מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השתק שיפוטי – מניעות מטענות סותרות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

השתק שפוטי כפי שנפסק, ניכוי סכום בגובה תגמולי המוסד לביטוח לאומי במערכת היחסים שבין הניזוק לבין המזיק במסגרת תביעת הניזוק, יוצר השתק שפוטי ומניעות מצד המזיק לטעון טענות באשר לקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה.
כלל זה קובע, כי על-מנת שטענת השתק שפוטי תיתקבל, על בעל הדין שטוען לתחולתה להראות כי לא רק שטענתו של בעל הדין אותו הוא מבקש להשתיק סותרת באופן מפורש את שטען בהליך קודם, אלא גם כי טענה זו התקבלה באותו הליך, אם כי אין הכרח להראות שהוא זכה במשפט בסופו של דבר (ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6) 625, 634 (2005).
עמד על כך כב' השופט ר' וינוגרד בת"א (שלום י-ם) 3019/04 המוסד לביטוח לאומי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (25.2.2007), שם – בדומה למקרה דנא – נדונה השאלה האם הסכם הפשרה שנכרת בין המבטחות לנפגע מקים השתק שפוטי נגד המבטחות בתביעת המוסד נגדן: "מאחר והנתבעות ניכו את מלוא גימלאות המל"ל, לעבר ולעתיד, אין כל חשיבות לשאלה אם בפועל שולם לנפגע סכום המשקף את מלוא נזקיו (כטענת המוסד בפני) או חלק קטן מהם (כטענת הנתבעות). העובדה היא כי ככל שהדברים נוגעים לתגמולי המל"ל – אלה נוכו במלואם. הנתבעות לא נקטו בדרך של הפחתה יחסית, וממילא לשאלה אם עלה ביד(ן) להשיג 'הנחה משמעותית' ביחסים בינ(ן) ובין הנפגע, אין חשיבות שעה שמוקד הדיון שבפני הוא בשאלה אם 'נהנו' הנתבעות מטענה משפטית הנוגעת לתגמולי המל"ל...
...
כלל זה קובע, כי על-מנת שטענת השתק שיפוטי תתקבל, על בעל הדין שטוען לתחולתה להראות כי לא רק שטענתו של בעל הדין אותו הוא מבקש להשתיק סותרת באופן מפורש את שטען בהליך קודם, אלא גם כי טענה זו התקבלה באותו הליך, אם כי אין הכרח להראות שהוא זכה במשפט בסופו של דבר (ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6) 625, 634 (2005).
המבקשות אמנם הגיעו להסכם פשרה עם הנפגע, אך הן עשו זאת תוך ניכוי גמלאות המוסד ולפיכך אין לאפשר להן לטעון עתה, בהליך מול המוסד, את הטענה ההפוכה לזו".
סיכום אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

המבקשת מפנה לסעיף 22 לכתב ההגנה של הבנק שהוגש בתיק הנוסף, שם נטען: "... משנפסק במסגרת פסק הדין כי על התובעת לשלם לנתבע את סכומי השיקים, אשר אף הם נמשכו בחתימה אחת של מנהל התובעת בלבד וללא חותמת החברה, בדומה למקרה השיק נשוא תביעה דנן, הרי כי הנסיבות והעובדות הנן זהות ומקרה זה כבר הוכרע ועל כן דין התביעה להדחות מחמת השתק פלוגתא המהוה מעשה בית דין". דיון והכרעה אקדים ואומר כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף להדחות ואילו הבקשה למחיקת התביעה מתקבלת, על בסיס הדוקטרינה של השתק שפוטי (מניעות שיפוטית), ואפרט.
הכלל של השתק שפוטי נועד למצבים כאלה, בהם בעל דין טוען טענות מנוגדות ונוקט בעמדות שונות, סותרות, בשני הליכים שונים המתייחסים לאותה שאלה משפטית ממש.
למרות שניתן היה בכך לסיים את הדיון, מצאתי לנכון להתייחס לסוגיה נוספת, העולה מטענת הבנק והיא, כי בשל הפרת הסכם הפשרה על ידי המבקשת, הוא זכאי לביטול ההסכם, וכפועל יוצא מכך, אינו כבול עוד בהסכם ולא חלה עליו כל מניעות מהגשת התביעה דנן.
...
בין הצדדים נחתם הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.6.12 (להלן: הסכם הפשרה), לפיו, תשלם המבקשת סך כולל של 28,000 ₪ לסילוק החוב של המבקשת כלפי המשיב (להלן: הבנק).
המסקנה היא כי קיים במקרה דנן השתק דיוני המונע מהבנק לטעון במסגרת תובענה זו טענה המנוגדת להסכם הפשרה, שהוא דורש את אכיפתו בהליך הנוסף.
סוף דבר בשל האפשרות שייקבע בהליך הנוסף כי הסכם הפשרה הופר באופן המזכה את הבנק בביטולו והוא יבוטל כדין, אין מקום לדחיית התביעה ויש למחוק אותה.
על כן, אני מורה על מחיקת התביעה, על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כן- התובעת לא הצביעה על יסוד נפשי למירמה ולא הביאה אף לא ראשית ראיה להוכחת טענה זו. כאמור, אין די בהעלאת טענה ספקולאטיבית בכדי לבסס תשתית לקיומה של מירמה ומשכך, אין התובעת יכולה להיבנות מטענה זו על מנת להביא לדחיית טענת ההתיישנות .
" ובהמשך- הטענה בדבר השתק שפוטי יכולה להתעורר מקום שבו אחד מבעלי הדין מעלה טענות עובדתיות או משפטיות סותרות באותו הליך עצמו או בשני הליכים שונים (ניתן לראות באיסור על העלאת טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין בכתב טענות אחד משום דוגמא של השתק שפוטי; האיסור קבוע בתקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984).
בעניינינו, לא הובא לפני פסק דין של גוף שפוטי אשר דן על פי דיני הראיות ולפיכך, אין המדובר בהשתק שפוטי ומניעות והתובעות יכול ויעלו טענותיהן אף אם העלו טענות שונות בפני ועדת הערר.
...
עוד טוענת היא כי אמנם, על פי ההסכם החזיקה בנכס חלזון, אולם בפועל נראה כי קיימים טעמים המצביעים על זיקתה של ורה לנכס- הסכם השכירות לא הקנה לחלזון בלעדיות בהשכרת הנכס, כך שבפועל יכלה ורה להמשיך ולהשכירו לצדדים שלישיים על אף השכירות המוגנת ואף לדרוש את פינויו הנכס בכל עת וללא הנמקה; לטענת התובעת, סעיפים אלה משאירים את זכות השליטה בנכס בידיה של ורה ומביאים למסקנה כי הינה בעלת הזיקה הקרובה ביותר.
על רקע האמור, ומשום שדווקא 'ההחזקה' מאפיינת יכולת שליטה של אדם בנכס, יכולת לנצל את הנכס לצרכים שונים ובהתאמה גם להפיק הנאה מהשירותים שהרשות מעניקה לנכס – מוטלת הארנונה על "המחזיק" כאשר מבחן 'הזיקה הקרובה ביותר לנכס' "פורש רשת מס צפופה למדי על דרגות שונות של מי שנחשב על פיה כ'מחזיק למעשה'.." מכאן עולה- כי על מנת להכריע מי מבין השתיים תהא המחזיקה, אין להידרש לשאלה הפורמלית- מי הוגדרה כמחזיקה על פי ההסכם- כי אם לבוחנו על פי מהותו- מי היא זו שנהנתה מן הנכס בפועל.
אמנם, לא מצאתי לנכון לקבוע כי מדובר בהסכם למראית עין בלבד, אולם אין בכך כדי לשלול את מערכת היחסים הגמישה שהיתה נהוגה בין הצדדים, כפי שהוכחה בפני בעדויות, ואשר מובילה למסקנה כי ורה לא ויתרה על זכות השליטה בנכס: כך, העיד רו"ח עמית מוכתר, כי חלזון כלל לא שלמה את דמי השכירות שנקבעו בהסכם וכן כי עם פינוי הנכס, לא שולמו דמי הפינוי שנקבעו בו (עמודים 18-19 לפרוטוקול) .
