מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השתק פלוגתא ללא זהות מוחלטת בין בעלי הדין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במצב דברים זה, הניסיון לטעון כי פסק הדין בעיניין לוגי יוצר השתק פלוגתא עולה כדי סטייה מוחלטת מכללי סדר הדין האזרחי, שכן ארבעת התנאים הנדרשים להחלת השתק פלוגתא אינם מתקיימים – הצדדים בהליך בעיניין לוגי אינם זהים לצדדים בעניינינו; אין התאמה מוחלטת בין הפלוגתות הנדונות בין שתי התביעות מאחר והמסגרת הדיונית וכן התשתית העובדתית שונים; פסק דין הדוחה תביעה על הסף אינו יכול להוות השתק פלוגתא; בית המשפט לא הכריע פוזיטיבית בפלוגתא.
השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני המונע לשוב לידון בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בהתדיינות קודמת בין בעלי דין, אף אם עילות התביעה שונות זו מזו בכל אחת מההתדיינויות.
בפסיקה נקבעו ארבעה תנאים מצטברים אשר בהתקיימם יחול הכלל: הפלוגתא זהה מבחינה עובדתית ומשפטית לפלוגתא שנדונה בהליך הראשון; הפלוגתא הוכרעה בהליך הראשון ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; הממצא שנקבע בהליך הראשון היה חיוני להכרעה בה; קיימת זהות או "קרבה משפטית" בין בעלי הדין בשני ההליכים (ע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי, פסקה 15 וההפניות שם (28.9.2017)).
יודגש, לא נידרשת זהות מוחלטת בין כל בעלי הדין בשני ההליכים, לא כל שכן בעניינינו, כאשר המחלוקת סובבת סביב תוקפו ותחולתו של כתב ויתור על עילות תביעה של התובעת כלפי הנתבע, שלגביו הוכרע בהליך הקודם כי יש בו כדי למנוע הגשת תביעות מצד התובעת כלפי הנתבע.
...
לקראת סיום אני מוצא להעיר מספר הערות, זאת לאחר שבחנתי את מכלול הטענות והראיות שהוצגו לי על ידי הצדדים (נכון לשלב זה של הדיון).
הערות אלו תומכות אף הן במסקנה ובתוצאה אליהן הגעתי בפסק דין זה, לפיהן יש לקבל את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לדחיית התביעה על הסף, ומורה על דחייתה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מדובר על הליכים נפרדים בהם הצדדים אינם זהים, העילות אינן זהות וגם הסעדים המבוקשים שונים.
נטען כי תביעת המפרקים אינה מייתרת את הצורך בבירור ההליך קמא והכרעה בתביעה אחת לא תיצור השתק פלוגתא או מעשה בית דין בתביעה אחרת והשיקולים של בימ"ש בשני ההליכים שונים נוכח השוני בין ההליכים.
עוד נקבע בפסיקה כי אין הכרח שתתקיים זהות מוחלטת בין בעלי הדין בהליכים הנדונים.
...
אשר למאזן הנוחות: הגם שיש בטיעוני המבקש ממש בעניין זה נוכח מורכבות תביעת המפרקים והשלב המקדמי בו נמצאת התביעה בביהמ"ש המחוזי, אני סבורה כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא הואיל ושיקולי יעילות מצדיקים את עיכוב ההליכים בהליך קמא, כמו גם תביעת החוב של אבוטבול למפרקים, מפחיתה את מידת הפגיעה של עיכוב ההליכים (ראה בעניין זה גם סעיף 24 לפסה"ד בעניין קוגיטו).
איני סבורה כי יש בבקשה שהוגשה ע"י אורליצקי לסילוק תביעת המפרקים שהוגשה נגדו על הסף, בכדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי .
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אכן, אין זהות מוחלטת בין בעלי הדין, אולם, כנטען, בשים לב לזהות עילות התביעה ולשאלות השנויות במחלוקת בשני ההליכים, כל הצדדים בהליך דכאן הינם חיוניים לבירור המחלוקת בהליך הזר ועל פניו, יידרשו למסור גרסה, ובהתאם, כך נימסר, בית המשפט בניו-יורק הכריע, במסגרת הליכי גילוי המסמכים, כי יש להמציא כל מיסמך הקשור גם אליהם.
זאת ועוד, השתק פלוגתא עשוי לחול גם בנסיבות בהן אין זהות מלאה בין בעלי הדין, אולם, קיימת חליפות או קרבה משפטית מיוחדת ביניהם (ד"ר נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (תשנ"א- 1991, עמוד 367- 379)).
...
