לפניי בקשה בהתאם לתקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין), לדחיית התובענה על הסף מחמת "הודאות בעל דין ו/או השתק שפוטי ו/או מניעות", וזאת על רקע הליך קודם שהתנהל בין הצדדים בגדריו של ת"א (שלום ת"א) 58497-01-20 (כב' השופטת א' בוסני) (להלן: ההליך הקודם); ולחילופין, להורות על עיכוב הליכים מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד.
יתרה מזו טוענת המבקשת, כי בהנתן ההחלטה הדיונית שניתנה ביום 22.3.2022, בהליך הקודם, שלפיה המשיבה ומנהלה מר קוברין לא חלקו על כמות המצברים שסופקו למשיבה; ובתוך כך הודו כי הם חבים (יחד ולחוד) למבקשת את החוב הנטען; וכי נטענה על-ידם טענת קזוז, כי אז המשיבה מנועה ומושתקת מלטעון טענותיה במסגרת ההליך שבכותרת מאחר והן עומדות בסתירה להודאה בדבר קיומו של החוב בהליך הקודם.
...
בהתחשב בכך שהתחשבנות כוללת זו הוכרעה זה מכבר בפסק הדין בהליך הקודם ובתוך כך נקבע, כי דין התביעה להתקבל במלואה (תוך דחיית טענת הקיזוז), הרי שיש לראות בניסיון לפתוח מחדש את יריעת המחלוקת בהקשר זה, במסגרת ההליך דנן, משום ניסיון לאיין את פסק הדין בהליך הקודם, בהקשר זה. בנסיבות אלה באתי למסקנה כי חל על עילת תביעה זו "השתק הגנה", המונע את בירורה במסגרת ההליך דנן.
לפיכך, בהינתן שפסק הדין בהליך הקודם הכריע כי המשיבה לא הצליחה להוכיח שבחזקתה 5,465 מצברים פגומים המצויים בתקופת האחריות כי אז יש לדחות טענות הנובעות, במישרין או בעקיפין, מעילת קיזוז זו.
סיכום
בשל כל הטעמים המפורטים לעיל אני סבור כי דין הבקשה להתקבל במלואה כך שיש לדחות את התובענה על הסף, בשל השתק עילה והשתק הגנה.
המשיבה תשלם למבקשת שכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ש"ח (כולל מע"מ).