חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התאמת תנאי עבודה לאחר חופשת לידה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אלו השאלות שהופנו לשירות התעסוקה והתשובות שנתקבלו ממנו: שאלה: האם אשה המתפטרת בתום חופשת הלידה (לאור תנאי עבודתה ובהתאמה חוסר היכולת לטפל בבתה שנולדה) נידרשת להתייצב בשירות התעסוקה ככל מובטל אחר אם לאו? תשובה: "אשה המתפטרת בתום חופשת הלידה נידרשת להתייצב בשירות התעסוקה ככל מובטל אחר. הנוהל והחוזר מתייחסים לעניין ההפניה של אשה שהתפטרה ומתייצב בשירות התעסוקה." שאלה: האם בעיניינה של התובעת קיימת תרשומת בתיקה בשירות התעסוקה לפיה נאמר לתובעת כי אין היא נידרשת להתייצב, כפי שנטען מטעמה? תשובה: "אין תרשומת בתיק התובעת כי נאמר לה לא להתייצב.
כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת ההפך הוא הנכון: "מבירור קצר, שערך הח"מ, עם מנהלת לישכת פתח תקוה, הגב' דורית שינה, הובהר כי הנוהל ברור לחלוטין לעובדי הלישכה, יש הרבה מאוד מקרים של חל"ת, לאחר חופשת לידה וההנחיה היא תמיד אותה הנחיה רישום דורשת העבודה והפנייתה לעבודה." הכרעה: לאחר שבחנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שהוגשו, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
...
" הנתבע ביקש להפנות שאלות לשירות התעסוקה ובית הדין נעתר לבקשה.
כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת ההפך הוא הנכון: "מבירור קצר, שערך הח"מ, עם מנהלת לשכת פתח תקוה, הגב' דורית שינה, הובהר כי הנוהל ברור לחלוטין לעובדי הלשכה, יש הרבה מאוד מקרים של חל"ת, לאחר חופשת לידה וההנחיה היא תמיד אותה הנחיה רישום דורשת העבודה והפנייתה לעבודה." הכרעה: לאחר שבחנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שהוגשו, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
נוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שציינתי בשיחת השימוע, מרשתך היתנהלה כלפי מרשתי בנגוד לחוק עבודת נשים וההלכה הפסוקה בנושא השבת עובדת לאחר חופשת לידה לאותו התפקיד ובאותו השכר, ומשכך הרעה את תנאי עבודתה עם חזרתה מחופשת לידה, ולא רק זאת, אלא הודיעה למרשתי עת בהיותה בחופשת לידה כי העסקתה תסתיים.
לפי דרך פרשנית נוספת, הפצוי בגובה 150% מהשכר בתקופה המוגנת אמור לשקף את כלל הרכיבים הנפסקים דרך כלל בגין פיצוי ממוני, כאשר הפצוי הלא ממוני אמור להתווסף לכך במקרים המתאימים.
...
לפיכך, התביעה לפיצוי בגין רכיב שכר זה נדחית.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 475 ₪.
לאור תוצאת ההליך, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בחודש 4/2008 יצאה התובעת לחופשת לידה וכשחזרה לעבודה, ככל הנראה בחודש 10/2008 (כעולה מנספח יב' לתצהירה) שונתה הגדרת היחסים בין הצדדים ותחת יחסי עובד ומעסיק הוגדרה התובעת כנותנת שירותים עצמאית וחתמה על הסכם למתן שירותים.
כחלק מתנאי חזרתה של התובעת לעבודה לאחר חופשת הלידה, נדרשה לפתוח תיק נכויים במס הכנסה ולהנפיק חשבוניות לנתבעת בגין עבודתה.
עבודתה של התובעת כמדריכת פילטיס עשויה להתאים לשתי צורות ההיתקשרות – הן כעובדת והן כעצמאית, זאת לנוכח העובדה כי מדובר בעבודה בהקף חלקי, שלעיתים רבות מבוצעת במספר מקומות במקביל, התלויה במספר נרשמים ובמערכת חוגים, ועשויה להשתנות בהתאם למדריך, לדרכי עבודתו, ולמסגרת בה הוא מעביר שיעוריו, כמו גם בהתאם למכלול פרטי ההיתקשרות בין הצדדים.
...
השיקולים בדבר המרחב הנדרש לחוג היפ הופ לעומת זה הנדרש לחוג פילאטיס מצויים במסגרת הפררוגטיבה של הנתבעת ואין בידינו לקבל את הטענה כי המעבר נועד לפגוע בתובעת או במספר הנרשמות לחוגים שהעבירה.
משכך, אין בידינו לקבל את הטענה להרעת תנאים מוחשית המצדיקה התפטרות בדין מפוטר.
סוף דבר על יסוד כלל האמור לעיל, התביעה לקבוע כי בין התובעת לבין הנתבעת התקיימו יחסי עובד ומעסיק מתקבלת, תוך שהתביעה לסעדים הכספיים – נדחית, כמפורט לעיל.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ערים אנו לטענת הנתבעת כי מדובר היה בהסכמה וגם לתצהיר התובעת שבו הצהירה כי בכל הנוגע לתקופה זו אכן:" 79. אציין, כי בחודש שישי להריוני, חששתי להיתמודד בשנית עם הממונה, האמון על הגנת עובדים וזכויותיהם ,קבלתי תחת לחץ את תנאי ההסכם החדש שנערך בנגוד להחלטת הממונה ובלא ידיעתו... יחד עם זאת, תוך תקווה שלאחר חופשת הלידה, תפסק ההתעמרות הנתבעת, ואני איחזור לתפקידי כעובדת טובה בעלת כישורי מכירה שזכו לשבחים, בדיוק כפי שהיה טרם היוודע דבר הריוני. מחודש מרץ ועד ליום 11/7/17, יום הלידה ישבתי בביתי , בהרגשה דחויה חסרת אונים ומנוכרת כששכרי נפגע ועצם עתידי התעסוקתי לוט בערפל". עם זאת, בשונה מההסכמה שקבלה תוקף של החלטה של הממונה לחוק עבודת נשים, הרי שבכל הנוגע להפסקת העסקת התובעת תוך תשלום שכרה, הרי שלא מדובר בהסכמה שהיתה מלווה בהחלטה של הממונה לחוק עבודת נשים ומשכך לא שוכנענו כי יש ליתן תוקף להסכמה זו, שעה שהיא לא עולה בקנה אחד עם הוראות חוק עבודת נשים והפסיקה הרלוואנטית.
מניעת עבודה בישיבה יכול ותהיה אחת מאלה: הקצאת מושב בלתי תקין - שבור או רעוע, או מושב אשר אינו מותאם לתנאי עבודתו של העובד ורווחתו, כנדרש בחוק; מספר המושבים יהיה ביחס בלתי הולם למספר העובדים, כך שבפועל אין לכל עובד היזדמנות לשבת במהלך העבודה השוטפת ובהפסקות; העמדת המושבים במרחק בלתי סביר מסביבת העבודה השוטפת של העובד; וכיוצ"ב".
פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים- פיטורים לאחר חופשת לידה 27,000 ₪.
...
ביום 20.2.17 ניתנה החלטה של הממונה לחוק עבודת נשים על בסיס הסכמות הצדדים כמצוטט: "הריני להודיעכם כי לאחר עיון במסמכים הנוגעים בדבר, ועל סמך פנייתכם , החלטתי לפי הסעיפים 9 ו 22 לחוק עבודת נשים... להתיר את צמצום הכנסתה של גב' דבורה מסורי כמפורט להלן, החל מיום 20/2/2017. א. עובדות 1. העובדת מועסקת מתאריך 6/7/2016, כיום בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 2. ביום 23/1/17 התקבלה בקשת המעסיק לפיטוריה של העובדת בעת היריון. 3. ביום 26/1/17 הושלמו המסמכים הנדרשים לפתיחת תיק. 4. ביום 15/2/17 מסרו הצדדים את גרסותיהם במשרדינו. 5. ביום 20/2/2017 הודיעו הצדדים על הסכמתם לגבי אופן המשך העסקת העובדת. ... ג. להלן אציג את נימוקי ההחלטה: 1. עסקינן בבקשת היתר לפיטורי עובדת בהריון , בגין טענה לאי שביעות רצון מתפקודה והתנהלותה. 2. העובדת הועסקה מזה כשמונה חודשים בתפקיד מנהלת סניף דיזנגוף סנטר של הרשת. 3. לטענת המעסיק, תפקוד העובדת לא היה משביע רצון לאורך זמן, ובגין כך הוער לה לאורך תקופת העסקתה. 4. העובדת דוחה את טענות המעסיק ולגרסתה, הטענות בדבר תפקודה והתנהלותה התעוררו לאחר הודעתה על ההריון ולאחר היעדרותה מהעבודה בגינו. 5. במהלך הטיפול בתיק, לאחר מסירת הגרסאות במשרדינו , דיווחו הצדדים על משא ומתן בקשר לתנאים להמשך העסקת העובדת. 6. ביום 20/2/17 הודיע המעסיק על נכונותו להמשיך בהעסקת העובדת באותו סניף (דיזנגוף סנטר) בתפקיד מוכרת ( ולא מנהלת סניף), באותם תנאי שכר, למעט זכאותה לבונוסים הנגזרים מתוקף תפקידה כמנהלת סניף, אשר להם לא תהיה העובדת זכאית עוד, עם שינוי תפקידה למוכרת...7. העובדת הביעה הסכמתה להצעת המעסיקה... 8. לפיכך אני מוצאת כי שינוי תנאי העסקת העובדת אינם קשורים בהריונה. 9. בנסיבות כפי שהובאו לעיל, לאור הסכמת הצדדים בדבר התנאים להמשך העסקת העובדת, אני מתירה את צמצום הכנסתה של העובדת, בכל שלא תהיה זכאית עוד לבונוסים המשולמים לעובדות התפקיד מנהלת סניף, החל מיום ההחלטה". ר' נספח ח' לכתב התביעה.
בכל הנוגע לרכיב ההודעה המוקדמת, שעה שלקחנו רכיב זה במסגרת הפיצוי לפי חוק עבודת נשים לא שוכנענו כי יש להורות לנתבעת לשלם לתובעת תשלום נוסף בגין תמורת הודעה מוקדמת, שעה שפיצוי זה כבר נפסק לתובעת.
בכל הנוגע להפרש פיצויי הפיטורים, לא שוכנענו כי יש לקבל את תחשיב התובעת, שעה שלא לקחה בחשבון כי היו שינויים בהיקפי המשרה שלה, כפי שפורט לעיל ומשכך רכיב תביעה זה נדחה.
יצויין כי אין אנו מקבלים את תחשיב הנתבעת שעה שלא לקח בחשבון כי חלק מהתקופה התובעת לא עבדה במשרה מלאה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

האם השינוי במתכונת המשמרות מהוה פגיעה בהקף המשרה או בהכנסה של התובעת לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים? בסעיף 9א(א) לחוק עבודת נשים נקבע כך: "לא יפגע מעסיק בהקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה". לעניין הוראת חוק זו נפסק כי: "סעיף 9 א' לחוק עבודת נשים מרחיב אם כך את הקף ההגנה על נשים בהיריון, לרבות בתקופה המוגנת שלאחר חופשת הלידה, כך שהאיסור אינו חל על פיטורים בלבד אלא גם על פגיעה בהקף המשרה או בהכנסה. בכך ביקש המחוקק (בין היתר) להבטיח את שובה של העובדת מחופשת הלידה לאותה עבודה ולאותם תנאים שהיו לה לפני צאתה לחופשת הלידה." (ע"ע 23910-10-15 דבורה צנעני – המכון הצרפתי (מיום 1.1.2018)).
כזכור, מדובר היה בשיא תקופת הקורונה, בה הוטלו מיגבלות שונות על כל המשק, ומעסיקים ועובדים נדרשו להתאים את מתכונת העבודה במקומות העבודה להנחיות ולהמלצות הממשלה ומשרד הבריאות במטרה למנוע הידבקות בנגיף במסגרת העבודה.
...
לאור הכרעתנו בעניין זה, התביעה לפיצויי פיטורים נדחית.
לאור האמור, אנו קובעים כי השינוי במתכונת המשמרות בחנות הנתבעת לא היווה פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של התובעת לפי סעיף 9א לחוק עבודת נשים.
סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
לאור תוצאת פסק הדין, התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו