השתת הוצאות אישיות על עורכת דין מטעם הסנגוריה הציבורית

לאחר שהנאשם שילם הוצאות לטובת אוצר המדינה והפקיד תצהיר חלף רישיון נהיגה, נקבע דיון בבקשה, ליום 1.11.18 ונדחה ליום 8.11.18, לבקשת הסניגור, מהטעם כי הנאשם שהה אותה עת במעצר בית ולא הוגשה בקשה לשחררו לצורך הדיון.

במועד זה התייצב הנאשם, ללא עורך דינו, כנטען ובנסיבות אלה, הוריתי על מינוי עורכת הדין התורנית מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד גדרון, לייצוג הנאשם.

באשר לעבירה חוזרת של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, פרק זמן של מספר שנים, נאמר בפסיקה: ברע"פ 2423/12 כהן נגד מדינת ישראל : "אוסיף, בבחינת למעלה מן הנידרש, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להדחות.  כפי שקבע בית המשפט לתעבורה, המבקש עשה דין לעצמו, תוך זילזול בשלטון החוק וסיכון הנהגים האחרים בכביש, כאשר בחר לנהוג ברכבו, במשך תקופה ארוכה, ללא רישיון נהיגה בתוקף". ברע"פ 1973/13 חסן נגד מדינת ישראל : "בהתייחס למידת העונש שהוטל על המבקש, סבורני, כי עונש זה אינו מצדיק היתערבות, משאין בו כל סטייה חריגה ממדיניות הענישה המקובלת. לעניין רכיב המאסר בפועל, שתי הערכאות הקודמות ראו עין בעין את חומרת העבירה שביצע המבקש, וקבעו, כי בנסיבות העניין, אין מנוס מהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, זאת, בעיקר לשם הרתעת המבקש, אשר לחובתו עבר תעבורתי לא מבוטל, ונהיגה חוזרת ונשנית, במשך שנים רבות, ללא רישיון, אשר תוקפו פג בשנת 2001. בנסיבות המקרה שלפניי, אין מדובר, לטעמי, בעונש החורג באופן קצוני מרף הענישה הראוי בעבירות דומות, ולפיכך לא מצאתי כי יש מקום להתערב בעונש שהושת על המבקש, במסגרת בקשת רשות ערעור זו". ברע"פ 84/16 בישר נגד מדינת ישראל : "המבקש נהג ברכבו למרות שרישיונו לא היה בתוקף במשך תקופה ממושכת של כשמונה שנים. נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף במשך תקופה שכזו יש בה חומרה רבה (השוו: רע"פ 6735/06 מורדוב נ' מדינת ישראל (27.08.2006)). זאת ועוד, המבקש צבר לחובתו 49 הרשעות בעבירות תעבורה שונות, כולל כאלו שאינן מוגדרות כ"עבירות טכניות". היתנהלותו של המבקש מלמדת אפוא על זילזול בשלטון החוק וסיכון הנהגים האחרים בכביש (עיינו: רע"פ 2423/12 כהן נ' מדינת ישראל (07.05.2012)".

נסיבותיו האישיות של הנאשם פורטו בהרחבה בתסקיר שירות המבחן ולצד גורמי סיכון, התייחסה קצינת המבחן גם לגורמים חיוביים באישיותו של הנאשם ולחשש מפני ההשפעות האפשריות של עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, עליו ועל משפחתו.

...

נוכח כל האמור ולפנים משורת הדין, בחרתי להימנע מעונש של מאסר מאחורי סורג ובריח, אלא להסתפק בעונש מאסר על דרך של עבודות שירות ובמקביל, מצאתי כי יש להחמיר ביתר רכיבי הענישה, לרבות ברכיבים צופי פני עתיד, מתוך תקווה, שיהא בהם כדי להרתיע את הנאשם להבא.

לאור כל האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: אני דנה את הנאשם ל-8 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות, על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

אני דנה את הנאשם ל-12 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

הנאשם מסר כי הוא פועל כיום בלווי עורך דינו, מטעמה של הסנגוריה הציבורית, להסדרת דרגת הרישיון והסדרת חובותיו הכספיים, דבר שיאפשר את קבלת הרישיון חזרה לידיו.

בנוסף, הפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מתסקיר המבחן, וכן לעובדה כי מעולם לא הוטל על הנאשם מאסר, אף לא בעבודות שירות ביחס לעבירות התעבורה שביצע.

יש להביא בחשבון גם את התהליך בו מצוי כעת הנאשם להסדרת הרישיון מול משרד הרשוי ולשכת ההוצאה לפועל.

...

על רקע האמור מצאתי במקרה זה לקבוע כי העונש ההולם הינו בתחתית מתחם הענישה ההולם, ולהטיל על הנאשם רכיב מאסר בפועל שירוצה במסגרת עבודות שירות, זאת לצד ענישה נלווית ובשילוב צו מבחן כפי שיפורט להלן.

אני דן את הנאשם למאסר למשך 4 חודשים שירוצו במסגרת עבודות שירות בהתאם לחוות דעת שהוגשה.

המבקש בפתיח לבקשתו, ציין כי גזר הדין ניתן בחלוף 3 שנים מבצוע העבירה, וכי המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין פרטי מטעמו במסגרת ההליכים בפני בית משפט קמא.

עוד ציין המבקש כי בחלוף כחודשיים ממתן גזר הדין הועבר עניינו של המבקש בתיק אחר לייצוג ע"י עורך הדין הנוכחי - מהסניגוריה הציבורית ורק אז נחשפה חומרתו של המאסר המותנה שנגזר על המבקש בתיק דנן.

