תמצית העובדות וטענות הצדדים
ברקע הבקשה תובענה שהוגדרה כתובענה כספית, חוזית, נזיקית עשיית עושר ולא במשפט שהגיש המשיב (להלן: "התובע"), שהוגדרה בשווי של כ- 110,000,000 ש"ח, נגד המבקשות (להלן: "הנתבעות") ונגד נתבע-5 (להלן: "הנתבע"), מנהל בכיר בנתבעות.
בית המשפט נידרש לשקול בין השאר את סכויי ההליך, מורכבותו, שהוי בהגשת התביעה מיהות הצדדים, תום לבם ופגיעה בכוח-בזכות הקניין של התובע (ראו לדוגמא: רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.2009)).
...
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את מלוא טענות הצדדים והדין בסוגיה באתי לידי מסקנה שבחינת נסיבות מקרה זה בשים לב לדין בסוגיה ומכלול נסיבות העניין מביא לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות ושאין מקום לחייב את התובע בהפקדת ערובה אלא יש לחייבו להודיע לבית המשפט ככל שישתנה מערך הנכסים שלו במדינת ישראל, הכל כפי שיפורט להלן.
הלכה למעשה, די באותה דירה בירושלים, שהינה במחציתה בבעלותו של התובע, שכפי שעולה מנסח המקרקעין, הינה ללא כל התחייבות מגבלה או משכנתה כדי להביא למסקנה שככל שחלילה יעלה הצורך קיים נכס שיבטיח את גביית ההוצאות.
אחר כל האמור לעיל, בשים לב לזיקתו של התובע למדינת ישראל, נכסיו בה, ומכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה שאין להורות על הטלת ערובה, אלא די בכך שאורה לתובע שככל שמצבו של הנכס בירושלים ישתנה במובן זה, שהנכס יימכר, או תוטל עליו מגבלה כלשהי לרבות שעבוד, משכנתה או הערת אזהרה, יהא עליו לעדכן את בית המשפט והנתבעות תוכלנה לחדש טענותיהן בעניין הפקדת הערובה.
