מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

השתק פלוגתא יזם אותו נכס

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2014 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

המבקשים לא הגישו טיעון משלים במועד שנקצב; ביוזמת בית-המשפט הוארך, לפנים משורת הדין, המועד לכך [החלטה מיום 7.2.2013].
עוד עתרו המבקשים, אף זאת בהיתעלם מהחלטות שיפוטיות קודמות וממסגרת הדיון כאן, להורות על 'עיכוב הליכים לצורך פנייה דחופה לתיק ההוצל"פ עקב חשיפת תרמית ועובדות חדשות וחשיפת הליך מכר חדש של אותו הנכס הנדון פה' [בקשה 44 מיום 3.3.2013].
אף החלטותיו הללו של כב' הרשם כרמי מעוגנות ונטועות בהחלטות השיפוטיות שנסקרו לעיל ואשר יוצרות השתקי פלוגתא ומעשי בית-דין לרוב.
...
סיכומם של דברים נוכח האמור לעיל אני קובעת כי החלטת כב' הרשם מיום 1.9.2010 'חקוקה בסלע', ואין צל-צילה של עילה להתערב בה. הבקשה למתן רשות ערעור בהתייחס להחלטה הנ"ל נדחית אפוא ועימה כל טענות המבקשים האחרות.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא; הוא הדין בכל בקשה פתוחה שהגישו המבקשים וטרם הוכרעה.
אין מנוס מלקבוע שהמבקשים עשו כל שלאל ידם על-מנת להכביד על בירור ההליך, בהגשת בקשות סרק חדשות לבקרים, בהגשת בקשות נטולות עילה לארכות ודחיות, ובהחלפת יצוגם ונטילתו על עצמם חליפות, באופן שהיה בו היה כדי להאריך את הבירור ללא צורך ממשי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת שהתובע עמד מאחורי הגשת הבקשה בת"ע 105840/04 והוא זה שיזם את הגשת הבקשה.
בנוסף, אין זהות בין עילת התביעה בתיק שלפניי, שהיא חוזית במהותה לבין עילת התביעה בת"ע 105840/04 שעניינה אישור עסקה בנכסי העיזבון לפי דיני הירושה, ועל כן גם לא ניתן לקבוע כי קיים השתק עילה.
משלא מדובר בתביעה נוספת בעילה זהה בין אותם צדדים או חליפיהם , בהעדר היתייחסות לטענות שעלו נגד התובע בגדר הליך המשפחה, ומשלא נקבעו ממצאים היוצרים השתק פלוגתא, טענת הנתבעת להשתק מכוח קיומו של מעשה בית דין, נדחית.
הראציונאל העומד מאחורי הכלל, הוסבר על ידי מ"מ נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז), כב' השופט מ' לנדוי בע"א 834/75 זיק נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(1), 662, כך: "אין יורש יכול להסתלק ממה שאין לו, או ממה שעדיין אין לו, דהיינו מנכס מסויים או מחלק כלשהוא בנכס מסויים. ואם ישאל השואל מדוע לא יורשה ליורש להסתלק מראש מנכס מסויים, או מחלק בו, אם אחרי חלוקת העיזבון יגיע לידיו אותו נכס או חלק באותו נכס, נשיב לו, שתהיה זאת הסתלקות על-תנאי, שסעיף 6 (ד) אוסר עליה במפורש." (שם, 664) ומדוע לא יוכל יורש להסתלק על תנאי? מה הראציונאל המונח בבסיסו של סעיף 6 (ד) לחוק הירושה? נראה בעיני, כי היות ויש לקזז מן העזבון את חובותיו של המנוח, לא יוכל יורש לדעת בודאות את חלקו בנכס עד אשר יחולק העזבון.
...
דינם של יתר רכיבי התביעה להידחות בשל התוצאה אליה הגעתי ואשר לפיה אין לתובע עילה כנגד הנתבעת הנובעת מן הביטול, בהינתן העובדה שהבטלות נובעת מהוראות החוק, ואין בה משום הפרה מצד הנתבעת.
התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש נדחית אף היא, בשל תוצאת פסק הדין.
סוף דבר התביעה למתן סעד הצהרתי נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כך לדוגמא, הטענות בקשר לזכאות התובע לקבל העתק המסמכים מכוח הסעיפים בחוק החברות, הוכרעו ע"י בית המשפט העליון ואין מקום להעלותה מחדש, וכך גם הטענות המפורטות בפרק ב1 לבקשה בסעיפים 4 עד 17 אשר גם הן הועלו ונדחו ע"י בית המשפט המחוזי, כב' השופט שרעבי בהחלטתו מיום 14.1.18 (סע' 10), קביעות בהן לא התערב בית המשפט העליון ומשכך מהוות מעשה ב-דין והשתק פלוגתא.
באשר להליך שהתקיים בפני כב' השופט רניאל, טוען התובע כי מדובר בהליך אותו יזם נגד נתבע 2 לקבלת סעד שיחייב אותו לפעול לשינוי שם החברה, בהתאם להסכמה ביניהם, והתביעה לא התייחסה להשלמת פירוק השתוף בין הצדדים, כאשר באותה תקופה הצדדים המשיכו בשיחות לצורך השלמת הפרוק בסיוע של עו"ד טרביה ומכרים משותפים.
לטענת התובע, מהחלטת כב' השופט שרעבי, עולה כי הסכם פירוק השתוף היתייחס אך ורק לסוגיית פירוק נכסי החברה ותשלומי איזון ולא לכל יתר מהחלוקות בין הצדדים ועל כן עו"ד טרביה והעדים הנוספים מעולם לא שמשו כמגשרים ביתר המחלוקות.
...
לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 על הסף גם מטעמים של העדר יריבות והיעדר עילה נגדם שכן כל מטרת שרבובם לתביעה היא הפעלת לחץ נפשי פסול על הנתבעים, שכן נתבע 3 מעולם לא היה הבעלים של נתבעת 1 או שותף או בעל מניות בה אלא רואה חשבון של החברה ואף אם תתקבל התביעה למתן חשבונות, התובע לא יהא זכאי לסעדים המבוקשים מאת הנתבע 3.
יפים לעניין זה דברים שנאמרו בעניין דומה: "סבורני כי לאור התוצאה הקשה מבחינתו של המשיב, ככל שתסולק התביעה מבלי ליתן לו אפשרות להוכיח את תביעתו, לא ניתן להורות על סילוק התביעה על הסף כבר בשלב מקדמי זה, ויש צורך בשמיעת התיק וטענות הצדדים על מנת להכריע במחלוקת שביניהם. ככל שיתברר, בסופו של יום, כי אכן היה מקום לסילוק התביעה על הסף, ניתן יהא לפצות על כך בהשתת הוצאות מתאימות." (ת.א (מחוזי נצ') 57358-01/17 בוכריס נ' מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (10/01/2018)).
לאור האמור, הבקשה נדחית.
אני מורה על זימון הצדדים לישיבת קדם משפט נוסף ביום 1.1.20 בשעה 9:00.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

עניין זה ניכר בפתיח להסכם בפרק ה – "הואיל": "הואיל: ומפעלי תחנות הינה הבעלים הרשום של הנכס הידוע כחלקה 5 בגוש 30128 המצוי בשכונת תלפיות בירושלים והמשמש כמוסך אגד (להלן: "הנכס"); והואיל: והנכס הוחכר לאגד לצורך הפעלת מוסך; והואיל: ואגד ומפעלי תחנות מעוניינים כי היזם יפעל לקבלת היתר לבניית תחנת תידלוק ומבנה מסחרי בשטח שלא יעלה על 120 מ"ר ובנייתם על הנכס בשטח קרקע שלא יעלה על 1 דונם.
פסק הדין בטען הביניים מהוה פסק דין חלוט, המחייב את הצדדים, וכן מהוה השתק פלוגתא, המונע מי מהם לחדש בפני הערכאות את הדיון בשאלת הקף זכות העיכוב של מפעלי תחנות כלפי גילת [ע"א 6267/14 גולד נ' מנהל מע"מ תל אביב, פסקה 9 בפסק דינה של השופטת ע' ברון (פורסם בנבו, 26.03.2017)‏; רע"א 9771/16 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד נ' נזרי, פסקה 15 בפסק דינה של הנשיאה א' חיות (פורסם בנבו, 28.09.2017); נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 186 – 187 (1991)].
...
] הואיל ובשלב מסויים מומשה ערבות בנקאית שהיתה בידינו, החלטנו לראות בכך כתשלום על חשבון דמי על חשבון חכירה ולפיכך מצאנו לנכון להעביר לכם את חלקכם בתשלום בגין התקופה המתחילה ביום 1.6.07.
אף דין טענות אגד ומפעלי תחנות לאשם תורם מצידה של גילת להידחות.
פסיקתא סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עו"ד הולנדר מצידו טען כי התובעת מנועה מלהגיש תביעתה בשל העדר יריבות בינו לבין האחרונה ולנוכח קיומו של מעשה בית דין/השתק פלוגתא בין הצדדים.
בפרשת כהן נ' הררי הנ"ל, קבע בית המשפט כי במילוי תפקידו "כונס נכסים אינו רשאי להתעלם מהאינטרסים של מעורבים אחרים, פרט לנושה המובטח שעל פי בקשתו הוא מונה. כך למשל, אם הנכס המשועבד משמש כבטוחה אף לטובת נושה אחר, שדרגת עדיפותו נמוכה יותר, הרי ההחלטות בעניין המימוש יכולות להשפיע באופן ישיר על הנושה האחר. על כן, יש להתחשב אף בעניינם של גורמים נוספים ואין להתייחס אך ורק לאינטרס של הנושה המובטח שיזם את הליכי הכנוס" [דברי כב' השופט גרוניס בה"פ 877/93 עוף הנגב (בכינוס נכסים) נ' עורכי הדין קדיש וחביב, פס"מ תשנ"ד (3) 339].
...
משלא הוכיחה התובעת נזקיה, דין תביעתה להידחות.
סוף דבר ולאור האמור והמקובץ לעיל התוצאה היא כדלקמן – א. התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית.
משבאתי לכלל מסקנה כי אין לחייב הנתבעת בסעד כלשהו אשר נתבע על ידי התובעת, ההודעה לצד ג' נדחית בלא לעשות צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו