התחייבות עצמית ללא כיסוי נוסף

ביום 4/6/18 הוריתי על עיכוב תחילת ההגבלה כמבוקש, בכפוף להפקדת ערובה כספית על סך 2,500 ₪ בקופת בית המשפט וחתימה על התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום לכסוי ניזקי המשיב אם יבוטל או יפקע הצוו.

המסגרת הנורמאטיבית: סעיף 1 לחוק שיקים ללא כסוי, תשמא-1981 (להלן: החוק") מגדיר מהו "שיק שסורב": "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול;" כבוד השופט יצחק עמית, במאמריו "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד, חוברת ג' (להלן: "מאמר י' עמית ") היתייחס לסרוב שיקים בחשבון בו אין כסוי כספי: " מוסר התשלומים הירוד של חלק ממושכי השיקים גרם לכך, שהתופעה של השיקים החוזרים הפכה לחיזיון נפרץ במציאות הישראלית. כך נתכרסמה אמינותו של השיק כאמצעי תשלום, ויעידו מאות אלפי התיקים בלשכות ההוצל"פ. החזרת שיקים מסיבה של חוסר כסוי היא ״מכת מדינה״, הפוגעת בחיי המסחר ומביאה לתגובת שרשרת של עסקים הנקלעים לקשיי נזילות עקב קבלת שיקים ללא כסוי וקושי בגבייתם." כידוע הנטל הכללי בהליך זה רובץ על המערער שסומך את בקשתו על סעיף 10 לחוק שקובע: " 10. (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

...

לאור זאת ובהתאם לנימוקים המפורטים לעיל, אני מקבל טענות המערער בנוגע לשיקים 1-6 בלבד מתוך 13 השיקים שברשימת השיקים המסורבים המפורטים בהודעת ההגבלה.

קביעתי בנוגע לאותם שיקים 1-6 ברשימה, התקבלה גם לאחר שהגעתי למסקנה בדבר התקיימות "תנאים מיוחדים" המצדיקים את הפעלת שיקול דעת בית המשפט לחרוג מעבר לרשימת העילות המנויה בסעיף 10(א) לחוק - מטעמי צדק .

אשר על כן אני מורה על גריעתם של שיק מס. 13306, שיק מס. 13602, שיק מס. 13646, שיק מס. 13647, שיק מס. 13649 ושיק מס. 13917 מרשימת השיקים שסורבו.

עפ"י חוות הדעת, לכל האמור ומליקויים נוספים שנמצאו (כגון, חוסר במכסה לתא הצ'ילר, סתימה במעבה האחורי, צנורות נקוז סתומים), יש השלכה ישירה על אופן תיפקודו של המקרר ועל מצבו הטכני, כמו גם על הווצרות חלודה ואף ריקבון.

התרשמתי, כי התובע קיבל מן הנתבעת 2 שירות כל אימת שפנה, וכי הכספים אשר נגבו ממנו היו בהתאם להתחייבותו לתשלום התחייבות עצמית ועלותם של חלפים שאינם מכוסים ע"י ההסכם למתן שירות.

...

כעת, משהגעתי לכלל מסקנה כי דינה של התביעה להידחות, יש להידרש להוצאות הנתבעות, בהגשת כתבי הגנה, בהתייצבות נציגיהן לדיונים ובשכר המומחה.

עם זאת, לאחר שהוצגה לעיוני חשבונית ממנה עולה כי שכר המומחה ששולם ע"י הנתבעת 1 עומד ע"ס 3,500 ₪, ולפנים משורת הדין, החלטתי לחייב את התובע בתשלום סכום זה בלבד לנתבעת 1, ללא חיוב בהוצאות נוספות לטובתה.

באשר לנתבעת 2, ושוב לפנים משורת הדין, אני מחייבת את התובע להשיב לה את סכום ההוצאות שנפסק לטובתו עפ"י החלטתי מיום 27.02.17, ככל ששולם לו. במידה וסכום זה טרם שולם, הוא יקוזז עם חובתה של הנתבעת 2 לשלם לתובע את הסכום האמור.

בהחלטה מיום 5/12/18, הוריתי על עיכוב תחילת ההגבלה בכפוף להפקדת ערובה כספית על סך 3,000 ₪ וחתימה על התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום לכסוי ניזקי המשיב אם יבוטל או יפקע הצוו מסיבה אחרת.

המסגרת המשפטית סעיף 1 לחוק הוא סעיף ההגדרות, קובע כי "שיק שסורב" הוא (הדגשות שלי, ר"פ): "שיק שהוצג לפירעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול;" בהגדרה בחוק שני רכיבים עובדתיים - הצגת השיק לפרעון וסרוב הבנק לפרעו, ושני רכיבים נסיבתיים - העדר יתרה מספיקה בחשבון והעדר חובה לפרוע השיק מכוח הסכם עם הלקוח.

...

אשר על כן, ומשלא עלה בידי המערערת להראות מקור השולל הבאת השיק העשירי במניין השיקים המסורבים לצורכי הגבלת החשבון, אני קובע כי יש להחיל ההגבלה על המערערת.

תצהיר המערערת שותק בעניין זה. מכאן דין טענת המערערת לקבל הערעור על בסיס שיקולי צדק, נדחית.

סוף דבר הערעור נידחה.

מדו"ח זה אף עולה שלנתבע עסקים שונים, שכן הדו"ח מתייחס לעיסוק בתחום אביזרים לכלי רכב, וכי דירוגו הקודם של הנתבע המתייחס לעיסוק קודם הוא "גבוה מהממוצע". בנוסף, בית המשפט קיים דיון במעמד הצדדים שבו התברר שהתובעת אוחזת בידיה המחאה נוספת בסך 126,000 ש"ח שמסר הנתבע לצד שלישי ונוכתה על ידי התובעת, אשר חזרה ביום 13.8.2021, בין היתר, בציון "אין כסוי מספיק" (א.כ.מ), נוסף על קבלת הוראת ביטול.

ואלה הבטוחות שעל התובעת להמציא בהתאם לתקנות: התחייבות עצמית שאינה מוגבלת בסכום בהתאם לנוסח בטופס 7 שבתוספת הראשונה לתקנות; ערבות צד ג' שאינו תאגיד, אשר מישתכר/ת משכורת חודשית בסך של 8,000 ₪ או יותר, בסך של 50,000 ₪, שאינה מוגבלת בזמן.

...

לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי מאזן הנוחות ושיקולי יושר נוטים לטובת התובעת.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, שוכנעתי שהתובעת עומדת בנטל המוטל לפתחה והוכיחה שיש מקום בנסיבות המקרה דנן להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבע.

אשר על כן, אני דוחה את בקשת הנתבעים לביטול העיקולים.

במסגרת ההחלטה מיום 6/6/18 הוריתי על עיכוב תחילת ההגבלה בכפוף להפקדת ערובה כספית על סך 2,500 ₪ וחתימה על התחייבות עצמית ללא הגבלת סכום לכסוי ניזקי המשיב אם יבוטל או יפקע הצוו.

אקדים מסקנה לדיון ואציין כי לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו ואלה שהוגשו בדיון, ולאחר ששמעתי עדויות הצדדים בפניי וכן עדותו של מר חדד, הגעתי למסקנה כי יש לקבל העירעור, מן הטעמים שלהלן: המסגרת הנורמאטיבית: סעיף 1 לחוק שיקים ללא כסוי, תשמא-1981 (להלן: החוק") מגדיר מהו "שיק שסורב": "שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סרב לפרעו מחמת שלא הייתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם הייתה סיבה נוספת לסרוב או אם ניתנה הוראת ביטול;" כב' השופט יצחק עמית, במאמריו "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981", הפרקליט מד (1998) (להלן: מאמר י' עמית") בעמ' 449, 450, מתייחס לתכלית הציבורית שהחוק נועד לקדם - ".... לצמצם תופעת השיקים ללא כסוי תוך יצירת הסדר מפורט, שבא לאזן בין הצורך להגן על הציבור מפני נגע השמוש לרעה בשיקים לבין האנטרס הצבורי החשוב של השמוש באמצעי תשלום זה" ביסוד החוק מצויה הנחה בדבר אי-נוחות שתגרם לבעל חשבון בנק כפועל יוצא מהגבלת החשבון.

...

סוף דבר בהתאם לנימוקים המפורטים לעיל, התקבלו טענות המערער לביטול החלטת המשיב לכלול שיק מס' 5 ושיק מס' 10 מתוך עשרת השיקים שברשימת השיקים המסורבים המפורטים בהודעת ההגבלה.

אני מורה על גריעתם של שיק מס. 1983401 ושיק מס. 1983520 מרשימת השיקים המסורבים.

בנוסף, הנני מורה למזכירות להשיב למערער, באמצעות בא-כוחו, את הפיקדון שהופקד עם הגשת הערעור.