מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השתק פלוגתא במינוי מומחה רפואי בקביעת קשר סיבתי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

התובע טען כי ניהל הליך ארוך מול המוסד לביטוח לאומי, בסופו הוכרה מחלתו כ"מחלת מיקצוע", וכי במסגרת ניהול ההליך בבית הדין לעבודה, מונתה מומחית רפואית מטעם ביה"ד אשר קבעה שקיים קשר סיבתי כאמור.
לשיטת התובע, קיים השתק פלוגתא בכל המתייחס לשאלת הקשר הסיבתי, ובשל כך מנועה הנתבעת מלטעון כנגד קביעותיו של בית הדין לעבודה, ומכאן, שיש להורות על הוצאת חוות הדעת שהוגשו על ידה בסוגיה זו. הנתבעת היתנגדה לבקשה.
...
התובע טען כי בעקבות הליך שניהל בבית הדין לעבודה, שם נקבע כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו לנכותו, אין לאפשר לנתבעת בהליך זה לטעון טענה נוגדת.
כפי שקבע בית המשפט העליון בהחלטתו: "בפסק דינו... דחה בית הדין האזורי לעבודה... את תביעת המבקשת, ונקבע כי התאונה הנטענת לא אירעה. בין היתר, נימק בית הדין לעבודה את קביעתו בכך כי אין כל אזכור לתאונה ברישומים מהטיפול הרפואי הראשון של המבקשת לאחר מועד התאונה הנטענת; כי עולה מן הרישומים כי הכאבים של המבקשת החלו בטרם מועד התאונה הנטענת; כי אין עדים לתאונה הנטענת; וכי המבקשת הודיעה על התאונה הנטענת למעבידה רק לאחר שקיבלה את תוצאות בדיקותיה הרפואיות... בית משפט השלום נעתר לבקשה וסילק את תביעת המבקשת על הסף. נקבע כי הממצאים שנקבעו בבית הדין האזורי לעבודה, ובכלל זה שתאונת העבודה הנטענת לא אירעה, מקימים השתק פלוגתא." בשונה מכך, ככל שהתובע כשל בהוכחות הממצא הרפואי הנדרש לתביעתו, הרי שלנוכח סדרי הדין השונים, המונעים חקירת המומחה בבית הדין לעבודה, חל החריג לכלל בדבר השתק פלוגתא, והיה צורך לחזור ולדון בסוגיה, על פי דיני הראיות הנוהגים בתביעות נזיקין.
בהתאם לכך, קבע בית הדין לעבודה בהליך שהתנהל בעניינו של התובע, ב"ל (אזורי נצ') 43294-01-18 ר.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי [05.07.2020] בפסקה 15, כי "במקרה שלפנינו... קיימת חוות דעת רפואית מנומקת של המומחית הרפואית האובייקטיבית מטעם בית הדין. המומחית ביצעה את מלאכתה באופן יסודי בהתבסס על מכלול החומר שפורט בחוות הדעת; לא הסתפקה בכך שאין מחקר קונקרטי הקובע באופן מפורש קשר סיבתי ברמת ודאות מוחלטת, אלא ניתחה מחקרים אחרים, והגיעה למסקנה מנומקת ומפורטת לפיה קיימת סבירות העולה על 50% בדבר קיומו של קשר סיבתי. במילים אחרות - המומחית שוכנעה בהתבסס על שקלול המחקרים המדעיים השונים כי סביר יותר שמחלת התובע נגרמה כתוצאה מחשיפתו לחומרים שונים שפורטו בחוות הדעת, ודי בכך לפי הפסיקה כדי לעמוד בהוכחת הקשר הסיבתי הדרוש בתיקי פגיעה בעבודה." זאת, על אף הקביעה בסעיף 13 לפסק הדין, כי "חוות דעת המומחית, תוך קריאתה כמכלול, מצביעה על קשר סיבתי חיובי ודאי. המומחית אומנם ציינה כי 'קשה לשלול..', אלא שהשיבה באופן חיובי ומפורט לעניין קיומו של קשר סיבתי במידה העולה על 50% וכי השפעת העבודה עולה על 20%." לא נטען ולא הוכח כי בתביעה נזיקית, די בהוכחה כי העבודה השפיעה על התהוות המחלה בשיעור של 20% כדי לעמוד בנטל להוכחות הקשר הסיבתי הרפואי והמשפטי בין המחלה לבין העבודה, (בנוסף לדרישה להוכחת האחריות וסכום הנזק).
לנוכח המפורט, דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לפיכך ולאור הפער הגדול והלא מוסבר בין החלטות הועדות של המוסד לביטוח לאומי, במיוחד כאשר אי מדובר בפער בין נכויות אלא בקביעה מהותית האם קיים בכלל קשר סיבתי, יש לראות לטענת המבקש את קביעת הועדה הרפואית כנסתרת במובן הסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, מצב המחייב מינוי מומחה רפואי לבדיקת המבקש בתחום כלי הדם והנפשי.
בתשובתו לתגובה, הוסיף וטען המבקש כי הקביעה בבית הדין אינה מהוה השתק פלוגתא בהליך דנן מאחר ולא מתקיימים תנאי הסף להשתק ובכלל זה התנאי של זהות הצדדים בשני ההליכים וגם המבחנים על פיהם פועל בית הדין ובכלל זה הקשר הסיבתי ומבחני ההתערבות בהחלטות הוועדות הרפואיות שונים ואינם ישימים כלל בהליך בבית משפט אזרחי.
...
הוועדה אכן שקלה את קביעתה לאחר שקיבלה חוו"ד, וקבעה שוב שדין הערעור להידחות.
על כן, אני מקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור בתחום כלי הדם ודוחה אותה ככל שהיא מתייחס לתחום הפסיכיאטרי.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

תחילה הודיע המוסד כי הוא עומד על ניהול הוכחות בהליך, "בין השאר בנוגע לצורך של התובע להרים את ידיו מעל לגובה הכתפיים, משך הפעולה ותדירותה והאם מתקיימת בהקשר זה תשתית למקרוטראומה". לאחר שנקבע מועד לדיון הוכחות, הגישו הצדדים "הודעה מוסכמת ובקשה לביטול דיון", במסגרתה הודיעו הצדדים על הסכמתם למינוי מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדי לבחינת הקשר הסיבתי בין מצב כתפיו של המערער לבין תנאי עבודתו, וזאת על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת שגובשה על ידי הצדדים.
בעניינינו, המערער הגיש בבית הדין האיזורי "בקשה להשתק פלוגתא". המוסד לא הגיב לבקשה, אולם היתייחס אליה בכתב ההגנה, וטען כי "אין כל מקום להשתק פלוגתא, וכי הנתבע סבור כי יש מספר עניינים עובדתיים אשר יש לברר, בטרם הנתבע יסכים, אם בכלל, למינוי מומחה יועץ רפואי" (סעיף 7 לכתב ההגנה); התשתית העובדתית בהליך השני (במסגרתו הוכר ה-CTS כפגיעה בעבודה) התבססה על התשתית העובדתית בהליך הראשון (במסגרתו הוכר הליקוי בכתף כפגיעה בעבודה), ו"אין חפיפה מלאה בכל הנוגע לתשתית עובדתית בקשר לפגיעה בכתפיים לבין הפגיעה הנטענת בתיק שלפנינו שעניינו פגיעה באגודלים".
...
בהסכמת הצדדים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות), ועל כן נתייחס למבקש כ"מערער".
בית הדין האזורי קבע כי "דינה של הבקשה להשתק פלוגתא להידחות", והורה כי המערער יגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.
דעתנו שונה, ואנו סבורים, כי המוסד לא הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע שאין להחיל את הכלל של השתק פלוגתא, ועל כן לא היה מקום לדחות באופן גורף את הבקשה להשתק פלוגתא.
סוף דבר: הערעור מתקבל, ועניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי למתן החלטה חדשה בבקשתו להשתק פלוגתא, עת מובהר כי לא היה מקום לקבוע כי אין תחולה לכלל של השתק פלוגתא באופן גורף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

למעשה חל ההשתק השפוטי לא רק באשר לקשר הסיבתי, אלא גם באשר לשעור הנכות (ראו לעניין זה גם פסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל בע"א 1051/14 עדן בריאות טבע מרקט בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 30.8.15) שם נקבע כי שיעור הנכות שנקבע בתביעת הניזוק אינו יכול להוות בסיס לקביעת הנזק בתביעת השבוב רק מהטעם שהנתבעות בתביעת השבוב לא היו צד לתביעת הניזוק).
קושי זה עומד בעיקר בפני בעלי נכות גבוהה, במיוחד בתחום הנפשי, אשר ההליך עלול לגרום להם לסבל רב. שנית היתייחס כב' השופט ריבלין להשתק השפוטי ולהסתמכות תביעת השבוב על תביעת הניזוק, הן מכוח תכליתו של ההסדר שנקבע בחוק הביטוח הלאומי, ולמעשה גם מכוח לשונו, בציינו כי- "ההסתמכות על קביעת בית המשפט בתביעת הניזוק כנגד המזיק משיקה להסתמכות על השתק פלוגתא. יתרה מכך, חוק הביטוח הלאומי מכוון עצמו להסתמכות זו בהוראותיו, המבקשות להמריץ את הניזוק לברר במסגרת תביעתו גם את הנושאים המשמשים את הביטוח הלאומי, ובכך לחסוך ממשאביו של האחרון – השוו לרציונאל העומד בבסיס הוראת סעיף 330(א))." בפרשת זטולובסקי היתייחס כאמור בית- המשפט לקשיים העומדים בפני הצדדים בבירור הנכות שנותרה לניזוק במסגרת תביעת השבוב, במיוחד באשר לקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה.
זאת ועוד, ככל שמונו מומחים אשר קבעו במסגרת תביעת השבוב את נכותו של הניזוק, מן הסתם הם קבעו גם את הקשר הסיבתי בין אותה הנכות לבין התאונה, ועל כן אין עוד צורך בקביעת הועדות הרפואיות וההלכה בדבר אימוץ החלטתן היא בגדר 'קבוצה ריקה'.
...
כלל זה קובע, כי על-מנת שטענת השתק שיפוטי תתקבל, על בעל הדין שטוען לתחולתה להראות כי לא רק שטענתו של בעל הדין אותו הוא מבקש להשתיק סותרת באופן מפורש את שטען בהליך קודם, אלא גם כי טענה זו התקבלה באותו הליך, אם כי אין הכרח להראות שהוא זכה במשפט בסופו של דבר (ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, פ"ד נט (6) 625, 634 (2005).
המבקשות אמנם הגיעו להסכם פשרה עם הנפגע, אך הן עשו זאת תוך ניכוי גמלאות המוסד ולפיכך אין לאפשר להן לטעון עתה, בהליך מול המוסד, את הטענה ההפוכה לזו".
סיכום אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

השאלה האם מאפייני עבודה המתוארים לעיל גרמו לליקוי הנטען של התובע בירכיו היא שאלה רפואית, אשר טעונה חוות דעתו של מומחה רפואי, ואין מקום לדחות את התביעה בשלב זה טרם קבלת חוות דעת רפואית בשאלה זו. כמו כן, איננו רואים צורך לנהל הליך הוכחות נוסף, לאחר שכבר היתנהל דיון הוכחות בהליך הקודם ואשר בעקבותיו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות, אשר כאמור מהוות ממילא השתק פלוגתא בהליך זה. לאור כל האמור, אנו קובעים כי התשתית העובדתית שנקבעה בהליך הקודם מהוה תשתית עובדתית מספקת לפי הילכת המיקטראומה לעניין הליקוי הנטען של התובע בירכיים, וזאת לצורך מינוי מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען לעבודתו של התובע.
...
לטעמנו, עובדות אלו מקימות תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה רפואי בעילת המיקטראומה, על מנת לבחון גם את הליקוי הנטען של התובע בירכיים.
לעניין זה מקובלת עלינו עמדת התובע לפיה מאפייני העבודה של התובע במשך שנים על טרקטור ללא בולמי זעזועים, אשר גרר אחריו מרסס, קוליטווטר או דיסקוס, בשטחים חקלאיים מפולחים בהם היו מהמורות שגרמו לקפיצות של הטרקטור – מצביעים על עבודה בתנאים של רטט כלל גופי, ולא רק על רטט בגב ובצוואר.
השאלה האם מאפייני עבודה המתוארים לעיל גרמו לליקוי הנטען של התובע בירכיו היא שאלה רפואית, אשר טעונה חוות דעתו של מומחה רפואי, ואין מקום לדחות את התביעה בשלב זה טרם קבלת חוות דעת רפואית בשאלה זו. כמו כן, איננו רואים צורך לנהל הליך הוכחות נוסף, לאחר שכבר התנהל דיון הוכחות בהליך הקודם ואשר בעקבותיו הגיעו הצדדים לעובדות מוסכמות, אשר כאמור מהוות ממילא השתק פלוגתא בהליך זה. לאור כל האמור, אנו קובעים כי התשתית העובדתית שנקבעה בהליך הקודם מהווה תשתית עובדתית מספקת לפי הלכת המיקטראומה לעניין הליקוי הנטען של התובע בירכיים, וזאת לצורך מינוי מומחה רפואי אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען לעבודתו של התובע.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו