מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התאמה למטרת ההקצאה קרקע בפטור ממכרז

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אין זה סוד, כי עמדת רמ"י היא שהשימוש המבוצע כיום במקרקעין אינו תואם את המטרה לשמה הם הוקצו בפטור ממכרז לעותרת, לצורך הקמת מרכז לאספקת מזון לחנויות קמעונאות.
...
רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) סברה, כי יש להיעתר לבקשה, ואילו העותרת טוענת כיום, כי מדובר בהתכתבויות שנעשו במסגרת משא ומתן לפשרה - מידע אותו הרשות אינה מחויבת למסור לפי הוראות החוק.
עיינתי, כאמור, בתכתובות וסבורני כי הצדק עם התנועה ואכן קיים אינטרס ציבורי בגילוין ובחשיפתן.
סוף דבר אני דוחה את העתירה וקובעת, כי אין מקום להתערב בהחלטת הממונה לגלות את התכתובות, למעט המכתב מיום 8.1.13.
העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ ובסה"כ 20,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתאם לנוהל, שעמד בתוקפו במועד כריתת חוזה הפיתוח (נוהל 31.11) – נידרש כי שינוי מטרת ההקצאה של קרקע, שהוקצתה בפטור ממכרז למפעלי תעשיה ומלאכה קודם לחלוף שבע שנים ממועד אישור העסקה (להבדיל ממועד כריתת חוזה החכירה) ילווה ב-"אישור/המלצת משרד התמ"ס ואישור המינהל", ולאחר מכן – באישור המינהל בלבד (להלן: הנוהל הקודם).
לגוף הדברים, וחרף אי-ההתאמה המסוימת בין החלטה 1455 והנוהל החדש: המינהל פעל בהתאם לאמור בהחלטה 1455, הבאה למנוע את ניצול מקרקעי המדינה שלא למטרות לשמן יועדו.
...
דין העתירה – להידחות, הן על הסף, והן לגופה, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.
אוסיף, כי כל טענת הסתמכות של העותרת דינה ממילא להידחות, שעה שהעותרת לא הסתמכה בתום לב על הנוהל הקודם (שבפתיח לו מודגש כי הוא מסמך פנימי, שאין בו כדי לבסס זכויות).
הנה כי כן מי שעושה דין לעצמו (כמו העותרת כאן, שהפעילה את המועדון ללא כל פניה למינהל, ורק לאחר שקיבלה הודעה על ביטול חוזה הפיתוח וננקטו נגדה צעדים משפטיים לסילוק ידה מן הקרקע – החלה לפעול להשגת היתר להפעלת המועדון) – איננו בגדר מי שפועל בתום לב, במשמעותו ובנפקותו המשפטית של ביטוי זה. נוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מטרת הנוהל הוגדרה במבוא כדלקמן: "נוהל זה נועד להסדיר הקצאת קרקע או מבנה ... בפטור ממכרז ללא תמורה ... מאת רשויות מקומיות לגופים הפועלים בתוך תחום הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה, ספורט וכיו"ב, כדי לסייע לפעולותיהם לטובת הציבור ..." [ההדגש הוסף – א.ש.].
בעת קבלת ההחלטה לא עמדו לנגד עיני ועדת ההקצאות פרוגרמה, ספר נכסים, סקר תושבים ורשימת תבחינים למבני ציבור לטענת העותרים אישור להקצאת מקרקעין צריך להתבצע על בסיס המצאותם של ארבעה "מיסמכי מפתח": סקר תושבים רלבאנטי ועדכני לזיהוי צרכים בהתאמה למגוון האוכלוסייה והגילאים; רשימת תבחינים לצרכי ציבור; פרוגרמה למבני ציבור ושטחי ציבור; ספר נכסים וספר הקצאות.
...
לנוכח הטעמים דלעיל דין העתירה להידחות לגופה וממילא מתייתרת טענת השיהוי שהעלו המשיבים כנגד העותרים.
סוף דבר: העתירה נדחית.
לנוכח תוצאת פסק הדין, אך גם בהתחשב בהיקף ההליכים ובהיותה של המחלוקת ציבורית בעיקרה, אני מחייב את העותרים בשכ"ט באי כוח המשיבות על הצד הנמוך – בסך 2,500 ₪ לזכות המשיבים 3-1 וסך 2,500 ₪ לזכות המשיבה 4.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 27/2/2005 הודיע עו"ד אשל למנהל על עסקת המכר שנערכה בין שגב לצח”ר ובהתאמה ביקש העברת זכויות משגב לצח”ר. הגב אבינערי אישרה כי כבר בפברואר 2005 נודע לה, כי שגב מבקש להעביר זכויותיו לצח”ר לאחר שהתקבלה במנהל הבקשה להעברת זכויות ביום 27/2/2005 (עמ' 52 לפרוטוקול).
ברם, בהתאם לנוהל, שעמד בתוקפו במועד כריתת חוזה הפיתוח (נוהל 31.11) – נמצא כי שינוי מטרת ההקצאה של קרקע, שהוקצתה בפטור ממכרז למפעלי תעשיה ומלאכה קודם לחלוף שבע שנים ממועד אישור העסקה (להבדיל ממועד כריתת חוזה החכירה) ילווה ב-"אישור/המלצת משרד התמ"ס ואישור המינהל", ולאחר מכן – באישור המינהל בלבד (להלן: הנוהל הקודם).
...
ביטול הסכם חכירה של מקרקעין לאחר שפותחו ולאחר שנבנה עליהם מבנה הינו פעולה מרחיקת לכת, שאינה יכולה להיעשות כלאחר יד. טענות המינהל בתביעה העיקרית מנגד, טוען המינהל, כי דין התביעה להדחות על הסף.
ההודעות לצד שלישי נדחות.
באשר להוצאות, הרי משנתקבלה תביעתו העיקרית של שגב ונדחתה תביעתו העיקרית של המינהל, החלטתי לחייב את המינהל לשאת בהוצאותיו של שגב, בסכום כולל של 50,000 ₪ ובהוצאותיו של בוגנה בסך 10,000 ₪.
תביעת בוגנה נגד שגב ועו"ד אשל נדחות בעיקרן.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 15.5.2005 החליטה הועדה המשותפת לאשר את הבקשה להרשאת תיכנון על בסיס הפרוגרמה הראשונה, וזאת בכפוף לשני תנאים: האחד – כי המערערת תגדיר מגרשים נפרדים למטרת תיירות ולמטרת מסחר, כך שניתן יהיה לתכנן ולהקצות בנפרד כל יחידה עסקית (זאת, משנמצא כי הפרויקט כולל גם אלמנטים מסחריים, אשר לגביהם לא ניתן להקצות קרקע בפטור ממכרז); והשני – כי לפני הגשת תכנית הפרויקט לאישור הועדות לתיכנון ולבנייה, היא תוצג ותדון לפני הועדה המשותפת (להלן: החלטת הועדה המשותפת).
לאחר בחינתה, הודיעה רמ"י למערערת כי התכנית כפי שהוגשה אינה תואמת את החלטת הועדה המשותפת לעניין חלוקת המגרשים על פי ייעודי הקרקע, שכן חרף הכללתם של אלמנטים מסחריים משמעותיים בתכנית, לא הוגדרו מגרשים נפרדים למטרות תיירות ולמטרות מסחר כנדרש.
...
באלו יש כדי לתמוך דווקא במסקנה שונה מזו לה טוענת המערערת.
גם בטענה זו לא מצאנו ממש.
סוף דבר: דין הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו