במסגרת ההסכם נרשם מישכון על זכויות המשיבים 1-2 בדירת המגורים שלהם שברח' דוד אבידן 17 בתל אביב (גוש 6615, חלקה 304, תת חלקה 100) (להלן: "המקרקעין"), וזאת לשם הבטחת פרעון חוב לבנק הבנלאומי הראשון בע"מ (להלן: "הבנק") בחשבון שמספרו 041025, שהמשיבים היו ערבים לפרעונו, וכן לשיחרור המבקש 2 מערבותו לקיום הסכם שכירות בנכס שאותו שכרה המשיבה 3.
טענות הצדדים
לטענת המבקשים, בין הצדדים הייתה מערכת יחסים עסקית מסועפת, שכללה השקעה של המבקש 2, באמצעות חברות בבעלותו, במיזמים שיזם המשיב 1, והמבקש 2 אף העמיד לטובת המשיב 1 וחברות שבבעלותו ערבויות, מעת לעת, וכן חתם כערב להסכם שכירות על נכס מסחרי שבבעלותו.
זאת ועוד, דומה כי הליך הבוררות אליו היתייחס המבקש 2 במסגרת מכתבו אינו הליך בוררות מתוקף ההסכם מושא התובענה שלפניי, שכן במכתבו ביקש המבקש 2 לקיים הליך בוררות בפני לישכת עורכי הדין, בעוד שבסעיף 19 להסכם נקבע כי הליך הבוררות בין הצדדים יתקיים בפני בורר יחיד שימונה על ידי הצדדים, ובהעדר הסכמה בדבר זהותו ימונה על ידי המוסד לבוררות עסקית של איגוד לשכות המסחר בתל אביב.
...
עוד יצוין, כי אין בידי לקבל את טענת המבקשים שלפיה לא היה עליהם להגיש כתב הגנה, שעה שהם עותרים לעיכוב ההליכים, זאת נוכח החלטתה המפורשת של כב' השופטת שבח מיום 28.11.2021, כמו גם נוכח ההלכה שנקבעה במסגרת רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.2007).
עם זאת, אין בידי לקבל הבקשה ליתן פסק דין בהיעדר הגנה, שכן בקשה כגון זו יש להגיש כבקשה נפרדת ולא במסגרת תשובה לבקשה לעיכוב הליכים.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.