פשוטים הדברים בהתייחס לעניינו של קגן, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי, כי אותה מסכת עובדתית עומדת להכרעה לפני בית המשפט בהליך הזר ולכאורה עשויות קביעותיו להקים מעשה בית דין בהליך שלפניי, בין אם יינתן פסק דין מנומק ובין אם תמציתי, למצער, בחלק מהסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים כולם או חלקם, ודי בכך כדי להיעתר לבקשה.
כללו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, נתתי משקל לאינטרס הציבורי, ברוח תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ומטעמים של יעילות דיונית ומניעת הכרעות סותרות, כמו גם יתר הטעמים שהובאו בבקשה, נחה דעתי כי יש עילה מספקת לעיכוב ההליכים בתובענה, בעניינם של הנתבעים כולם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במקום שבו יכול בעל דין למצות את זכויותיו ביחס לחברו בהליך אחד, הרי שחלה עליו חובה לעשות כך ויראו אותו כמי שניתן לו יומו בביהמ"ש בגין כך. השתק פלוגתא כאשר בית משפט הכריע בשאלה מסוימת כחלק מהדיון בין הצדדים והקביעה הנה קביעה פוזיטיבית הנדרשת להכרעה באותו עניין, יהיו הצדדים מושתקים מהעלאת אותה שאלה לדיון בהליך נוסף, אף אם אין מדובר באותה עילה.
באשר לטענת המשיבים 2-8 כי לא היו צד להליך קודם ולא יכולים היו, לטענתם, להיות צד לו, בשל עילות התביעה השונות, יובהר כי קיימת מגמה בפסיקה להחיל את הכלל בדבר מעשה בית דין, גם כאשר אין זהות מוחלטת בין בעלי הדין בשני ההליכים ובתנאי שקיימת "קירבה משפטית" בין בעלי הדין, או שמדובר בבעלי דין חליפים (ראו לעניין זה, למשל, ע"א 718/75 שרה עמרם נ' גד סקורניק, פ"ד לא(1) 29; ע"א 7401/00 יעקב יחזקאלי נ' מרדכי גלוסקה, פ"ד נז(1) 289).
...
התוצאה האופרטיבית מכל הטעמים שלעיל, אני מורה כדלקמן: העתירה "הראשית" בבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.
בהתייחס לעתירה החלופית, בדבר הגבלת עילות התביעה, אני קובעת כי - 1) ליקויים ברכוש המשותף שנכללו בחוות דעת המומחה בהליך הקודם ואף נתבעו במסגרת התביעה כאן – מותרים לתביעה במסגרת הליך זה. חוו"ד המומחה מטעם בית המשפט ועדותו בהליך הקודם יתקבלו כראיה בתיק.
הוראות לגבי המשך ניהול ההליך לאור האמור לעיל, אני מורה לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן, עד ליום 2.3.23.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

תנאי נוסף להיווצרותו של השתק פלוגתא נעוץ בקיומה של זהות בין בעלי הדין בהליך המשפטי, וזאת מכוח עיקרון ההדדיות (עניין צמרות; ע"א 8444/19 גיבור נ' אזורים בנין (1965) בע"מ (26.4.2022)).
בעיניינו, אין זהות מוחלטת, טכנית, של הצדדים להליך שלפניי עם הצדדים להליך מושא פסק הדין הראשון לסילוק יד. למעשה, רק הנתבע 4 היה צד להליך, ומשעך נידרש לבחון בזהירות העמדת חסם מהתדיינות נוספת בין הצדדים שלא היו צד להליך הקודם ולכאורה אינם כבולים בו. ודוק, לכלל ההדדיות נקבעו חריגים, וזאת- בכדי למנוע ריבוי היתדיינות על דרך של חילופי צדדים בצורה מלאכותית.
...
במצרף הדברים, ועל יסוד כל הנימוקים לעיל, שוכנעתי כי פסק הדין הראשון לסילוק יד הקים מעשה בית דין בשאלת מועד תחילת חזקתם של סאלחיה במקרקעין, המחייב את כל בני המשפחה, התובעים בהליך דנא, מכוח קרבה משפטית לנתבע 4, אשר היה צד להליך משוא פסק-הדין, ולטובת המדינה.
אשר על כן, מהטעמים שהובאו לעיל, נחה דעתי כי אין מקום לנהל הליך סרק, תוך בזבוז משאבי שיפוט יקרים והעמסת עלויות על הצדדים ללא שתהיה צפויה תועלת מניהול ההליך המשפטי.
סוף דבר, הריני מורה על סילוק התביעה על הסף, הן בשל מחיקת התובענה, מחמת הליך סרק והן בשל דחייתה, מחמת מעשה בית דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו