התחייבות דִיבּוּרִית במקרקעין ללא מסמך בכתב

בתגובה השיב הנתבע במיסרון "הפירסום על ההתנהלות שלכם בדרך. תודה על הגועל שהצלחת להעביר בי דרך החברה שלך". כשעה ורבע מאוחר יותר כתב הנתבע בדף הפייסבוק הפרטי שלו פוסט אותו שיתף גם בדף הפייסבוק העיסקי של התובע ובשלוש קבוצות נוספות של חובבי אופנועים בישראל ("מועדון הרוכבים על אדמת הקודש", "מועדים האופנועים הישראלי" וקבוצת "אופנועים").

פסק הדין יינתן על יסוד המסמכים המצויים בתיק וסיכומי הצדדים בכתב.

קיים אינטרס חברתי המצדיק פירסום המביא לידיעת לקוחות את רמת השרות ואת עמידת בית עסק בהתחייבויותיו, לבטח כאשר במסגרת ההיתקשרות נידרש הלקוח לתשלום סכום כסף בלתי מבוטל על חשבון עסקה שלא יצאה לפועל בשל האיחור באספקה.

...

החלק בפרסום שלא הוכח הוא שהתובע העדיף לקוחות אחרים על פני הנתבע, בהורדת האגזוז שהזמין הנתבע מהמשלוח "כדי לזרז לשאר הלקוחות". "החלטה שלו להוריד את הדוד שלי דווקא". "כי רצית לספק ללקוח אחר". בהקשר זה יצוין כי בהתכתבות באפליקציית ה"ווטסאפ" טען הנתבע בפני התובע שהמוצר שלו הורד כדי להעדיף לקוח אחר, אך התובע דחה את הטענה והבהיר, "אולי הייתה אי הבנה ולא הבנת נכון. אף אחד לא דחה אותך בשביל לספק אגזוז של מישהו אחר. לא קיים דבר כזה ואף אחד לא קיבל את האגזוז במקומך!". בהתאם לפסיקה הנוהגת, "יש להדגיש, כי לא כל פער בין העובדות העולות מן הפרסום לבין האמת המשפטית יוביל למסקנה כי לא נתקיים התנאי של אמיתות הפרסום. כפי שנקבע במפורש בסעיף 14 לחוק, ההגנה לא תישלל רק בשל העובדה שלא הוכחה אמיתותו של "פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש... די בכך שהמשמעות והוכן הכללי של הפרסום תואמים את המציאות" (ע"א 844/12 **** מולקנדוב נ' שרה פורוש.

ויודגש, "בניגוד לרכיב העובדתי של ההתבטאות, הרי שהרכיב של הבעת הדעה אינו חייב להיות נכון מבחינה עובדתית, ובלבד שאדם סביר יכול היה להסיק את המסקנה המשמיצה מעובדות נכונות בעיקרן, שעליהן התבססה הדעה (ד"נ 9/77 הנ"ל, בעמ' 351 - 352). נדרש כי הרושם הכללי מן הפרסום יעלה כי בהתחשב בנסיבות ובהקשר הדברים, מתקיים יחס של סבירות, בין העובדות שבפרסום לבין הדעה שהובעה בהתבסס עליהן" (רע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר.

סוף דבר לאור מכלול האמור ישלם הנתבע לתובע סך של 5,000 ₪ אשר ישולם בתוך 30 ימים שאחרת, יישא הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל.

ביום 6.7.09, או בסמוך לכך, חתם הנתבע על מיסמך המכותר בשם "הצהרה ואישור" (להלן ולעיל: "ההסכם" או ההיתחייבות"), לפיו: · אחיו המנוח רכש ממר פריד שטח של 380 מ"ר המהוה חלק מחלקה 2 בגוש 19526, בית ג'ן (להלן: "מר פריד", ו- "המקרקעין", בהתאמה).

כך אן כך, חזקה על אדם בוגר אשר חתם על מיסמך, כי קרא אותו, הבין את תוכנו ונתן את הסכמתו לאמור בו. הלכה היא כי "אדם החותם על מיסמך בלא לדעת תוכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא". בהתאמה, מוטל על המבקש לסתור חזקה זו להוכיח גירסתו בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה, בפרט משמדובר במסמכים מהותיים (ראו: ע"א 2754/16 ארלט נ' כתר שירותים ושינוע בע"מ(1.3.18); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (15.12.15); ע"א 2503/11 עיזבון בועז ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ (18.12.11); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בל"ל (12.7.06); ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו פ"ד נד(2)559 (2000); ע"א 8963/14 נעאמנה נ' בדארנה (12.7.16)- "ענין נעאמנה"; ע"א 9538/06 סגל נ' בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ (10.6.08)); ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור פ"ד יט (2) 113 (1965)).

ויודגש – גם אם הייתי מוצאת כי העידר חתימת התובע מונע את ההכרה בהסכם כממלא אחר דרישת הכתב בסעיף 8 לחוק המקרקעין (ולא היא), הרי שלפני, למצער, התחייבות חוזית.

...

משכך, לא רק שדין טענות חדשות אלא להידחות, אלא שיש בהעלאת שלל טענות עובדתיות סותרות על ידי הנתבע כדי לפגום באמינותו.

אין בידי לקבל את עדות התובע כי נודע לו על חתימת החוזה השלישי רק כעבור שנה-שנתיים (ראו: עמוד 9 לפרוטוקול שורות 17-28, ועמוד 10 לפרוטוקול שורות 33-35).

סוף דבר אני מחייבת את הנתבע להשיב לתובע סכום של 70,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום 5.6.16 ועד מועד התשלום בפועל.

גופר אלדד, אדריכל העיר מסר, כי לא הוגשו בקשות להיתרים במקרקעין מושא כתב האישום ואף אם היו מוגשות, אלה היו נדחות, כי זה לא תואם את התוכנית החלה על המקרקעין.

לגבי נ/3 מסר העד " יש רישום בעיפרון שאינו שלי. את המסמך הזה צריך לקרוא בצמידות לנ/2, כי למעשה הוא מדבר בכך שמר אריה חסן מתחייב להרוס ולפנות את המבנים בשטח באחזקתו. והשטח שבאחזקתו לפי מה שאני זוכר זה אותו שטח שהוא החזיק בו ברחוב הירדן, עוד קודם שעשינו את החוזה לרשות שימוש" (עמ' 24 שורה 25 עד עמ' שורה 2).

...

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל הטענה כי ההבטחה למתן שטח על ידי העירייה משמעה הגנה מפני נקיטת הליכים פליליים בשל בניה ושימוש ללא היתר.

נוכח כל האמור לעיל, לא הוכיח הנאשם, כי ניתנה לו הבטחה שלטונית המתירה את השימושים מושא כתב האישום על ידי המאשימה או מי מטעמה.

סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, המאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את אשמתו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, למעט הצבה ושימוש בקרוואן, ולא עלה בידי הנאשם להקים ספק באשמתו או להוכיח קיומה של הגנה בדין, ועל כן אני מרשיעה אותו במיוחס לו בכתב האישום.

גם אם אקבל את עדות הנתבע שהיו אי אילו פגישות ודיבורים עם אנשי המינהל, דיבורים אלו לא הגיעו לכדי התחייבות בת תוקף, שכן בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מיסמך בכתב, והנתבע לא הציג כל מיסמך בכתב לתמיכה בטענותיו.

התביעה הכספית: משפלש הנתבע למקרקעין ללא כל זכות שבדין וללא הסכמת התובעת, ובנה על המקרקעין מבנה מאסיבי וגדול מידות (ראה תמונות שצורפו לתיק) ללא הסכמת התובעת ובנגוד לרצונה, והפיק ומפיק הנאה מהמקרקעין שלא כדין, זכאית התובעת מכוח דיני עשיית יושר ולא במשפט שהנתבע ישלם דמי שימוש ראויים, בלי לפגוע בסעד הפינוי.

...

טענות הנתבע בכתב ההגנה: בכתב ההגנה טען הנתבע שיש לדחות את תביעת התובעת מהסיבות שיפורטו להלן.

בנסיבות אלו סבור אני שאכן יש להיעתר לבקשת התובעת לפינוי הנתבע, בקשה שעולה בקנה אחד עם צו ההריסה שניתן כנגד הנתבע בתיק תו"ב 11871-08-14 בבית משפט השלום בפתח-תקוה.

התביעה הכספית: משפלש הנתבע למקרקעין ללא כל זכות שבדין וללא הסכמת התובעת, ובנה על המקרקעין מבנה מסיבי וגדול מידות (ראה תמונות שצורפו לתיק) ללא הסכמת התובעת ובניגוד לרצונה, והפיק ומפיק הנאה מהמקרקעין שלא כדין, זכאית התובעת מכוח דיני עשיית יושר ולא במשפט שהנתבע ישלם דמי שימוש ראויים, בלי לפגוע בסעד הפינוי.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: אני מורה לנתבע ולכל הבאים מכוחו לפנות את המקרקעין הידועים כחלקה 56 בגוש 9081 בכפר קאסם ולהחזיר את החזקה בהם לתובעת כשהמקרקעין פנויים וריקים מכל מבנה ואדם וחפץ, דהיינו לרבות הריסת המבנה ופינוי כל המחזיקים במקרקעין שלא כדין מטעמו של הנתבע או בשמו.

ס' 80 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומאני שעדיין בתוקף נקבע כי תביעה הנוגעת להתחייבות שעל פי הנוהג נעשים במסמך בכתב, "צריך להוכיח במסמך בכתב. טענה ותביעה נגד מיסמך בכתב...צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע". הנתבע הודה שלא שילם מכיסו כל סכום עבור הדירה, אלא באמצעות עמלה שלא הוכיח כדבעי שהיא מגיעה לו ומה שיעורה, וכאשר הוא עצמו טוען בנגוד למסמך בכתב (מיסמך עבודה), שהדירה היא עסקה עצמאית ולא חלק מעיסקאות המקרקעין עם בהאא.

מניסיוני השפוטי, בעיסקאות מקרקעין שאינם מוסדרים במזרח ירושלים, ובחלוף שניים שלושה דורות מאז שנרשמו בעלי הזכויות האחרונים בלוח הזכויות הירדני, העוסקים בנדל"ן זה יודעים כי עליהם לבדוק היטב את מהימנות המסמכים המוצגים להם ולבצע חקירה של ממש של כל שרשרת המכירות.

...

סוף דבר ניתן בזאת סעד הצהרתי לפיו יפוי הכח הבלתי חוזר שמסרה תובעת 2 לנתבע 2, בנוגע לדירה ברח' אל מאמון בבית חנינא - יפוי כח מיום 2.4.13 שמספרו ג.א./2091 מ.ע. 2013 – בטל בזאת.

אני מורה לנתבעים 1-2 לפנות הדירה המצויה בקומה רביעית בבנין הבנוי על מקרקעין הידועים כחלקה מס' 284, גוש 30615, אשקרייה בית חנינה, מכל אדם וחפץ, וזאת בתוך 60 ימים מהיום.

אני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 52-2497-08-19 .