תגובה זו הוגשה במועד ובמסגרתה מביעה המבקשת, באמצעות ב"כ, את הפתעתה ותדהמתה מכך שרק כעת, במסגרת תגובת המשיבה התברר כי האב, התובע מס' 2, נפטר עובר להגשת התביעה (כאשר עניין זה לא צויין במסגרת כתב התביעה), והמבקשת אף עותרת לסילוק התביעה ומחיקתה אף בשל טעם זה. לאחר קבלת התגובה הנוספת מטעם הנתבעת, הוריתי בהחלטתי מיום 13.7.22 למשיבה להבהיר באמצעות תצהיר מיהם יורשי האב המנוח, והאם הוצא צו ירושה או צו קיום צוואה לעיזבונו.
...
לגישה זו מצטרף גם פרופסור י' ויסמן המציין בהקשר זה כי:
סבורים אנו כי מן העובדה שהחוק קובע שרישום הסכם שיתוף מביא לכך שהוא תקף כלפי צד שלישי, אין ללמוד את המשפט ההפוך, כי באין רישום אין ההסכם עשוי להיות תקף כלפי צד שלישי, מכוח דוקטרינות אחרות, כגון מניעות, תום לב, שימוש לרעה בזכות (יהושע ויסמן דיני קנייין בעלות ושיתוף 213 (1997)).
מקובלת עליי, אפוא, מסקנתה של השופטת ברק-ארז כי במקרים מתאימים היעדר רישום אינו שולל את תוקף ההסכם כלפי צד שלישי (פסקה 34 לחוות דעתה), וכזה הוא המקרה שלפנינו.
הא ותו לא.
סוף דבר
לאור האמור, ובשים לב לקביעותיי בדבר הצורך במחיקתו של התובע מס' 2 מההליך, והרציונל שלפיו יש לצרף את יורשי המנוח להליך ולא ניתן להסתפק בתביעה מכוחו של ייפוי כח של המנוח שהלך לעולמו, וכן נוכח קביעתי בדבר תוקפו של הסכם השיתוף התקף והמחייב מיום 3.7.2001, אני קובע כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף.
