לטענת התובעים בין בעלי החלקה קיימת תכנית חלוקה בהסכמה, עליה חתומים סולימאן חשאן סיף, סלמאן סיף, התובע 1 ונדימה חבקה, כאשר מהתשריט הנילווה ניתן ללמוד כי התובע 2 מחזיק בשטח המסומן 21/2 והנתבע מחזיק בשטח המסומן 21/1.
דיון:
מצב הזכויות במקרקעין האמורים והאם אכן קיימת פלישה לחלקם של התובעים?
התובעים הציגו נסח טאבו המעיד על זכויותיו של התובע 1 ולפיו לתובע 1 7/72 מחלקה 21 וזאת במשותף עם בעלי החלקה האחרים.
מומחה בית המשפט בדק ומצא כי על אף שהתובע אינו רשום בטבו כבעלי זכויות בחלקה 20 , חלק מביתו בנוי על החלק הדרום מזרחי של חלקה 20 ולפיכך, ככל שמתעלמים מהחלק של בית התובע המצוי בחלקה 20 ואל פלישה זו של התובע אתייחס בהמשך הדברים, הרי שמגרש התובע כולל את חלקת הבטון וחלקת האדמה, על מנת שברשות התובע יהיו אותם 543 מ"ר נטו בחלקה 21, הרשומים על שמו בתשריט המצוי בטבו.
מכאן, כי לא ניתן לטעון שעל מנת שיהא ברשות התובעים מיגרש בגודל 543 מ"ר, ומאחר והתובעים עושים שימוש ב 60 מ"ר מתוך חלקתו של חשאן סיף, הרי שיש לגרוע ממגרשם של התובעים את משטח הבטון ומשטח האדמה, כך שיתקבל מיגרש בגודל המתאים.
...
לטענתו הוא לא פלש ולא הסיג גבול, הסכומים הנטענים בידי התובעים מופרזים ומוגזמים ומשכך יש לדחות את התביעה כנגדו.
סוף דבר,
אני מקבלת את התביעה כפי שפורט לעיל ומורה לנתבע או מי מטעמו, לסלק את ידו ממשטח הבטון הצמוד ומצוי במגרש התובעים, חלקה 21 גוש 18731 כפר יאנוח, המסומן בירוק בתשריטים הנילווים לחוות דעת המודד מטעמו של בית המשפט ולהשיבו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין אל התובעים, כאשר הוא נקי מכל אדם וחפץ.
כן, אני מורה לנתבע לשלם לתובעים דמי שימוש ראויים בסך 35,280 ₪.