בהקשר זה, עליי לציין כי אינני מקבלת את טענות הנתבעות בדבר היותו של החיוב המופנה לורה חיוב רטרואקטיבי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד לטענת הפניקס, מתקיימים בעניינינו השתק שפוטי ומניעות.
לטענתם, מטענות הפניקס עולה המסקנה שאיש לא נהג ברכב בעת התאונה.
על יסוד זאת אף נדחתה תביעתם ונקבע כי "לאור עמדתם המפורשת של התובעים בסיכומיהם, לפיה מי שנהג ברכב היה האח – אין לי אלא לקבוע כי טענת התובעים לפיה האב נהג ברכב (כפי שנטען בכתב התביעה) - לא הוכחה וממילא בנסיבות אלה – דין התביעה להידחות הן כלפי קרנית והן כלפי הפניקס". משכך, לא קם השתק שפוטי המונע מהתובעים לטעון כעת טענה סותרת.
...
לטענתם, מטענות הפניקס עולה המסקנה שאיש לא נהג ברכב בעת התאונה.
על יסוד זאת אף נדחתה תביעתם ונקבע כי "לאור עמדתם המפורשת של התובעים בסיכומיהם, לפיה מי שנהג ברכב היה האח – אין לי אלא לקבוע כי טענת התובעים לפיה האב נהג ברכב (כפי שנטען בכתב התביעה) - לא הוכחה וממילא בנסיבות אלה – דין התביעה להדחות הן כלפי קרנית והן כלפי הפניקס". משכך, לא קם השתק שיפוטי המונע מהתובעים לטעון כעת טענה סותרת.
אני דוחה, אפוא, את הבקשות לדחייה על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, יש למחוק טענות מכתב ההגנה של הנתבע 2 מאחר ואלו סותרות פסיקות שיפוטיות קודמות ביחס לאותן טענות ממש שהעלה הנתבע 2 בכתב ההגנה ועל כן הן נגועות במעשה בי דין, השתק פלוגתא, השתק שפוטי ומניעות.
אלא, שחלק מטענות התובע מבוססות על ההליך בבית משפט השלום בתל אביב (תא 18443-12-17) שתוצאותיו היו ידועות לתובע עוד במועד הגשת כתב התביעה ואף צורפו אליו כנספח.
...
אמנם, מהמסמכים שהוצגו עד כה – ואדגיש כי טרם התקיימו הוכחות ועל כן האמירות אינן קביעות מוחלטות – עולה כי הנתבע 2, בסבירות גבוהה, רכש את הזכויות בחלקה 79א בידיעה כי מדובר בחלקה בשטח של 338 מ"ר. מנגד, מצטיירת תמונה לפיה גם התובע (!) רכש זכויות לפי שטח של 338 מ"ר. כלומר, בשלב זה של ההליך, על פי הטענות והראיות שהוצגו עד כה, ומבלי שהתקיימו דיוני הוכחות, חקירות ודיון לגופם של דברים, נדמה כי כל אחד מהצדדים (דהיינו, התובע והנתבע 2) רכש חלקה ששטחה – בהתאם למה ששילמו ולמסמכים שהוצגו – הוא 338 מ"ר. ואדגיש כי נוכח כך אין מקום להיעתר לבקשה למחיקת טענות שכן אלו נחוצות לבירור העובדות ביחס ליתרת השטח.
מסקנה זו מתקבלת הן על סמך מכתבה של כונסת הנכסים מדצמבר 2003 אל הרשות והן מחוות שעת השמאי אמיר קורק (שאף נתבע בהליך בבית המשפט השלום בראשון לציון) לפיה שטח חלקה 79א הוא 338 מ"ר (ראו סעיף 40 לפסק הדין בהליך בבית המשפט השלום בראשון לציון).
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת טענות הגנה מכתב הגנתו של הנתבע 2.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו