התחזות וקבלת דבר במרמה באמצעות תעודת זהות מזויפת

ואלו עובדות האישומים בהם הורשע הנאשם: אישום ראשון ביום 24.9.20 הגיע הנאשם לסניף בנק הדואר בבית שמש, היתחזה בפני פקידה בסניף כאחד מלקוחות הבנק, באמצעות תעודת זהות מזוייפת על שמו של אותו לקוח, ומשך סכום של 30,000 ש"ח מחשבונו של הלקוח.

למחרת היום, ביום 25.9.20 הגיע הנאשם לסניף בנק הדואר ברמת גן, ובאותו אופן משך מחשבונו של אותו לקוח סכום נוסף, של 14,000 ש"ח. בשל מעשים אלו הורשע הנאשם בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה, שתי עבירות של שימוש במסמך מזוייף ושתי עבירות של היתחזות כאחר.

מיתחם העונש ההולם לאורך תקופה של מספר חודשים, לבד ועם אחרים, פעל הנאשם בדרכי ערמה, תוך שימוש בשלל מסמכים מזוייפים, תעודות זהות ואישורי העברה בנקאית, על מנת להונות אחרים ולקבל סכומי כסף נכבדים: מדובר ברצף עבירות מירמה, שבכולן (מלבד המקרה מושא האישום השביעי) הנאשם עמד מול קרבנותיו והוליך אותם שולל, תוך שימוש במסמכים מזוייפים שונים.

...

בסופו של דבר העסקה לא הושלמה, שכן הרוכש היה אמור לקבל למכשיר הטלפון שלו קוד אישור, והנאשם לא קיבל את הקוד, שכן הוא נשלח לטלפון של הלקוח שבשמו הזדהה.

מהצהרת נפגע עבירה שהוגשה עולה, כי בסופו של דבר המכונית הוחזרה על ידי המשטרה לולדימיר, אך נגרמו לו נזקים שונים בשל האירוע.

לעניין זה יפים הדברים שנקבעו בע"פ 4980/07 אלון כהן נגד מדינת ישראל (4.11.10): "[...] אף אילו היה המערער מבצע עבירה אחת של זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במירמה – כפי שהודה שעשה בקשר עם הנטען בכתב האישום הנוסף – די היה בכך כדי להצדיק את השמתו מאחורי סורג ובריח. במקרה דנן, ריבוי עבירות מסוג זה, מצדיק השתה של עונש מאסר משמעותי.." בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה ברף הבינוני, הנאשם ניכנס לבנק אוצר החיל, התייצג בפני פקידת הבנק באמצעות תעודת זהות מזויפת ובקש למשוך 5,000 ₪ במזומן.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כך למשל: ברע"פ 7912/13 חליפה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (ניתן ביום 27.1.14 - נדחתה בקשת רשות ערעור פלילי של נאשם, אשר הורשע בעבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה וזיוף, קשירת קשר לעוון וסיוע להתחזות לאחר, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

...

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט' לחוק העונשין) נתתי את הדעת לכך שהנאשם ביצע את העבירות בגפו, את סכום הכסף אותו ניסה למשוך (5,000 ₪) שאינו גבוה במיוחד, את הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, ככל שהנאשם היה מצליח לבצע את הפעולה כמו גם את העובדה כי בסופו של דבר לא נגרם נזק ישיר מהניסיון לבצע את העבירה.

באיזון בין השיקולים השונים, סבורתני כי במסגרת תיק זה, אין מקום להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ולגזור על הנאשם עונש מאסר מותנה, וכי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, בשים לב למתחם העונש שקבעתי לעיל והשיקולים לגזירת עונשו של הנאשם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: עונש מאסר בפועל בן 4 חודשים מאחורי סורג ובריח.

הנאשם הודה והורשע בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של שימוש במסמך מזוייף, בכוונה לקבל דבר, עבירה לפי סעיף 420 ו-418 אמצע לחוק העונשין, התשל"ז 1977, ניסיון לקבלת דבר במירמה - עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין + סעיף 25 לחוק העונשין, היתחזות כאדם אחר - עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

הנאשם השתמש בהמחאה מזויפת ובתעודת זהות מזויפת, היתחזה בפני שוטרים באמצעות אותה תעודת זהות.

הנאשם הגיע במספר הזדמנויות עם תעודת זהות מזויפת ורכש במירמה באמצעות הוראת קבע מכשירים סלולריים.

...

בחינת מידת הפגיעה בערכים המוגנים מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה ברף הבינוני-נמוך, הנאשם נכנס לחנות "מחסני חשמל", ניסה לרכוש 2 טלפונים ניידים באמצעות המחאה מזויפת, ע"ס 3,500 ₪, סכום שאינו גבוה במיוחד.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט' לחוק העונשין), נתתי את הדעת לכך שהנאשם ביצע את העבירות בגפו, את סכום ההמחאה בה ניסה להשתמש הנאשם (3,500 ₪) שאינו גבוה במיוחד, את הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה, ככל שהנאשם היה מצליח לבצע את הרכישה כמו גם את העובדה כי בסופו של דבר לא נגרם נזק ישיר מהניסיון לבצע את העבירה.

לאור האמור לעיל, בשים לב למתחם העונש שקבעתי לעיל והשיקולים לגזירת עונשו של הנאשם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: עונש מאסר מותנה של 6 חודשים, והתנאי הוא, שהנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם כן, יעבור בתוך שלוש שנים מהיום, אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה. קנס כספי בסכום של 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתם.

הכרעת הדין הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], בעבירה של קבלת דבר במירמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בשתי עבירות של היתחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 רישא לחוק, בשתי עבירות של שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק ובעבירה של הכשלת שוטר לפי סעיף 275 לחוק.

השוטרים ביקשו מהנאשם להזדהות בפניהם, והנאשם הציג עצמו כאדם אחר באמצעות תעודת זהות מזוייפת במטרה להונות את השוטרים.

...

במקרה זה, בהתחשב במכלול הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם, כלל נסיבות המקרה והפסיקה הנוהגת, אני סבור כי העונש לו עתרה המאשימה בהתאם להסדר הטיעון, הוא הרף התחתון ביותר שניתן לקבוע למתחם העונש ההולם.

נוסח מצונזר מותר בפירסום הנאשם הורשע לאחר הבאת ראיות במלוא העבירות שיוחסו לו בכתב האישום: זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיף 418 (אמצע) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר, לפי סעיפים 418 (אמצע) ו-420 לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במירמה, לפי סעיפים 415 רישא ו-25 לחוק העונשין; היתחזות בצוותא כאדם אחר, לפי סעיפים 441 רישא ו-29 לחוק.

ביום 13.8.2014 הגיע המיתחזה למשרד עורך דין עזי דאוד בירושלים (להלן: עו"ד דאוד), הזדהה בפניו באמצעות תעודת זהות מזויפת כבנו של שלמה גרונר האחר, וחתם בפניו על תצהיר (להלן: התצהיר המזויף).

...

אשר לפיצויים – סופו של דבר לא נפגעו קורבנות העבירה בכיסם, ומשכך מצאתי לפסוק לטובתם פיצוי כספי בשיעור נמוך יחסית, המתחשב בטרדה שנגרמה להם.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר בפועל.

אני מורה על הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה (ת"פ 27593-08-10, גזר דין מיום 19.12.12).