על דרישה זו (ראו: רע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין [פורסם בנבו] (20.10.2014)).

לטענת הנתבעים, המסמכים והתכתובות הרלוואנטיים שבידי המשיבים גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים וממילא מצויים הם גם בידי התובעים עצמם, בהיותם צד להתכתבויות ומשכך דרישה זו אין מטרתה אלא להפוך את הליך הגילוי לשלב הוכחות מוקדם בהליך וניסיון להכביד על המשיבים.

ביחס למסמכים אלה אני סבורה כי המשיבים הצביעו על הרלוואנטיות של המסמכים להליך במידה המצדיקה את גילויים חרף ההכבדה הכרוכה בכך ובפרט משטענת הנתבעים להיות הדרישה רחבת הקף ומכבידה נטענה בעלמא וללא פירוט או ביסוס.

...

אשר על כן, הבקשה, ככל שהיא מתייחסת לחיוב הנתבעים להשיב על שאלות 17 – 20 לשאלון, נדחית.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה בכל הנוגע לשאלה זו להתקבל.

סוף דבר בשים לב לכך שהבקשה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, איני עושה צו להוצאות.