התחייבות המכסה כל נזק שעלול להיגרם עם קיזוז סכום מסויים

המבקש פנה למשטרת ישראל, אסף תעוד רפואי מכל המוסדות הרפואיים אשר בהם טופלה המשיבה, פנה בשמה בדרישות לתשלום תכוף למנורה, דאג לקבל התחייבויות לכסוי כל צרכיה האישיים והרפואיים של המשיבה, הגיש תביעה לגימלת ילד נכה למוסד לביטוח לאומי וביום 19/12/11 הגיש תביעה לבית משפט השלום בחיפה (להלן: התביעה).

(א) בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצוו כתוצאה ממתן הצוו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצוו מסיבה אחרת.

בסעיף 5ה. להסכם נכתב כי אם "הלקוח (המשיבה –ד.ס.) יחליט להפסיק את טיפולו של עוה"ד בתביעה בשלב שלאחר קדם המשפט הראשון ועד לסיום הראיות, ישלם הלקוח לעוה"ד שכ"ט בשיעור של 2/3 משכר הטירחה המוסכם בסעיף 1 להסכם זה". סעיפים 1ג. ו- 1ד. להסכם קובעים, בין השאר, כי עוה"ד (המבקש –ד.ס.) יקבל שכ"ט בשיעור 13% מסכום הפצוי ברוטו, שיפסק לטובת הלקוח לאחר שתחל שמיעת הראיות, וכן שכ"ט בשיעור 15% משווי תקבולי המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות כללית.

שליחתו של המבקש לתבוע את הסכום המגיע לו בגין הפעולות שביצע עבור המשיבה מהמחזיקים לרבות המשיבה או מעו"ד שמואלי, לאחר שהפיצויים ישולמו להם, עלול לגרום לו נזק שיעלה על ניזקם, אם הסכום יוחזק על ידי הנתבעת עד להחלטה בדבר הסכומים המגיעים לכל אחד מבאי כוחה של המשיבה.

לא נעלמה מעיני טענת המשיבה, כי אינה זוכרת שחתמה על ההסכם, כי הוכרזה בלתי כשירה לעמוד לדין, ולכן מרחף סימן שאלה מעל כשרות הסכמתה לו, ואולם אין טענה זו יכולה לעמוד לה. ראשית, סוגיית הבוררות נדונה בין הצדדים בתביעה הראשונה, הנתבעת התחייבה להחזיק בידה סכום כסף מסוים עד לסיום ההיתדיינות בין המבקש למשיבה, והמשיבה לא היתנגדה לכך, למעשה.

...

בנתונים אלה, לאחר בחינת הסוגיה - כפי שנאמר לעיל - לא מצאתי לנכון העביר הדיון בבקשה זו, מהטעמים המפורטים להלן: ראשית, הלכה היא, כי חרף העובדה כי טענה לחוסר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב משלבי הדיון, יש לעשות זאת מוקדם ככל האפשר, שאם לא כן, עלול הדבר להיחשב כהתנהלות חסרת תום לב, העלולה להקים מניעות מלטעון הטענה (ראו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 920/18 אל סייד נ' הנסון ישראל בע"מ (23/8/18), וכן בע"א 7424/15 חליליה נ' מוחמד (11/9/17), לרבות האסמכתאות שם).

כך או כך, עת שוקל בית המשפט אם להיעתר לבקשה למתן צו לעיקול זמני, אין הוא מברר מחלוקות עובדתיות או את אומד דעתם של הצדדים, ומחלוקות אלו מקומן בהליך העיקרי שיתנהל בינה לבין המבקש.

סוף דבר אני מורה על מינויו של בורר, אשר זהותו תקבע על ידי יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, ואשר יפסוק במחלוקת בין המבקש למשיבה ובא כוחה הנוכחי לעניין גובה שכר הטרחה המגיע למבקש עבור טיפולו בתביעתה בהתאם להסכם, לפני שהחליטה להעביר את המשך הטיפול לעו"ד שמואלי; משכך, יפנו הצדדים לעו"ד אולמן, למינוי של בורר כאמור לעיל, בתוך 10 ימים מהיום.

עוד הוסכם, כי ייחתם כתב הוראות בלתי חוזרות לנאמן על חשבון הלווי של הפרויקט, המורה לו להעביר מכספי העודפים בפרויקט, את סכום החוב למשיבה.

לטענת המבקשות, השידרה הירוקה קיימה את התחייבויותיה על פי הסכם התמ"א: זכויותיה נרשמו בנסח רישום המקרקעין; ניתן היתר בניה כדין; הוחל בבצוע הקמת הפרויקט, כאשר כיום העבודות בעיצומן.

אם הפרויקט מיתנהל כהלכה, באופן שבו ניתן לצפות כי יוותרו עודפים, לאחר ניכוי כלל ההוצאות מההכנסות, סביר היה שקמה לא תסתיר את הדו"חות הרלוונטים מפני המשיבה.

יחד עם זאת, בהנתן השינוי המהותי שחל בניהול הפרויקט, תוך נטילה מלאה של שליטת השידרה הירוקה על הנעשה בו, ולפי חובת תום הלב בקיום הסכמים, אני סבורה שנכון היה לגלות את אותם נתונים בודדים, שיפיגו את החשש כי עודפים לא יוותרו לצורך כסוי החוב.

אמנם, קיים סיכון מסוים שהעיקולים יערערו את יציבות הפרויקט.

בימ"ש עמד על הנזק שעלול להגרם למשיבים ועל הנזק שעלול להגרם למבקשים בשל חששות מהותיים וממשיים להעלמת הכנסות מהאירועים שמפעילה החברה החדשה.

...

אם בכך לא סגי, הרי לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים.

על כן, גם בהיבט של מאזן הנוחות, סבורני כי ידה של המשיבה על העליונה.

נוכח האמור, הבקשה לביטול העיקולים נדחית.

כן, טענה התובעת כי ככל הידוע לה, בעת שיצא המטען מהיצרן באיטליה הוא היה תקין וללא כל נזק ועבר בקרת איכות של היצרן, וכן שבבדיקה הוויזואלית של הציוד עובר להתקנתו בלוח ובדיקת "מגר", לא ניתן היה לגלות כשל בציוד שניזוק ו/או הקורוזיה שתקפה את פסי הצבירה.

הנתבעת לא טענה לתחולת אף אחד מהחריגים אליהם מפנה הסעיף, כאשר טענתה בסיכומיה הייתה שפוליסת הביטוח הימי (שכפופה לחוק הביטוח הימי האנגלי ושחוק חוזה הביטוח הישראלי לא חל עליה), אינה מכסה נזקים עקיפים ו/או תוצאתיים ו/או אובדן רווחים העלולים להגרם למבוטח אלא רק נזק או אובדן פיסיים למטען עצמו.

התובעת כמו גם השמאי מטעמה לא שפכו אור על השאלה איזה מבין הוצאות הייבוא של המשלוח הראשון יש לנכות באופן יחסי (בשים לב לכך ששליש מפסי הצבירה שנכללו בו נזוקו כאמור) וכן לא ביארו ולא הפנו לאסמכתאות רלוואנטיות לעניין הוצאות התובעת ביחס למשלוח של פסי הצבירה החליפיים.

יחד עם זאת, לנוכח העידר המחלוקת כי הייבוא הנוסף של פסי הצבירה הצריך מטבע הדברים הוצאות מסוימות (כדוגמת עלות הבדיקה המתחייבת במכון התקנים נוכח מהות המוצר), הרי שבנסיבות אלה, הנני מוצאת להעריך את הפצוי על דרך האומדנה בסך של 2,000 ₪.

כך או כך, גם אם היה מקום להכיר באחת משתי ההובלות שצוינו בחשבונית כבעלת זיקה לנזק הישיר וכפעולה של הקטנת הנזק (ההובלה מהנמל אל אתר העבודה בחולון), כבר הבהרתי לעיל כי ללא כל אסמכתא משלימה ומתחייבת המעידה על ביצוע התשלום עבור השרות שספקה החברה שהנפיקה את החשבונית ומבלי שסופק גם כאן מענה המניח את הדעת מצד מנהל התובעת, אין מקום להכרה ברכיב כספי זה. בדיקת מלחים (לפי חשבונית 55424 מיום 8/9/20) על סך 6,700 ש"ח; דומה כי מפירוט האמור בחשבונית שצורפה לתמיכה ברכיב זה, עסקינן בעלות בדיקת המעבדה שנערכה על-ידי IKA.

הוצאות ניהול ופקוח על סך 54,000 ₪; מלבד היותו של רכיב כספי זה בגדר הוצאה שלא ניתן לסווגה באופן מובהק לנזק ישיר או פעולה להקטנת נזק, לא צורפה על ידי התובעת כל אסמכתא רלוואנטית לתמיכה בסכום שנטען בעלמא ואף בעדות השמאי מטעם התובעת התקשה האחרון כלל לשפוך אור על מהות ושיעור הסכום הנטען (ר' ע' 51 שו' 18-29 לתמליל ישיבת ההוכחות).

...

לאור האמור, דין רכיב זה להידחות.

סוף-דבר: לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל בחלקה.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 58,039 ₪, בניכוי דמי השתתפות עצמית כפי שיעורם על-פי הפוליסה.

הבורר היתייחס לבקשת המשיבים לקיים דיון על רשימת ההוצאות וקבע כדלקמן: "הניהול וההובלה של השלמת השלב הראשון הועברו לאחריות הקונות כאמור בהחלטה מיום 16.2.2023. בסעיף 7.ד. להחלטה נקבע כי שימוש/ניצול יתרת הכספים בחשבון הפיקדון למטרת השלמת העבודות וההתנהלות בנושא זה ייעשו במתכונת של רכוז ההוצאות ע"י הקונות ועדכון הצד השני, בחינה ואישור המומחה, לאחר מכן אישור הבורר ובצוע התשלום. מאחר וברור היה לצדדים כי יתרת הכספים שבחשבון הפיקדון לא תספיק לכסוי עלויות ההשלמה (ללא קשר למחלוקת בשאלת הקפן המדויק של עבודות ההשלמה), נקבע בסעיף 7.ה להחלטה כי בירור וקביעת סכום החריגה בתקציב, מעבר לחשבון הפיקדון, החל על המוכרים ייעשה לאחר השלמת העבודות. בירור זה יתקיים במסגרת הליך הבוררות ובו כל צד יציג את טיעוניו וחשבונותיו ותוגש גם חוות דעתו של המומחה בנושא... לכל צד תישמר ותעמוד הזכות להשיג על הוצאות ששולמו לכשיתקיים הבירור העתידי כאמור של סכום החריגה בתקציב." (נספח 8 לתגובה).

בתגובת המומחה מיום 18.5.2023, ניתן אישור לעובדה שחשבון הוצאות חודש מרץ לא נבדק על ידו לפני שהמליץ לבורר לאשר את תשלום ההוצאות, בהסתייגויות מסוימות, שלא יושמו.

דיון לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים כפי שנטענו ופורטו בכתבי הטענות ובהשלמת הטיעון במסגרת הדיון במעמד הצדדים, ראיתי לקבל את הבקשה למתן הסעד הזמני המבוקש - מינוי עו"ד הדר טל כבעל תפקיד מטעם הבורר שיהיה בעל סמכות לפעול ולבצע פעולות בחשבון הפקדון על-פי החלטה של הבורר ובהתאם להחלטה, זאת בכפוף להפקדת התחייבות עצמית לכסוי כל נזק שיגרם כתוצאה מהפרה של הוראות הבורר או פעולה שתבוצע בחשבון שלא על פי הוראות הבורר - ואפרט נימוקי.

הבורר הדגיש בהחלטתו את החשיבות בהשלמת העבודות מוקדם ככל שניתן נוכח הנזקים שעלולים להגרם לשני הצדדים כתוצאה מעיכוב בהשלמת העבודות.

הדברים הפיכים, קיימים המקורות והכספים ולפיכך הם ניתנים לקזוז, לאיזון ולשיפוי בין אם במסגרת התשלומים החודשיים הבאים - אם יתגלה בסמוך כי בוצע תשלום כלשהוא שלא היה צריך להיות מבוצע ובין אם כתוצאה של הליך בירור סדור שיתקיים מיד עם השלמת העבודות.

...

לאחר שעיינתי בהחלטות הבורר מימים 16.2.2023, 3.5.2023, 8.5.2023 ובהחלטה מיום 21.5.2023 שבמסגרתה מונה בעל תפקיד מטעם הבורר ושקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי החלטת הבורר למנות בעל תפקיד מטעמו שיוסמך לפעול בחשבון הפיקדון על פי הוראותיו, ניתנה בגדר סמכותו של הבורר על פי הסכם הבוררות והיא נותנת מענה פרקטי ויעיל לצורך של קידום עבודות הבנייה שנדרשות להשלמת שלב א' של הפרויקט מוקדם ככל שאפשר, זאת מבלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיהם המהותיות והדיוניות של המשיבים, אשר מטעמיהם, לא ראו לכבד את החלטות הבורר מימים 3.5.2023 ו - 8.5.2023 וגרמו ל"שיתוק" חשבון הפיקדון באופן שהצריך, כמפורט בהחלטת הבורר, את מינוי בעל התפקיד מטעם הבורר.

בסעיף 25 להסכם נקבע: "הקבלן מתחייב לבטח את עצמו בביטוחים מספיקים לכסוי כל הנזקים הנזכרים בהסכם זה לרבות ביטוח קבלנים כל הסיכונים ולרבות נזקין תוצאה מחובתו כלפי העובדים, ונזקים הנובעים כתוצאה מחובתו כלפי צד ג' כלשהוא ולרבות ביטוח בהתאם לחוק האחריות על מוצרים פגומים תש"מ-1980.

שחאדה טענה מנגד כי בהתאם להסכם ההיתקשרות, אופק נכתה מתוך הסכומים המגיעים לה כשכר עבודה, סכום השווה ל- 0.5% בגין עלויות ביטוח, וכנגד זה התחייבה אופק לרכוש בשמם ובמקומם ביטוח שיכסה את מלוא אחריותה ו/או חבותה של שחאדה, בין היתר, בגין הנזקים העלולים להגרם לעובדיהם ו/או לצדדים שלישיים, ובכך פעלו לפי הסיפא של סעיף 25 להסכם הקובע כי "על אף האמור לעיל רשאי המזמין לבצע ביטוח כפי שיידרש ולחייב את חשבון הקבלן של 0.5% בגין עלויות הביטוח". שחאדה טענה כי עם קבלת התביעה פנתה אל נציגי אופק, ואלה מסרו כי אינם מודעים להליכים המשפטיים המתנהלים בבית המשפט ולהודעת צד ג', כי שחאדה מבוטחת בפוליסת ביטוח שנרכשה מחברת הפניקס בהתאם להסכם ולסיכום בין הצדדים, וכי על חברת הפניקס להכיר בכיסוי הבטוחי; הם גם מסרו לחברת שחאדה עותק מרשימת הפוליסה.

מכל מקום, התעקשותה של חברת הפניקס על הכחשת הכסוי ועמידתה על שיפוי מחברת שחאדה, ליוו את כל ההליך ובמידה מסויימת גם הביאו לבירור התביעה 'לפי הספר' על כל חוליותיה.

...

בשים לב לכך שלא היה מקום מלכתחילה להגיש את התביעה נגד בעלי המניות, ומנגד נוכח הייצוג המשותף לנתבעים 1 ו-2 ולנתבעים 3 ו-4, התובע ישלם לנתבעים 2 ו-4, סכום מתון של הוצאות ושכ"ט בסכום של 2,000 ₪ (לכל אחד מהם).

אני מקבלת את הודעת צד ג' שהגישו הנתבעים 1 ו-2 ומחייבת את צד ג' 2, חברת הפניקס, לשפות את המודיעים (הנתבעים 1 ו-2) במלוא הסכום בו חויבו לשלם לתובע, וככל שישולמו כספים בפועל ע"י נתבעים אלה, מכוח פסק הדין, לתובע.

מנגד, אני דוחה את הודעת צד ג' שהגישו הנתבעים 3-5 נגד הנתבעים 1-2.