מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

השפעת סמים על מהימנות הודאת נאשם

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

משנמצאו סמים על גופו של הנאשם, התגבשה סמכותם של השוטרים, לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ") בשילוב עם סעיף 28 לפקודת הסמים, לערוך חפוש בביתו של הנאשם ללא צו. לפיכך בוצע החיפוש בבית הנאשם מייד לאחר מכן, כשאין חולק כי נערך כדין, שם נתפסו מירב הסמים (בתמיכה לטענותיה בפרק זה הפניתה ב"כ המאשימה לרע"פ 2161/21 משאיך נ' מדינת ישראל (18.7.2021)).
בנוגע לקבוצה השנייה, קיימת הבחנה בין ראיות חפציות שדרך כלל אופן תפיסתן אינו משפיע על מהימנותן ומשקלן בהיותן ראיות פיזיות, אל מול הודאות חשודים שהשגתן באמצעים פסולים כדוגמת הפעלת לחץ חקירתי, עלולה להשליך עד מאוד על מהימנותן.
...
מחדל חקירה - אי רישום דו"ח פעולה בנוגע לטענת ב"כ הנאשם לקיפוח הגנת הנאשם היות שהשוטר עטר שנכח באירוע לא רשום דו"ח פעולה, אני סבורה שהצדק עם ההגנה כי מדובר במחדל.
סוף דבר הנאשם החזיק על גופו סם מסוג קנבוס במשקל של 5.04 גרם נטו, ובביתו סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 157.97 גרם נטו, מחולק ל- 5 אריזות.
אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה של החזקה בסמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העבירה בה הורשע הנאשם הנאשם 1 (להלן – "הנאשם"), הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע לייבוא סם מסוכן – עבירה לפי סעיפים 19 +13א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, בצרוף עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
כעולה מתסקיר שירות המבחן ומדברי הנאשם ואביו, שעשו עלי רושם מהימן בנקודה זו, הנאשם הושפע קשות מתקופת המעצר וכן מתקופת מעצר הבית, דבר שהביא לשינוי משמעותי ביחסיו עם משפחתו ובאורח חייו.
...
לאור כל האמור ולנוכח חלקו הקטן של הנאשם בפרשה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר, אשר חלקם יכול להיות מרוצה בעבודות שירות, לבין 20 חודשי מאסר בפועל.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: א. מאסר בפועל לתקופה החופפת את תקופת מעצרו של הנאשם (מיום 24.6.18 עד ליום 4.9.18).
כאמור בהסדר הטיעון, הקנס ישולם מתוך הרכוש שנתפס בתיק זה, וככל שהקנס טרם הועבר, אני מורה בגזר דין זה על העברתו ממשטרת ישראל לקופת בית המשפט ומקופת בית המשפט לקרן הסמים לפי סעיף 36י לפקודת הסמים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הוסכם כי משיקולים של עניין צבורי וחסכון בזמן שפוטי, תוותר המאשימה על הוכחת הפער בין כדור אחד למספר כדורים, תסתפק בהודאתו של הנאשם כי ירה כדור אחד בארוע המתואר בסעיף 2ב. דלעיל, ותסכים כי הנאשם יורשע על פי הודייתו זו. כן הוסכם כי הגנה תעתור לקבלת תסקיר של שירות המבחן בעיניינו של הנאשם, כי המאשימה תשאיר החלטה זו לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר ההמלצות – ככל שבית המשפט יחליט לקבל תסקיר בעיניינו של הנאשם - לא יחייבו איש מהצדדים.
קצינת המבחן התייחסה לעברו הנקי של הנאשם, אך ציינה כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום בתיק תעבורה, מיום 20/1/22, בגין "נהיגה תחת השפעת סמים" ביום 8/1/22 - מועד מעצרו בתיק זה; הנאשם שלל שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, ותלה את תוצאות הבדיקה שנערכה לו בכך שייתכן שהושפע משאיפה של עישון סביבתי.
אף על פי כן שקל שירות המבחן לבחון את התאמתו לקבוצה ייעודית העוסקת בעבירות נשק; הנאשם התבקש להתייצב לראיון התאמה לקבוצה עם מנחות הקבוצה, לאחר תאום מראש, אך איחר, ומסר מידע כוזב ובלתי מהימן לגבי סיבת איחורו לראיון, כפי שנימצא לאחר בדיקה.
...
נוכח נסיבות אלו ומשיקולי שיקום, מצא בית המשפט לנכון לסטות לקולה ממתחם הענישה, וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.
במקרה הנדון, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנדרשים, על רקע טיעוני הצדדים, ובהתחשב בחומרת העבירות שביצע הנאשם, לרבות התכנון שקדם להן והעובדה כי הנאשם חזר וביצע את העבירות פעם נוספת כחודש ימים לאחר ביצעו הירי הראשון, וכן בהתחשב בפוטנציאל הסיכון הרב הגלום בביצוען, הערכים החברתיים שנפגעו ומידת פגיעתם, הצורך בהרתעת היחיד והרבים מעשיית שימוש שלא כדין בנשק צהלי וכן במדיניות הענישה הנהוגה, כמפורט לעיל, סבורתני כי מתחם העונש ההולם את המקרה הספציפי – בהתחשב בפרק הזמן הקצר שבו החזיק הנאשם את הנשק בשתי ההזדמנויות המפורטות לעיל - נע בטווח שבין 20 ל- 48 חודשי מאסר.
סוף דבר נוכח כל המקובץ לעיל, אני רואה להטיל על הנאשם עונשים כדלהלן: 9 חודשי מאסר לנשיאה בעבודות שירות, החל מיום 11/1/23, ללא ניכוי של תקופת מעצרו של הנאשם בפועל.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נקדים ונאמר כי לא מצאנו כל מקום להתערב בהכרעת דינו של בית המשפט קמא, אם בשל כך שמדובר במימצאי עובדה ומהימנות שבהם אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב – ובראש ובראשונה האמון שנתן בית משפט קמא לעדות השוטר כי הריח את הסמים - ואם בשל כך שלא מצאנו טעות במסקנתו המשפטית של בית משפט קמא לפיה חרף הכשלים שנפלו בעת עיכוב המערער על ידי הפקח, כמו גם בתשאולו של המערער ללא אזהרה כנדרש (באופן שהביא את בית משפט קמא למסקנה לפיה יש לפסול את התשאול) - אין מדובר בכשלים המצדיקים, על פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, לפסול את הסמים, בהיותם ראיה חפצית, או את הודאת המערער שניתנה בתחנת המישטרה לאחר שהודעו לו כדבעי זכויותיו.
אשר לטענה לפיה השוטר, שהריח את ריח הסמים, לא הודיע למערער כי בכוונתו לערוך חפוש במטרה לאיתור סמים, רואים אנו עין בעין עם בית משפט קמא שסבר כי די היה בנסיבות העניין בשאלת השוטר "האם יש עליך משהו שלא צריך להיות", ובכל מקרה מדובר בפגם קל ערך שאינו מצדיק את פסילת הסמים על פי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, נוכח העובדה כי הפגיעה שנגרמה למערער הייתה קלה.
מקובלת עלינו, איפוא, גישת בית משפט קמא כי בנסיבות העניין הפגיעה בזכויות הנאשם בתשאול אינה "חולשת" על יתר פעולות האכיפה עד כדי פסילת "הראיות הנגזרות". זאת משום שמיד לאחר התשאול עוכב הנאשם כדין, הוסברה לו באופן ברור העילה לעיכובו, נימסרו לו זכויותיו, הוא הוזהר כדבעי טרם שנחקר כי הוא חשוד בבצוע עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, סחר בסמים ונהיגה תחת השפעת סמים, בחר לוותר על זכותו להיוועץ בעורך דין, ורק אז מסר הודאה מפורטת בה אישר כי הסמים הם שלו.
...
לאור האמור, אנו דוחים את הערעור על הכרעת הדין.
אשר לערעור על גזר הדין, לא מצאנו כי שגה בית משפט קמא בקביעת עונשו של המערער, לא בכל הנוגע לנסיבות הקשורות לעבירה, ולא בכל הנוגע לנסיבות שאינן קשורות לעבירה.
לפיכך, אנו דוחים את הערעור אף על גזר הדין.

בהליך מ"ח (מ"ח) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

כך, למשל, כאשר עולה בידו של מבקש להציג ראיות אשר בכוחן להביא לשינוי ממשי בהתרשמות בית המשפט ממהימנותו של עד או ממצא מסוים – שומה על בית המשפט בדונו בבקשה למשפט חוזר להדרש לסוגיית המהימנות, ולבחון אם יש בראיות שהובאו כדי להשפיע על המהימנות שייחסו הערכאות הקודמות למימצא מסוים, במידה העולה כדי פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט (ראו והשוו: מ"ח 3713/11 בקרינג נ' מדינת ישראל, פסקות 26-24 (15.9.2013) (להלן: עניין בקרינג); מ"ח 9054/03 לזרובסקי נ' מדינת ישראל, פסקות 28-22 (28.12.2005)).
באותו עניין נידונו קבילותה ומשקלה של הודאה אשר ניתנה תחת השפעת תיסמונת גמילה מסמים, וכך נקבע שם: "נקודת המוצא העקרונית היא, כי הודאה של נאשם, הנתון להשפעת סמים מסוכנים - אם בעת שהוא נוטל את הסמים, ואם בעת של חסך סמים - קבילה היא, והשאלה הדורשת הכרעה היא, מה משקל יש ליחס לה לאור מצבו הנפשי והגופני של הנאשם. כידוע דין דומה מקובל לעניין הודאה של חולה נפש [...] ועל אחת כמה וכמה שזו צריכה להיות אף הגישה לעניין הודאה של אדם, הנתון להשפעת סמים. משקלה של הודאה מותנה במידת 'הלחץ הפנימי', בו נתון הנאשם בשל מצבו הנפשי והגופני [...] ייתכן איפוא, כי נאשם, הנתון במצב של 'תיסמונת הגימלה', ואשר מבנה אישיותו מביא לתוצאות האמורות, עשוי להמצא במצב, בו הוא עשוי 'להיתאבד על-ידי הודאתו', ובילבד שתנתן לו מנת הסם הנחוצה לו. נראה כי במצב דברים זה משקלה של ההודאה עשוי להיות קטן ביותר. לא כן בנאשם בעל מבנה אישיות יציב יותר או נאשם, שאינו נתון באותו מצב חריף של 'תיסמונת הגימלה'. למותר לציין, שעניין קיומה של אותה תיסמונת הוא עניין, שיש להוכיחו בכל מקרה ומקרה, ואין להשליך ממקרה אחד על רעהו. הכול תלוי בטיב הסם, במידת ההיתמכרות, בתקופת החסך ובמבנה אישיותו של האיש. יצוין, כי על קיומו או היעדרו של 'לחץ פנימי' ניתן לעמוד, בין השאר, מ'משקלה העצמי' של ההודאה, כלומר 'הגיונה או חוסר הגיונה הפנימי, סידורם או בלבולם של הפרטים הנמסרים בה וכיוצא בהם סימנים של שכל ישר המביאים אדם בר דעת להתייחס לדברי זולתו באימון' (ע"פ 715/78, 744[9], בעמ' 234)" (שם, עמ' 587).
...
רקע 2 פסק דינו של בית המשפט המחוזי 3 פסק הדין בערעור 6 הבקשה למשפט חוזר – התפתחויות דיוניות 9 החומר המודיעיני 9 תמצית הבקשה למשפט חוזר 11 דיון והכרעה 11 משפט חוזר – המסגרת הנורמטיבית 11 העילות למשפט חוזר 13 טענות בדבר עובדות או ראיות חדשות לפי סעיף 31(א)(2) לחוק 14 גרסתו המפלילה של המבקש – טענות בנוגע לשימוש בסמים 14 גרסתו המפלילה של המבקש – הסתמכות על פרטים מוכמנים 19 טענות המבקש בנוגע לבדיקות DNA 25 מעורבותם האפשרית של דיא אלאדין עאסלאם, כמאל סיאם וסמיר סלאמה 41 הראיות החדשות שהציג המבקש – בחינה מצטברת 46 טענות בדבר עיוות דין לפי סעיף 31(א)(4) לחוק 50 הודעותיו המפלילות של המבקש 50 הסתמכות על הודעות שמסר המבקש עובר לבדיקת הפוליגרף 51 הטיות קוגניטיביות 52 אובדן המוצגים 53 שינוי באקלים המשפטי 60 סיכומם של דברים 66 אחרית דבר: המשפט החוזר, מעמד הסניגוריה הציבורית והתנהלות הפרקליטות 66 סוף דבר 72 רקע בתאריך 2.8.1994 נרצח עורך הדין שמואל לוינסון ז"ל (להלן: המנוח) בביתו שבעיר ירושלים.
לא ניתן להפריז בחשיבות פעילות הסניגוריה, אשר הביאה לתמורות חיוביות באפשרותם של מורשעים להגיש בקשות למשפט חוזר בפרט, ובהגנה על זכויותיהם של נאשמים ועבריינים בישראל בכלל – הגנה שהיא אתגר בפני כל מדינה דמוקרטית.
על רקע האמור וכן על רקע מורת רוחי מהתנהלות הפרקליטות בתיק שלפניי, מצאתי לנכון לבחון את הביקורת שמעלה הסניגוריה הציבורית בנוגע לקשיים בהגשת בקשות למשפטים חוזרים.
סוף דבר הבקשה לקיומו של משפט חוזר נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו