כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השפעת עבודה בשחור על זכויות נפגע תאונת דרכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 59003-05-16 לפני כבוד השופטת מלכה ספינזי-שניאור 28 יוני 2022 התובע פלוני ואח' ע"י בא כוחו ע"ד י. קורן ואח' הנתבעים 1. מוריס זרקה 2. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"א כוחם עו"ד נ. בר אילן ואח' צדדי ג' 1. מוריס זרקה 2. אפי עטייה פסק – דין
פסיכיאטר (ד"ר ברבר): כעולה מחוות הדעת, התובע סובל מפוסט טראומה ופגיעה קוגניטיבית במשולב, ועל כן זכאי לנכות נפשית בגין שתי תופעות משולבות אלו בשיעור של 30% לצמיתות פי סעיף 34 (ב) 4 לתקנות המל"ל. עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי יש לקזז 5% מהנכות בגין מצבו של התובע בעקבות תאונה נוספת שאירעה לו בשנת 2016.
בעיניין אחרון זה ראו את עדות המומחה לפני, שהייתה ברורה וסדורה ולא נסתרה, (עמ' 21 ש' 20-28): "אם בנאדם לא עבד כל החיים שלו ההשפעה על זה על התאונה מתחיל ממקום עוד יותר נמוך מאשר אדם שכל הזמן עבד. החוזקים הנפשיים של אותו אדם שעבד לפני התאונה יכלו לגרום לכך שאולי הוא יתמודד יותר טוב.."] - עוד העיד המומחה [ראו עמ' 23 ש'21-26,] כי התאונה הייתה תאונה קשה הן פיזית [אובדן הכרה בעטיה היה התובע מונשם ומורדם] והן נפשית.
לטענתה בהיעדר ראיות על הישתכרות רציפה ומסודרת ובהנתן כי גם לפי עדותו, לפני התאונה עבד בעבודות מזדמנות בשכר זעום ובשחור, הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי התובע לא הוכיח כלל קיומו של 'פוטנציאל' הישתכרות.
...
הנזקים: הפסד שכר בעבר מעבר לעובדה כי מדובר ב'נזק מיוחד' שהכללים להוכחתו ברורים ואין צורך לחזור עליהם, הרי שלנוכח כל האמור לעיל, ובהינתן כי מאז התאונה ועד למועד פסק הדין חלפו כ - 13 שנה ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין אב נזק על סך גלובאלי של 150,000 ₪.
משכך, הניכוי בגין תגמולי המל"ל אותו יש לבצע מסך הפיצוי לו זכאי התובע הינו כדלקמן: 1,003,204 ₪ (תגמולי מל"ל)X 53.7%=538,720 ש"ח לסיכום נזקי התובע: הפסד שכר בעבר 150,000 ₪ הפסד שכר לעתיד 447,000 ₪ הפסד פנסיה (עבר ועתיד) 74,625 ₪ עזרת זולת עבר ועתיד 25,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 5,000 ₪ כאב וסבל 85,222 ₪ סה"כ 786,847 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל 538,720 ₪ סה"כ 248,127 ₪ הודעה לצד ג': כנגד צדדי ג' ,שלא התגוננו, ניתנו שני פסקי דין בהעדר הגנה.
סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 248,127 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

לאור העובדה כי התובע סובל ממיאלופתיה במצב חמור מבחינה קלינית, לאור העולה מהעובדות שפורטו בהחלטת בית הדין, וכן לאור כל המפורט לעיל הקף העבודה כמופיע בעובדות המוסכמות, שכיחות התופעה באוכלוסייה ותאונות הדרכים שעבר התובע, האם סביר שתנאי עבודתו של התובע השפיעו או סביר שתנאים אלה לא השפיעו על הליקוי שממנו סובל התובע? אנא נמק.
בנוסף נשלחתי בפעם הקודמת ל"מאמר" מהאתר ORTHOINFO אשר שם כתוב שחור על גבי לבן שאחד הגורמים להופעת מיילופתיה צוארית הנו מצב לאחר תאונת דרכים.
אם כך, האם קביעתך בדבר הקשר הסיבתי כפי שנקבעה בחוות דעתך המקורית נותרת על כנה? הדבר היחיד הרלבנטי בסופו של דבר הוא מיסמך האבחנות הרפואיות, אם אכן אובחנו בעיות עצבים לגפיים העליונות עם נזק נורולוגי קל טרם עבודתו אז בהחלט ייתכן כי הסימנים למיילופתיה צוארית החלו ללא קשר לעבודתו בדואר או שאינן קשורות כלל עקב פגיעה בתאונת דרכים.
