פרשנותו של סעיף זה ונפקותו הנם ליבת המחלוקת שבין הצדדים בתיק זה. התובע טוען כי בינו לבין עורכי הדין של חברת אל-כאן, משרד עוה"ד גולדפרב (אליו התמזג משרד דנקנר - לוסקי) (להלן: "משרד גולדפרב"), הוסכם על חלוקת תפקידים, לפיה הוא יטפל בהתנהלות מול המוסדות ביו"ש, ובעניינים המשפטיים הנוגעים לקידום הפרויקט, תכנונו, הקמתו וכיו"ב, ואילו עורכי הדין ממשרד גולדפרב יטפלו בהכנת מיסמכי המכר, בהיבט החוזי מול הרוכשים וברישום, כששכר הטירחה המגיע לעורכי הדין בהתאם לזיכרון הדברים יתחלק ביניהם שווה בשווה.
הנתבעות מבקשות להתבסס על הוראות סעיף 3.7 להסכם רכישת המניות, ולפיו הנתבעת 2 נטלה על עצמה כל חוב ו/או חבות הנוגעת לאביעד אשר עילתה לאחר מועד החתימה על הסכם זה. כמו כן, טוענות הנתבעות כי בסעיף 4.15 להסכם רכישת המניות הצהירו המוכרות, חברות אל-כאן ואל-הר, כי מסרו לנתבעת 2 את כל הפרטים המהותיים הידועים להם על מצבה של אביעד ובסעיף 4.16 להסכם רכישת המניות הצהירו כי אין לאביעד כל התחייבויות מהותיות עד לסך מיצטבר שלא יעלה על 100,000 ₪.
הדבר אף עלה בעדותו של מר עמרני, לפיה בעת רכישת הפרויקט: "עוד לא הוצאנו היתרי בניה. כל התיק הזה שמנופח פה במסמכים של עשינו ועשינו, היתר בניה לא הוציאו. מה רוצים למכור? זה לא הגיע לשלב הזה. כל השלב שבו צריך לגעת וזה גם מה שעשיתי, כמו שכל יזם עושה. יש א.ב. גם ליזמים. תפתח את השטח, גם רואים את כל המו"מ שהוא מצרף אליהם אנשים כל הזמן דואגים, מה יקרה עם הפיתוח. זה כסף גדול הפיתוח. עוד לא עשו. סתם להציע את הפרויקט הזה למכירה? קניתי משהו שמצריך עבודה מטורפת והשקעת כספים אדירה. מה הצד המשפטי? יגיד לי בשאלה. מישהו עשה פה משהו לקדם את הפרויקט הזה?" (ראו פרוטוקול הדיון מיום 5.11.2017, בעמ' 336, שורות 22-31).
משנשאל עו"ד ארד אם שעה שמרבית העבודה באותה העת הייתה בקשר עם הרשויות מי שעשה את עיקר העבודה היה התובע, השיב עו"ד ארד כי לא כך הדבר, וכי אמנם היו הרבה היבטים של עבודה מול הרשויות, אך חלקם היו עניינים מסחריים או משפטיים שבין החברות, חלקם עסקו בנדל"ן, חלקם בתכנון ובנייה וחלקם בהתנהלות החברות, ובהם טיפל משרדו.
...
אף טענה זו אין בידי לקבל.
ראשית, מקובלת עלי טענת התובע לפיה מדובר בהרחבת חזית, שעה שטענה זו לא נטענה במסגרת כתב ההגנה המתוקן שהגישו הנתבעות.
סוף דבר
התביעה כנגד הנתבעות מתקבלת בחלקה.