התובע השתהה פעמים רבות ולמשך תקופות זמן ארוכות במסירת מידע והמסמכים הנדרשים לסוכנות הביטוח לצורך קבלת כספי הפיצויים.
התובע היתנהל בעצלתיים ורקם בחוסר תום לב את התביעה נגד הנתבעות, תוך שהוא מנסה להטיל את מלוא האחריות לפתחן – גם ביחס למחדליו שלו.
בסעיף ח' להסכם הפרישה צויין כי "ביום הפרישה תעביר מגדל לבעלותו של העובד את פוליסות הביטוח הפנסיוני שעל שמו וכל פוליסה נוספת לו יהא זכאית [הטעויות במקור – כ.פ.] כשהפרמיות בגינן משולמות עד ליום הפרישה".
עוד אין חולק כי הלכה למעשה קיבל התובע את פצויי הפיטורים באיחור ניכר של כעשרה חודשים ממועד סיום העסקתו וכחודש ימים לאחר שנאלץ להגיש תביעה לבית הדין.
כך בין היתר, כתבה ביום 20.4.17 נציגת מבטח לנציגת מגדל בעיניינו של התובע "אנו לא מצליחים להשיג את הנתונים של ערך הפידיון נכון להיום+עד לחתימה של סעיף 14 (1.5.14) מהכשרת היישוב. אנו לוחצים מכל כיוון אפשרי. במידה ומבוטח יכול לפנות ישירות להכשרת היישוב לקבלת הנתון זה מאוד יעזור. בכל אופן אנו ממשיכים ללחוץ לקבלת הנתון ונעדכן בהקדם האפשרי". מכל מקום, בסיומה של בדיקה הסתבר כי הלכה למעשה לא היו חוסרים בהפקדות להכשרה [עמ' 39 ש' 14-16].
...
בהקשר זה יש לייחס חשיבות לכך שלא הוכח כי לאורך שנים התנהלה מגדל כלפי התובע באופן חסר תום לב.
בהתחשב בכלל נסיבות הענין מצאנו לקבוע כי הנתבעות תחוייבנה בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך של 40,000 ₪.
לטעמנו הסכום האמור משקף איזון ראוי והולם בין האיחור הממשי בתשלום הפיצויים מחד גיסא והסיבות המגוונות להלנה מאידך גיסא, תוך שהוא מהווה פיצוי סביר ומידתי המשקף עשיית צדק בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ובהתחשב, בין השאר, גם בסכום הפיצויים שהולן ובטיב מערכת היחסים בין הצדדים לכל אורך תקופת העבודה ובסיומה.
כללם של דברים – הנתבעות תשלמנה לתובע, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סכום בסך 40,000 ₪ בגין הלנת פיצויי פיטורים.
