התחשבות במצבו הכלכלי של עובד בהחלטות פיטורים

יחד עם זאת, לא יכול להיות חולק שבהחלטה על הפיטורים, הנתבעת התחשבה גם במצבו הרפואי של התובע, והדברים נלמדים מקריאת פרוטוקול השימוע, כאשר בפתח הישיבה הכריז מנכ"ל הערייה כי "הזמינו אותך לועדה מאחר ויש בכוונת הערייה לפטר אותך לאור מוגבלות רפואית ואינך יכול לשמש כאב בית ולשחרר אותך מתפקידך" (נספח כג' לתצהיר התובע).

זאת ועוד - מפרוטוקול השימוע עולה שהנתבעת התחשבה במצבו הכלכלי של התובע ועם פיטורי התובע, שולמו לו כספים מעבר לזכאותו על פי הדין (הודעה מוקדמת בת חודשיים ומענק היסתגלות).

...

משלא מצאנו להורות על ביטול הפיטורים ועל החזרתו של התובע לעבודה, אין התובע זכאי לשכר עבודה לתקופה שלאחר פיטוריו.

מסקנה זו מתיישבת עם הנתונים בתלוש השכר האחרון (נספח ב' לתצהיר הנתבעת).

משהנתבעת הוכיחה כי אכן יתרת החופשה של התובע (81.67 שעות) שולמה במסגרת גמר החשבון, מצאנו לדחות רכיב זה. סוף דבר - התביעה מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעת לשלם לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בסך 25,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.2015 ועד התשלום בפועל.

לטענת התובע, הוא פוטר מעבודתו בנגוד לדין וללא שניתנה לו היזדמנות להשמיע את טענותיו, והכל עקב צמצומים בכוח אדם בנתבעת.

סכום זה, בהתאם להחלטת הוועדה הפריטטית סותם את הגולל על טענותיו של התובע, ואף למעלה מכך.

יחד עם זאת ובהיתחשב במצבו הכלכלי של התובע ועל מנת שלא לחסום את דרכו לבית הדין (למידה ויש בידיו הוכחות טובות יותר להוכחת תביעתו), ומאידך – בהיתחשב בגובה התביעה (קרוב ל-300,000 ₪) - יפקיד המשיב סך של 2,000 ₪ בקופת בית הדין תוך 30 יום כערובה להוצאות.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן: בסעיף 22 לתגובה לבקשה להפקדת ערובה ציין המשיב, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, את מצבו הכלכלי הקשה.

לאור כל האמור לעיל – כשמחד , סיכויי התביעה לכאורה קלושים, ומאידך, יש חשש שהמבקשת לא תוכל לגבות את הוצאותיה, לו תידחה התביעה וייספקו הוצאות – יש מקום להטיל על התובע הפקדת ערובה .

כמו כן, גרסת הנתבעת כי התובע לא הביא משקיע שנידחה על ידי הנתבע, אלא כי בשל מצבה הכלכלי של החברה נשקלה האפשרות למכור חלק ממנויותיה בתמורה לחוב של החברה, אולם עסקה זו לא יצאה לפועל בשל חילוקי דיעות בין בעלי מניות הנתבעת, לא נסתרה ומתיישבת עם האמור בחקירתו הנגדית של הנתבע (ר' עמ' 59-60 לחקירתו הנגדית).

על חשיבותו של הליך השימוע נאמר: "החובה לקיים לעובד הליך של שימוע בטרם פיטוריו מקורה בפסיקה. חובה זו מעוגנת בעיקרון תום הלב החל ביחסי עבודה. מעיקרון זה נגזרת חובת המעסיק לברר לעומק את עניינו של העובד המועמד לפיטורים, את הסיבות לפיטוריו ואת האפשרות לבחון את המשך העסקתו. חובה זו מוגשמת בדרך של מתן זכות לעובד להשמיע את טענותיו בטרם פיטוריו. חובה זו נועדה לגרום למעסיק לקבל החלטה מבוססת, מושכלת ומאוזנת בעיניין העסקתו של העובד, לאחר שמיעת ה"אידך גיסא" של עמדת העובד" (ר' ע"ע 1027/01 דר' יוסי גוטרמן – המכללה האקדמית עמק יזרעאל, פד"ע ל"ח, 448).

הפצוי לו זכאי התובע בגין הפרת ההסכם לתקופה קצובה כמובא לעיל, בפסק דין טלמון נקבע כי בהפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה, ניתן פצויי מלא בגין ההפרה וכי "חישוב הפצוי מבוסס על ההפסד שניגרם לצד המקיים על ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בנכוי הסכום (לרבות הנילווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להישתכר, בשקידה סבירה". עוד נפסק כי הטוען לקיומה של החובה להקטין את הנזק חייב להוכיח, כי אכן, הצד שכנגד לא פעל די להקטנתו, בהיתחשב בגילו, מקצועו ומצב בריאותו של מי שעליו מוטלת החובה להקטין את הנזק (ר' דב"ע נו/218-3 בא"ש טכנולוגיות בע"מ – מאיר בוחבוט, 13.11.96; דב"ע נד/136, אהרון דב קמחי – דיור לעולה בע"מ, פד"ע כח 345, 354).

...

לאור כל האמור, ומשלא הוכח שהנתבע העסיק ישירות את התובע או שיש עילה להרמת המסך ולחיובו באופן אישי.

 לא מצאנו כי המקרה דנן הוא בגדר המקרים החריגים המצדיקים הרמת מסך והמהווים עילה לתביעה אישית כנגד הנתבע כנפסק בעניין טוקו שף ועניין שחם לעיל.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין את הסכומים המפורטים להלן: בגין הפרת הסכם עבודה לתקופה קצובה: סך של 267,600 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העסקה 31.12.18 ועד יום התשלום בפועל.

] ביום 9.2.2021 שלחה ההסתדרות מכתב למר יעקב פינגולד, יו"ר המשיבה וחבר מועצת העיר חיפה, במסגרתו חזרה על טענותיה בדבר גרירת רגליים מצד החברה בניהול מו"מ עם ההסתדרות, הקשר בין פעילותו של מר אפרתי בועד הפעולה לבין הזימון לשימוע ועמדה על דרישתה לקבל את המסמכים הבאים טרם ישיבת השימוע: פרוטוקול הדירקטוריון או החלטת הנהלה המעידים על ביטול תקן מנהל אגף אולמות בחברה; מאזנים המוכיחים את מצבה הכלכלי של אתו"ס; רשימת עובדים שפוטרו החל מיום 1.1.2020 ורשימת העובדים שנקלטו לעבודה החל מיום 1.1.2020[footnoteRef:21].

לא נבדקה כל חלופה של חסכון כספי בדרך אחרת במקום החסכון הנובע מפיטורי המבקש, בין באמצעות הפחתת שכרו של המבקש, למרות נכונותו ובין באמצעות הפחתת שכר של מנהלים/עובדים אחרים[footnoteRef:38] ובפרט לנוכח העובדה שהחברה הייתה מרוצה מטיב עבודתו של המבקש שנחשב כעובד טוב ומוערך לאורך השנים[footnoteRef:39] ובהיתחשב בגילו ובוותקו של המבקש[footnoteRef:40].

...

יתר על כן, שוכנענו כי מר אפרתי הוא ה"רוח החיה" ופעיל דומיננטי בהתארגנות העובדים המצויה כעת בשלב קריטי של המשך המאבק לניהול משא ומתן וחתימה על הסכם קיבוצי ראשון בחברה ולפיכך, הוצאתו מהחברה בשלב זה עשויה לסכל את ההתארגנות.

מנגד, לא שוכנענו שייגרם לחברה נזק בלתי הפיך מהמשך העסקתו של המבקש עד לתום ההליך.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנענו על פי הראיות לכאורה כי למבקשים קיימת זכות לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם ועל כן אנו נעתרים לבקשה למתן צו מניעה זמני ומורים על ביטול פיטוריו של מר אפרתי והחזרתו לעבודה כמנהל אגף אולמות בחברה.

פיטורים שלא כדין לטענת התובעת, פיטוריה בגיל 61 נעשו משיקולים זרים ובחוסר תום לב, תוך הפליה פסולה מחמת גיל ועל רקע סיכסוך אישי, ואינם קשורים כלל למצבה הכלכלי של הנתבעת.

לטענת הנתבעת, פיטורי התובעת נערכו משיקולים עניינים ובתום לב. לטענתה, בעקבות הפסדים רבים שצברה הנתבעת בשנים האחרונות והחמרת מצבה הכלכלי בשל משבר הקורונה, החליטה הנתבעת על הפחתת עלויות, לרבות בדרך של צימצום בכוח האדם.

הנתבעת הכחישה כי קלטה עובדים חדשים, אך ציינה כי מעת לעת היא מעסיקה עובדי כוח אדם באופן זמני, בהיתחשב בעונתיות ובעומס העבודה המשתנה.

...

בהתאם למפורט לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סך 28,624 ₪ כפיצוי על הנזק הממוני שנגרם לה, וכן סך 20,000 ₪ כפיצוי על נזק לא ממוני.

התביעה לפיצויים בגין התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית וכן לפיצויים בגין הרעה בתנאי העבודה – נדחית.

התביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים, דמי חגים וימי חופשה – נדחית.