מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התחמקות ממס באמצעות השמטת הכנסות ושימוש במרמה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שההליך ניפתח מחדש, וחרף טענות המערער – אשר נדחו – כי שוב אינו כשיר לעמוד לדין, הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירות הבאות: 602 עבירות של זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות (470 חשבוניות ו-132 שיקים) לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); 2 עבירות של השמטת הכנסה שיש לכללה בדו"ח (דו"חות לשנים 1992 ו-1993) לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה); 4 עבירות של הכנה וקיום פנקסי חשבונות כוזבים לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה; 4 עבירות של שימוש במירמה, ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; עבירה של ניכוי שלא כדין של מס תשומות לפי סעיף 117(א)(5) ו-117(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ); ו-4 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
באישום זה מתואר כי המערער ניכה יחד עם אחרים מס תשומות באמצעות 187 חשבוניות מס פיקטיביות בהקף כולל של כ-32 מיליון ש"ח שהמס בגינן הוא כ-5.8 מיליון ש"ח. המערער ושותפיו השתמשו בחברות ההודו כדי להיתחמק מתשלום מס – באמצעות ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות; בהפצת חשבוניות פיקטיביות באמצעות חברה לחברה אחרת; ובהפצה לגורמים אחרים בדרך ששיקפה עיסקאות שלא היו ולא נבראו.
ואכן, בא כוח המערער עצמו ציין כי "לכאורה ניתן לטעון כי מי שהגיש דו"ח כוזב לרשויות המס (בין אם משום שנוכה בו מס תשומות מבלי שיש לו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ ובין אם משום שהשמיט מהדו"ח הכנסה שחייב היה לכלול) הנו מי שעבר עבירה של קבלת דבר במירמה שכן הוא הפחית את חיובו במס, ועשה זאת במירמה, על ידי מצג שאינו נכון כאילו יש בידיו מיסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ או כאילו שלא היתה לו הכנסה" (עמוד 3 לעיקרי הטיעון מטעם המערער).
...
ד"ר שילד הגיעה למסקנה כי המערער מתחזה לחולה נפש על מנת להתחמק מהמשפט שמתנהל נגדו וממעצר.
חוות דעת נוספות הוגשו, הן בתיק העיקרי והן בתיק הנוסף, ואיני רואה כל עילה להתערב במסקנה.
על כן, החלטנו לקצר את המאסר בפועל בשנה אחת.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

חפץ שנעברה בו עבירה? – כעולה מנוסחו של סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, העבירה של העלמת מס נעשית באמצעות השמטת הכנסות מהדווח לרשויות המס או באמצעות מסירת מידע כוזב, בכתב או בעל פה. כל החלופות שמונה הסעיף ביחס לאופן ביצועה של העבירה מתייחסות לפעולות שאינן נוגעות לסכומי התקבול עצמם, אלא לפעולות שעניינן דיווח או אי-דיווח, כדוגמת השמטת נתונים מדו"ח, מסירת פרטים כוזבים בדו"ח, מסירת מידע שגוי, הכנת רשומות או פנקסי חשבונות כוזבים או הצגת מיסמך כוזב.
כך קובע סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]: "אדם אשר במזיד, בכוונה להיתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להיתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני הענשים כאחד; ואלו הן:
(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח; (2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות; (3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה; (4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות; (5) השתמש בכל מירמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן; (6) הציג מיסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו.
...
סיכום מסקנתי היא אפוא שסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי אינו מקנה ליחידה החוקרת סמכות לתפוס כסף מזומן שנמצא בחצרו של חשוד בעבירה של העלמת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה (שאינו קשור בעבירת הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון), והמדינה לא הצביעה על מקור סמכות אחר על-פי דין לכך.
אשר על כן, אני סבורה שיש לקבל את הערר במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, והבקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי תתקבל, משפעולת התפיסה בוצעה בחוסר סמכות.
סבורני כי התשובה לכך היא פשוטה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לצורך הסוואת מעשי הגניבה, במקרים בהם חוב הלקוחות הגיע אל התיקרה שהציבה להם חברת מילובר כתוצאה מגניבת המזומנים ע"י הנאשם, נהג הנאשם להקטין את חובם בכך שהעביר לחברת מילובר שיקים ששייכים ללקוחות אחרים כאילו ניתנו ע"י הלקוחות החייבים כביכול, וזאת ללא ידיעתם והסכמתם.
על חומרת העבירות ניתן ללמוד אף מהעונש המירבי שנקבע בצידן עונש של שבע שנות מאסר לעבירה של גניבה ממעביד, חמש שנות מאסר לעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, וחמש שנות מאסר לעבירות של השמטת הכנסה ושימוש במירמה בכוונה להיתחמק ממס.
...
לאור הנסיבות שפורטו לעיל ובשים לב לפסיקה שעוסקת בעבירות דומות ושבהן הנסיבות קרובות בחומרתן, סבורני כי מתחם הענישה ההולם, מצוי בין 12 עד 28 חודשי מאסר בפועל.
בבואי לבחון את הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, אציין כי במכלול השיקולים נלקחו כנסיבות לקולא הודאתו המהירה של הנאשם במסגרת החקירה המשטרתית ובפתח משפטו במסגרת כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט, נטילת אחריות על מעשיו והבעת החרטה והבושה בפניי ובפני שירות המבחן, כמו כן גם גילו, עברו הפלילי הנקי, המלצת שירות המבחן החיובית וסיכויי שיקומו.כל אלה הביאוני למסקנה שבנסיבות העניין ניתן להטיל על הנאשם עונש ברף התחתון של מתחם הענישה שקבעתי לעיל.
סוף דבר: בנסיבות הנ"ל ולאחר שנתתי דעתי ושקלתי את מכלול השיקולים והנסיבות המפורטות לעיל, תוך בחינת טענות הצדדים ומבלי להתעלם משיקולי הענישה, הערכים שנפגעו ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 6.2.17 ועד ליום 8.3.17.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע כללי: הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, בבצוע העבירות בהן הואשם בכתב האישום, דהיינו: חמש עבירות של מסירת אמרה או תרשומת כוזבת בדו"ח, לפי הוראות סעיף 220(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – פקודת מס הכנסה); חמש עבירות של הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, לפי הוראות סעיף 220(4) לפקודה; וחמש עבירות של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה, לפי הוראות סעיף 220(5) לפקודה.
במסגרת הדוחות על הכנסות שהגיש הנאשם בחמש שנות המס, שבין שנת המס 2007 ועד שנת המס 2011, ועד בכלל, הוא כלל איפוא הוצאות שכר כוזבות בסכום כולל של 144,883 ₪, ובכך נטל לעצמו את כספי המשכורות הפיקטיביות במירמה ובכוונה להיתחמק ממס.
יחד עם זאת, כך לטענת ב"כ המאשימה, יש לראות בחומרה יתירה את העובדה שהנאשם השמיט הכנסה באמצעות תלושי שכר כוזבים ובכך ביצע עבירה שהנה קשה לגילוי ולחשיפה ובעלת השלכות רוחב שמעבר למנגנון הדיווח לרשויות המס, למשל על המוסד לביטוח לאומי.
...
ב"כ המאשימה ביקש אפוא לקבוע מתחם עונש הולם מחמיר.
לפיכך, בנסיבות העניין ועל רקע המקובל בפסיקה בכגון דא, אני קובע כי מתחם העונש ההולם במקרה דנא הינו: ברכיב המאסר, עונש שבין ארבעה חודשי מאסר בפועל, שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות, לבין עשרה חודשי מאסר בפועל; ברכיב המאסר המותנה, עונש שבין מאסר מותנה של ארבעה חודשים לבין מאסר מותנה של שנים עשר חודשים; וברכיב הענישה הכלכלית, עונש שבין קנס בשיעור של כמה אלפי ₪ לבין קנס בשיעור של כמה עשרות אלפי ₪.
אני גוזר אפוא על הנאשם עונש כולל אחד, בגין העבירות שבביצוען הורשע בתיק דנא, כלהלן: (א) 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ת"פ 12189-12-20 פרקליטות מחוז תל אביב נ' אברהם אוחנה (16.1.2023) : הנאשם עורף דין במקצועו הורשע בעבירה של השמטה מדו"חות מס הכנסה, קיום פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במירמה ותחבולה, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.
להלן אסקור גם פסקי דין שעוסקים בנכוי מס תשומות ללא מיסמך כדין במטרה להיתחמק מתשלום מס, אשר ניתן ללמוד מהם על רמת הענישה תוך היתחשבות בשוני שבין העבירות: רע"פ 2485/20 סייד נגד מדינת ישראל (27.04.2020): בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע ב-77 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מיסמך כדין במטרה להיתחמק מתשלום מס באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות.
...
משנתתי דעתי לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ולאחר שהענקתי משקל להסרת המחדל במלואו, להעדר עבר פלילי ולהודאת הנאשם, הגעתי למסקנה כי בכל הנוגע לעונש המאסר יש למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, ולגזור עליו 5 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וזאת לצד מאסר על תנאי וקנס.
סוף דבר לאחר ששקלתי את רכיבי הענישה השונים – סוגם, מידתם והשפעתם ההדדית, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בן 5 חודשים, שירוצו בעבודות שירות.
אני גוזרת על הנאשמת 2 קנס בסך 100 ₪, שישולם עד ליום 15.2.24 אני גוזרת על הנאשמת 3 קנס בסך 6,900 ₪ שישולם עד ליום 15.2.24 על הנאשמים לשלם את הקנסות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: •  בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל  "תשלום גביית קנסות" •  מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 •  במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום) מזכירות בית המשפט תמציא את העתק גזר דין לממונה על עבודות שירות .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו