התביעה הדרישה את שכר נשיא החברה

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 42207-10-13 טמיר עורכי דין נ' מרקור תיק חצוני: לפני כב' השופט אילן דפדי, סגן נשיא תובעת חברת טמיר עורכי דין ע"י עו"ד אסנת נוסינוב מטלון ועו"ד גיא גרינוולד נתבע איתמר מרקור ע"י עו"ד אמנון יצחקניא ועו"ד נתן שמואל נחשון פסק דין

טענות התובעת הרלוואנטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב התביעה התובעת טענה כי בהתאם להסכם 2006 זכאית הייתה לקבל את שכרה מייד עם מתן פסק הדין ללא קשר אם הסכום נגבה בפועל מהתמח"ת. בעקבות טענות הנתבע כי הוא מצוי בקשיים כלכליים בגינם הוא אינו יכול לעמוד בתשלום שכר הטירחה וחרף העובדה שחלפו 5 שנים מאז התחייבותו, נאותה התובעת לפנים משורת הדין ומפאת הכרותם רבת שנים להענות להפצרותיו ובהתאם לבקשתו, ערכו הצדדים את הסכם 2012.

להלן הדברים: "דעתי היא כי לא היה מקום לחייב את חיננזון בשכר טירחה בעבור הליך זה. עד להגשתה של תביעת שכר הטירחה בבית-המשפט המחוזי לא דרש חטר-ישי שכר עבור הטיפול בעירעור. תביעה זו לא נזכרה במכתב הפרוט ה"מעודכן" (מיום 11.8.1998) ששלח חטר-ישי לחיננזון כחודש וחצי לפני חתימת הסכם הפשרה.

...

טענות הנתבע הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב ההגנה בכתב ההגנה המתוקן טען הנתבע כי יש לדחות את התביעה על הסף.

לפיכך, אני קובע כי הסכומים ישתלמו לתובעת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום בו ניתן פסק הדין המשלים - 8.12.2011 ועד למועד כניסתה של התמח"ת להקפאת הליכים ביום 12.1.2012.

סוף דבר אשר על כן, הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,348,282 ₪.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט: אגרת בית משפט כפי ששולמה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומה וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 55,000 ₪.

הנתבעת מפרשת באופן שגוי את המנוח "הודעה על מקרה הביטוח"- לשיטתה מועד ההודעה הוא המועד בו מתקבלים כל המסמכים אותם בוחרת המבטחת לידרוש- פרשנותה של הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק, אשר דורש מתן הודעה, קרי יידוע חברת הביטוח בעל פה או בכתב על עצם קרות הביטוח, ותו לא. פרשנותה של הנתבעת אף אינה עולה בקנה אחד עם תנאי הפוליסה- שכן על פי האמור בה, במועד ההודעה על המוטב לצרף לפנייתו תעודת פטירה ודו"ח רופא בלבד.

יש להדגיש, כי הליך בירור החבות, אשר במסגרתו חייב המבוטח למסור למבטח על פי דרישתו את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, מתחיל בהתאם לפשוטו של סעיף 23 לחוק רק אחרי הגשת התביעה.

ראו: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" ואח' נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" ואח'; בג"צ 891/05; ע"א 2617/00 תנובה בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא ואח' וכן: הודעת נוהל של נשיא בית המשפט העליון בדבר קביעת שכר טירחת עורך דין, פ"ד נא (1) 1.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי שכר הטירחה הנידרש במסגרת התביעה הנוכחית הוא מוגזם ומופרז כשלמעשה לא היה צורך אלא להמתין לקבלת החלטת המטרה בדבר החקירה.

...

אשר על כן ובעבור עמלם עובר להגשת התביעה, אני סבור שיש לחייב את הנתבעת בשכר טרחה בשיעור של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ, ובסה"כ: 58,500 ₪ (להלן: שכ"ט 1).

כך, משעה שבאי כוחה הגישו תביעה זו וייצגו את התובעת משלב קד"מ דרך הגשת ראיות, קיום הליך ההוכחות וכלה בהגשת סיכומים, הם זכאים לקצור פרי עמלם ובנסיבות דנן, שוכנעתי כי על הנתבעת לשאת בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסך הכולל שיפסק (למעט שכ"ט עו"ד 1) בתוספת מע"מ (להלן: שכ"ט 2).

לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכומים אלו: ההפרש בין הסכום שיש לשלם עם הפרשי הצמדה וריבית נכון להיום לבין הסכום ששולם בפבר' 2015- 61,210 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 29149-08-21 סע"ש 29120-08-21 סע"ש 29097-08-21 סע"ש 29053-08-21 סע"ש 29001-08-21 סע"ש 28997-08-21 סע"ש 28951-08-21 סע"ש 28875-08-21 סע"ש 28831-08-21 סע"ש 29165-08-21 סע"ש 46673-10-21 01 פברואר 2022 לפני: כב' השופט עדו בן-צור התובעים: 1. Tran Ngoc Phuoc (28951-08-21) 2. Pham Phuoc Giau (29165-08-21) 3. Eeguyen Van Toi (28831-08-21) 4. Tran Van Thong (29149-08-21) 5. Lam The Duoc (28997-08-21) 6. Bui Thi Thuy (29001-08-21) 7. Nguyen Thu Ha (29053-08-21) 8. Nguyen Ngoc Puong Yhao (29120-08-21) 9. Vu Thi An (29097-08-21) 10. Minh Cong Dang (28875-08-21) 11. Ly Ngan Giang (46673-10-21) הנתבעים: 1. מפעלי רמת נגב 2. איתי ספקטור (28875-08-21) 3. שגיא גידולים בע"מ (29001-08-21, 28831-08-21 ו-29165-08-21) 4. צימן גידולים בע"מ (29120-08-21 ו-29149-08-21) 5. צימן עגבניות בע"מ (29149-08-21) 6. רולינג תיירות בע"מ (29120-08-21) 7. עינת גידולים בע"מ (29053-08-21) 8. נתאי גידולים בע"מ (28951-08-21) 9. ליאון פיליש (29097-08-21) 10. גלילי-פלג חקלאות בע"מ (46673-10-21) 11. החברה לפיתוח ובנין הערבה בע"מ (46673-10-21) ב"כ התובעים 1-10: עו"ד יואב שמידט ועו"ד מיכל תג'ר מעמותת קו לעובד ב"כ התובעת 11: עו"ד חגי קלעי ועו"ד עירית אולמן ב"כ הנתבעות 1 ו- 11: עו"ד יגאל דנינו ב"כ הנתבעים 2-8: עו"ד אלעד שרון ב"כ הנתבע 9: עו"ד עמית חלמיש ב"כ הנתבעת 10: עו"ד תמר רותם החלטה

ברקע לבקשה 11 תביעות, שעיקרן דרישה לתשלום הפרישי שכר וזכויות סוציאליות שונות מכוח חוקי מגן וצוי הרחבה, החזר נכויים אסורים משכר עבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ופצוי בגין תיווך עבודת התובעים בנגוד לדין.

בקשות לעיכוב ההליכים הוגשו במסגרת 11 התביעות, ובהתאם להחלטת כב' הנשיא טננבוים מיום 7.10.2021 אוחדו כלל התיקים לצורך הכרעה בבקשות המקדמיות.

...

מנגד, לטענת התובעים, יש לדחות את הבקשה לעיכוב ההליכים מהטעמים הבאים: ראשית, נטען כי התביעה כוללת שורה של עילות מתחום יחסי העבודה, כך שקבלת הבקשה לעיכוב ההליכים, ללא כל צפי זמנים ידוע, תביא לפגיעה בזכויות חוקתיות של התובעים שהנם עובדים פגיעים במיוחד.

מעבר לכך, מקובלת עליי טענת התובעים, לפיה אין זה סביר לעכב את בירור תביעותיהם הפרטניות לתשלום זכויות קוגנטיות עד להכרעה בבג"ץ בשאלת חוקיות תכנית ההשתלמות.

לאור כל האמור, אינני מוצא הצדקה, בנסיבות ענייננו, לעיכוב ההליכים בשל ההליך התלוי ועומד בבג"ץ קו לעובד.

בנסיבות אלה, אף בקשה חלופית זו נדחית.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ההליכים והבקשה החלופית לפיצול התביעה – נדחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 3676-11-22 סער ואח' נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשים- המערערים: 1. ברוך סער 2. ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ ע"י ב"כ עו"ד פז יצחקי - וינברגר המשיבה: תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתמר כץ פסק דין

לאחר שניתן פסק הדין בעירעור, המבקשים הגישו שתי תביעות נוספות בדרישה להישתתף בתשלומי שכר דירה בגין יחידת הדיור (ת"א 62498-12-13 ע"א 30320-08-17; וכן ת"א 56744-05-17).

ביחס לטענת המבקשים בנוגע להפרדה רכושית בפועל בין הצדדים כך שפועל נכרת כבר הסכם שתוף ; בימ"ש קמא קבע שאין מדובר בהסכמה שהועלתה על הכתב ובהסכמה על אופן חלוקת השמוש אין בכדי למנוע מהמשיבה לידרוש את פירוק השתוף במקרקעין בכל עת. בימ"ש קמא גם מוסיף ומפנה בעיניין זה לסעיף 37(ב) לחוק המקרקעין.

...

לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה המפקחת קבעה חד משמעית בחוות דעתה כי ניתן לרשום את הנכס כבית משותף.

למעלה מן הצורך אוסף כי יש לזכור שמדובר בחוות דעת שהוגשה בתיק קמא, שהיא חלק ממכלול הראיות שעומדות בפני בימ"ש קמא ועל בימ"ש קמא להחליט בהתאם לשיקול דעתו הרחב אם יש מקום לצוות על פירוק שיתוף וכיצד.

חוות הדעת מטעם המפקחת חיונית לצורך הפעלת שיקול דעת בימ"ש אולם, שיקול הדעת נותר בידי ביהמ"ש  וחוות הדעת אינה מהווה "סוף פסוק". לסיכום: לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 44759-09-22 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בינדר לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת כלל חברה לביטוח בע"מ ע"י עו"ד אייל בדור המשיבים 1. אורלי בינדר 2. אילן בינדר החלטה

על כן נדרשו בכתב התביעה הסכומים הבאים: סך 12,708 ₪ ההפרש בין שווי הרכב לפי שומת שמאי לבין הסכום ששולם בפועל.

נקבע כי אין מחלוקת שרכב התובע היה רכב ליסינג אך השמאי שהוא מטעם כלל ושכרו שולם על ידי כלל ככל הנראה טעה בחוות דעתו ולא לקח בחשבון את ירידת ערך הרכב של ליסינג אפס ק"מ. כאשר חתם התובע על מיסמך ויתור על זכויות הבעלות ברכב הוא לא ידע שהוא עשוי לקבל סכום נמוך ממה שהוצע לו על ידי השמאי.

נטען כי אם מקבלים את טענות כלל אז המשמעות היא שהשמאי מטעם חברת הביטוח התרשל וכלל היא זו שרימתה אותם ושילמה לו. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות העירעור להדחות מהנימוקים כדלקמן: א) מטרת בית המשפט לתביעות קטנות היא לפתוח את שערי המשפט בפני "האזרח הקטן" על ידי יצירת מכשיר זמין, יעיל ומהיר לבירורן של תביעות בסדר גודל קטן יחסית, שאילו היו צריכות להתברר בסדר דין רגיל היו הופכות לא כדאיות.

...

אני סבורה, כי עיקר הבעייתיות בפסק הדין מבחינת כלל הוא החשש להשלכת רוחב ולא לעובדה שתצטרך להוציא סכום של כ- 11,000 ₪ מכיסה.

בהתחשב בכך שאני קובעת מפורשות כי פסק הדין אינו אמור להוות תקדים למקרים אחרים ולנסיבות אחרות, חשש זה פוחת ועל כן, ובשים לב לכך שמדובר בפסק דין של תביעות קטנות אשר ערכאת ערעור תתערב בו רק במקרים חריגים ביותר החלטתי בסופו של דבר שלא לתת רשות ערעור כאמור.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.