השופט ר' שפירא, סגן נשיא [אב"ד]:
בפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ע' קוטון) מיום 29.5.14 אשר זיכה את המשיב מחמת הספק מעבירות קשירת קשר לעוון – עבירה לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"); היתחזות כאדם אחר – עבירה לפי סעיף 441 + סעיף 29 לחוק העונשין; קבלת דבר במירמה – עבירה לפי סעיף 414 + 415 + 29 לחוק העונשין; זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – עבירה לפי סעיף 414 + 418 + 29 לחוק העונשין.
כתב האישום:
על פי עובדות כתב האישום, ביום 26.2.09 וביום 23.6.09 נבחן המשיב בבחינות אמי"רם (בחינה למיון רמות שליטה ממוחשבת באנגלית לצורך קבלת סיווג או פטור מלימודי אנגלית במוסדות להשכלה גבוהה באנגלית), שנערכו על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה (מסגרת מיון מועמדים להשכלה גבוהה) (להלן: "המרכז").
במועד לא ידוע עובר ליום 7.9.09 קשר המשיב קשר עם אחר, שזהותו אינה ידועה, לפיו האחר יתחזה לו, ייבחן במקומו בבחינת אמי"ר (בחינה למיון רמות שליטה באנגלית) ובבחינת יע"ל (בחינת מיון בעברית), כך שהציונים שיושגו בהן ייזקפו במירמה לזכותו של המשיב.
טענתו של המשיב כי נציגתו של המרכז מתנכלת לו ורודפת אותו אינה מספיקה לשם קבלת ההסבר שמנסה המשיב לספק למכלול הראיות שהוצגו נגדו במקרה זה.
יחד עם זאת, ולמרות שהסברו של המשיב לסיטואציה שנוצרה ולמכלול הראיות שהצטברו נגדו אינו מהווה הסבר הגיוני המעורר ספק סביר בגירסת המערערת/המאשימה, סבורני כי היעדרה של רשימת שמות הנבחנים שנכנסו לבחינה מעורר ספק סביר בגירסת המערערת.
...
סיכום:
בנסיבות העניין, למרות שכאמור הראיות הנסיבתיות בתיק מצביעות על אשמתו של המשיב באישומים המיוחסים לו, ולמרות שההסבר שסיפק המשיב למצבור הראיות שהצטבר נגדו איננו הסבר מספק, סבורני כי מחדל החקירה שנפל בענייננו מוביל לפגיעה מהותית בהגנתו של המשיב, דבר המטה את הכף לזכותו.
לכן סבורני כי בנסיבות העניין אין מקום להתערב בהכרעת דינו של בימ"ש קמא אשר זיכה את המשיב מחמת הספק.
המערערת לא צלחה את השלב השני לבחינת הראיות הנסיבתיות כפי שנקבע בע"פ 2661/13 בחרידין יחייב הנ"ל, ולא ניתן לקבוע על סמך מכלול הראיות כי המסקנה ההגיונית היחידה העולה מהראיות הנסיבתיות הינה המסקנה המרשיעה.