להלן אדרש לטענות המבקש באשר לאיחור; המבקש תולה יהבו בטענה כי האיחור נבע מחיסרון כיס לממן הוצאות הייצוג בעירעור ובשל מצבו שאינו יודע קרוא וכתוב ולכן לא היתה אפשרות להגיש את העירעור בעצמו.

לעניין השיקול השני "הייצוג המשפטי"; יודגש כי עסקינן במבקש אשר היה מיוצג על ידי עורך דין ושהודה במיוחס לו. המבקש קיבל יומו בבית המשפט וטען לעונש בטרם מתן גזר הדין וסניגורו ביקש להיתחשב בנסיבותיו האישיות ולהמנע מהטלת מאסר בפועל.

...

מסקנתי היא כי בקשת המבקש להארכת מועד הוגשה באיחור ניכר וזאת ללא כל סיבה מוצדקת; המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין מראשית ההליך ואף הודה בעובדות כתב האישום.

סוף דבר בחינת הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בהתאם לאמות המידה החלות על בקשות מסוג זה, כעולה מפסיקת בית המשפט העליון, מובילה למסקנה כי אין מקום לאשר את הבקשה.

משכך, דין הבקשה להידחות.

הנאשם הודיע לפרוטוקול כי טרם פנה לעורך דין מטעם הסניגוריה הציבורית ובהתאם נקבע דיון נוסף על מנת לאפשר לנאשם לקבל ייצוג משפטי מתאים.

המאשימה תארה את מדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות המקרה, הפניתה לפסיקה רלוואנטית בעיניין ועתרה לעונש כולל של קנס במיתחם שנע בין 110,000 ₪ - 130,000 ₪; חיוב בכפל אגרה בסך של 22,440 ₪; מאסר על תנאי של 2-4 חודשים למשך שנתיים שלא יעבור על עבירות בהן הורשע הנאשם, וחתימה על התחייבות על סך 110,000 ₪ להמנע למשך שלוש שנים מלעבור עבירה לפי פרק י' לחוק התיכנון והבניה; צו להריסת המבנה לפני ובהתאם לסעיף 254ד (א) לחוק התיכנון והבניה אשר ייכנס לתוקף בתום חודש מיום מתן גזר הדין לבצוע על ידי הנאשם, שאם לא כן, תהיה המאשימה רשאית לבצעו ולהפרע מהנאשם על הוצאותיה; וכן צו הפסקת שימוש במקרקעין ובמבנה נשוא האישום לפי ובהתאם לסעיף 254ד (א) לחוק התיכנון והבניה, אשר ייכנס לתוקף בתום חודש מיום מתן גזר הדין לצורך התארגנות בלבד.

הוראת סעיף זה קובעת כי: "צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 254ב יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצוו, ואולם רשאי בית המשפט, אם נוכח כי העבודה האסורה או השמוש האסור שלגביהם חל הצוו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו, לדחות את מועד ביצוע הצוו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובילבד שמועד ביצוע הצוו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן". לאור הבנייה נשוא תיק זה אשר הקים הנאשם משנת 2016 ובגינה הוגש נגדו כתב האישום לפני תיקון חוק התיכנון והבניה; הצפי התיכנוני לקבלת היתר בניה כדין; ונסיבותיו האישיות של הנאשם – לא ראיתי מקום לקבל את בקשת ב"כ המאשימה להטלת צו הריסה בהתאם לסעיף 254 ד(א)לחוק התיכנון והבניה.

...

אני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית על סך של 30,000 ש"ח אשר ישולם ככל שיורשע הנאשם למשך תקופה של שנתיים מהיום בביצוע אחת העבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבניה.

אני מחייב את שני הנאשם לשלם, כפל אגר בנייה בסך של 22,440 ₪.

אני מורה לנאשם להרוס את המבנה שבנה כפי המתואר בכתב האישום.

" על רקע זה הגיע המותב למסקנה כי יש מקום למנות למערער סנגור נוסף מטעם הסניגוריה הציבורית, על מנת להבטיח את המשך ניהול המשפט "במקרה שהסנגורית תנקוט בצעד שיותיר את [המערער] הלכה למעשה ללא סניגור וימנע את קיום הדיון". עוד ציין המותב כי הוא שוקל להטיל על הסניגורית הוצאות אישיות, והורה לה להגיש היתייחסות לנושא.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 7.6.2022 הוגשה לבית המשפט קמא הודעה על הצטרפותם של שני עורכי דין נוספים לייצוג המערער, לצד הסניגורית, וביום 12.6.2022 הורה המותב על שיחרור הסניגוריה הציבורית מן הייצוג.

...

המערער אף נמנע מלפרט במסגרת הערעור מהם אותם משפטים חדשים אשר מעידים לגישתו על משוא פנים מצד המותב, פרט להתבטאות שצוטטה בפסקה 10 לעיל וככל שהדבר נוגע להתבטאות נטענת זו, לא שוכנעתי שיש בה, אף אם אכן נאמרה על ידי המותב, כדי להקים עילת פסלות בענייננו.

לא שוכנעתי כי הביקורת שהביע המותב על המערער או הסניגורית בנסיבות שתוארו, עלולה להשליך על ממצאים הנוגעים למהימנות המערער בהליך גופו, או להשפיע על המותב בבואו להכריע בסוגיות המשפטיות שמתעוררות בו (השוו: ע"א 1438/22 סטוקהאוס הולדינגס לימיטיד נ' אבו הדבה, פסקה 7 (13.4.2022).

לבסוף אציין כי לא מצאתי צורך לקיים דיון בעל פה בערעור דנן, ומן הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.