  זכות ערעור לשני הצדדים תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
...
התובע טוען כי הספק שמתעורר ממסמכי משרד הביטחון ולפיו סבל התובע מפגיעה בגפיים עליונות אין בו כדי להמעיט מטענותיו שכן המסמך נערך לאחר התאונה משנת 1983, מדובר במסמך מדרג שני שאינו מבוסס על בדיקה רפואית מקצועית ואין להסיק ממנו מסקנה ישירה אודות מצב רפואי.
התובע בסיכומיו דבק בחוות הדעת המקורית של המומחה ואולם, משברור כי חוות הדעת הושתתה על בסיס עובדתי שגוי וכאשר לעמדת המומחה עצמו, התשתית העובדתית הנכונה והרקע הרפואי של התובע מביאים למסקנה כי הסבירות שתנאי עבודתו של התובע הביאו לפגיעה בעמוד שדרה צווארי וגבי אינה מגעת כדי 50% ואף שיעור ההשפעה נמוך מ-20%, לא ניתן לראות בליקוי כ"פגיעה בעבודה".
על יסוד האמור, הנני קובעת כי לא נפל פגם בתשובות ד"ר מורג לשאלות ההבהרה, ולא מצאתי מקום שלא לאמצם.
לאור האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, מתקבלת דעתו של ד"ר מורג והנני קובעת, כי הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי ובגבו של התובע אינן נובעות מתנאי עבודתו ואין מצבו בגדר "פגיעה בעבודה". אשר על כן, דין התביעה להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הפנה לכך שבלי קשר לתאונה, סובל הוא מנכות רפואית בשיעור 10% בידו הימנית, מה שמעצים ההשפעה התפקודית של הנכות נשוא תביעה זו. במהלך חקירתו אישר כי מדובר בתאונה קודמת שגם בה נפל ממשאית, ולגביה נקבעה נכות בשעור 10% בענף נפגעי עבודה במל"ל. עסוקו של התובע והיסטוריה תעסוקתית: לעת התאונה ולמעשה כימעט כל שנות עבודתו, מגיל 21, עובד התובע כנהג משאית ומפעיל מנוף בחברת הובלות , שהינה חברה משפחתית בבעלות אביו.
ההצדקה לקביעה זו הינה כאמור בכך שמדובר בזכות קיימת, וברת תביעה מול המעביד, כאשר לא ניתן להתנות על זכות זו של העובד, ולו בהסכמה.
ואכן, בנתוני המקרה שכאן, צדו השני של מטבע טיעון "הישתכרות בשחור", הינו שאם מתקבלת טענה זו, סביר שגם ההכנסה המדווחת של התובע בעסק המשפחתי לפני התאונה, לא רק אחריה, אינה משקפת בסיס ההכנסה האמתי, ושמא היה גבוה יותר.
ברור גם שלהבדיל מהיום, הרי לנוכח חומרת הפגיעה הראשונית , בפרט לתקופה שעד חזרתו לעבודה בחצי משרה, היה צורך גם בעזרה אישית לתובע בהקף לא מבוטל, החורגת מהקף סביר (שמקובל לתן בלא תמורה לקרוב מדרגה ראשונה, בלא שעזרה כזו תקים זכאות המיטיב לפצוי).
נזק לא ממוני (לפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976): 27110 ₪ .
...
לאור כל האמור בפסקה זו, השפעת הנתונים החלקיים שצורפו ביחס להפקדות לקופ"ג הנה זניחה למדי , במה שקשור לקביעת בסיס השכר.
בשים לב לנתונים אלה לבדם אני סבור כי יש להעמיד בסיס השכר של התובע לעתיד אלמלא התאונה על 6500 ₪ .
אני מקבל כי אפשרותו לעזור בעבודת משק הבית נפגעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לפיכך, ומשמדובר בחקלאי ולא במכונאי, נקבע כי התובע נפגע בתאונת דרכים, שכן הוא לא נפגע "במסגרת עבודתו", כמשמעו בסעיף 1 לחוק הפלת"ד. אלא משנקבע קודם כי התאונה התרחשה תוך כדי פריקה וטעינה, טענת התובע שמדובר בנפילת מטען מהרכב שלא במסגרת עבודתו נסוגה בפני הפריקה והטעינה ואינה רלוואנטית עוד.
לאור האמור, אני קובעת כי מדובר ב'תאונת דרכים' וכי התובע זכאי לפצוי בגין ניזקי גופו בתאונה השנייה לפי חוק הפלת"ד. הנזק הנזק - התאונה הראשונה בהתאם לקביעתי לעיל בעיניין החבות, לתובע אין זכאות לפצוי על פי חוק הפלת"ד בגין התאונה הראשונה.
הוא אף העיד כי הוא היה מסוגל לדבר בטלפון ולנהל את העסק מרחוק, על ידי עובד זר שהעסיק "בשחור", ללא תלוש שכר וללא קבלה (עמ' 23 שו' 1- 9 לפרו' מ- 12.12.21).
כאבים אלו משפיעים על כושר עבודתו, בשל כך שעיקר עבודתו כנהג הובלות הוא הרמת משאות כבדים ונשיאתם, לעיתים אף במשקל שנע בין 12.5 ל- 25 ק"ג ויותר.
...
סוף דבר התאונה הראשונה בה התובע היה מעורב אינה מהווה 'תאונת דרכים' כהגדרתה בחוק הפלת"ד, ומשום כך הנתבעת אינה חבה בפיצוי בתובע בגין הנזקים שנגרמו לו באותה תאונה.
לפיכך, התביעה בגין התאונה הראשונה נדחית.
לפיכך, גם התביעה בגין התאונה השנייה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח כי תאונת הדרכים ארעה תוך כדי ועקב עבודתו; התובע לא הוכיח כי היה בדרכו לפגישה בעינייני עבודה בעת קרות תאונת הדרכים; המסמכים הרפואיים בסמוך לארוע אינם תומכים בגירסתו של התובע; לא הוכח כי נקבעה לתובע פגישת עבודה ביום 30.11.2018 כנטען; והעובדה שהתובע נפגע בתאונת דרכים עת נסע בטרקטורון שאינו מיועד לנסיעה לפגישות וכן מהירות הנסיעה, מעידות כי הנסיעה לא הייתה קשורה לעבודתו של התובע.
מיקום התאונה בצומת הכניסה לקבוץ אילות, בסמוך לכניסה לעיר אילת, תומך בגירסת התובע כי מסלול נסיעתו בעת קרות תאונת הדרכים היה ממפעל החברה באיזור התעשייה שחורת לכיוון העיר אילת, לצורך פגישת העבודה במועצה הדתית בעיר.
יחד עם זאת, הגם שעל פי דו"ח מד"א התובע היה בהכרה בעת פינויו, כעולה מהמסמכים הרפואיים ומעדותו של התובע, בעת פינויו של התובע ואשפוזיו בבית החולים הוא היה עם פציעה קשה ושבר פתוח ותחת השפעת מורפיום (ע' 9, ש' 9-10).
אין לצפות כי באותה עת התובע ידע לעמוד על מלוא זכויותיו ולוודא כי ברישומים הרפואיים יירשם כי הוא נפגע במהלך עבודתו.
...
כמו כן, מסמכים רפואיים ממועד סמוך למועד בו נטען כי התרחש אירוע התאונה, אינם יוצרים חזקה חלוטה כי הכתוב בהם מהווה את הגרסה הנכונה, ובית הדין יכול להגיע למסקנה אחרת על יסוד מכלול הראיות שהובאו בפניו, לרבות רישומים ממסמכים רפואיים ממועדים מאוחרים יותר, הודעות שנמסרו לחוקר המוסד לביטוח לאומי והעדויות שנשמעו בפני בית הדין (עב"ל 25998-06-15 שלמה נסים – המוסד לביטוח לאומי (מיום 9.2.2016)).
זאת ועוד, אין כל ממצא ברישומים הרפואיים הסותר את גרסת התובע, ובנסיבות ענייננו, משהגענו למסקנה, על בסיס העדויות ושאר הראיות שהובאו בפנינו, כי תאונת הדרכים אירעה בדרך לפגישת עבודה, אין בהיעדר רישום עובדה זו ברישומים הרפואיים הסמוכים לאירוע כדי לשנות ממסקנה זו. לאור האמור, על בסיס העדויות והמסמכים שהובאו בפנינו שוכנענו כי התובע נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו בדרך לפגישת עבודה, ולכן יש לראות באירוע תאונת הדרכים כפגיעה בעבודה.
סוף דבר לאור כל האמור, מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח כי ביום 30.11.2018 אירע לו אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו