השפעת מצב רפואי קודם על ועדות רפואיות

אחת מהחובות המוטלות על הועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו: דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

לסיכום, ע"פ מסמכים אלה ניתן לראות כי חלה החמרה במצב בריאותו הנוכחי (התפתחות פיברומיאלגיה והפרעה במתן שתן) בהשוואה למצב בריאותו הקודם בעת הועדה הרפואית בביטוח הלאומי.

בחוות דעת המומחה האורולוג, דר' אליהו גורן, מיום 7.10.2019 תועדו מימצאי הבדיקה כך: "מתאר פגיעה איריטטיבית ואופסרעיטיבית (חסימתית) בהטלת השתן וחוזר יותר מפעם אחת שתלונות אלו חמורות במיוחד בזמן שלא רגוע מבחינה נפשית. כאשר רגוע כימעט ואין תלונות. מדובר בחבלה פריפרית בגפיים, הוכר גם כסובל מ- PTSD ומטופל. הפנייה ה- I לאורולוג היתה ב- 2017, כשנתיים לאחר התאונה. בבירורים אצל אורולוג בוצעו בדיקות, כולל בדיקה אורודינמית ב- 26/7/17, כאשר האבחנה היא: BDD (חסימת מוציא כיס השתן. איבחנה זו אין לה כל קשר לפגיעה עצבית ולא לפגיעה אחרת אותה עבר בתאונה. גם חוו"ד של האורולוג מטעמו פרופ' מצקין מציין שאין במנגנון הפיזי של התאונה משנת 2015 כל הסבר לפגיעה במערכת השתן או בתיפקודה העצבי והתפתחותה כשנתיים לאחר התאונה למעט ההשפעה האפשרית של תרופות הפסיכיאטריות שמקבל קבוע עקב PTSD . כמו כן, ... דר' מצקין" להערכתי אם וכאשר תנתן נכות בגין PTSD על מגבלותיה הנפשיות והפיזיות היא גם תכלול את ההפרעה התפקודית בתחום האורולוגי ולא תזכה אותו בנכות אורולוגית נוספת.

...

לסיכום, ע"פ מסמכים אלה ניתן לראות כי חלה החמרה במצב בריאותו הנוכחי (התפתחות פיברומיאלגיה והפרעה במתן שתן) בהשוואה למצב בריאותו הקודם בעת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי.

בפרוטוקול הוועדה בהתכנסותה מיום 30.11.2020 נקבע כך: "הועדה עיינה בפרוטוקול ועדת הרשות מתאריך 15.10.2020 ושמעה את טיעוני עוד נקש, הועדה סבורה שנכות אינה מונעת ממנו לחזור לעבודתו באופן מלא לכן הועדה מקבלת את המלצת הרשות וקובעת שאין מקום להפעלה תקנה 15." לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

משעה שהערעור התקבל, המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 2,500 ₪ וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

המשיבה טענה כי לו מסמכים אלו עמדו בפני הועדה, היה בכך כדי להשפיע על שאלת הקשר הסיבתי שבין עברו הרפואי של המבקש לבין הנכות הצמיתה שנקבעה לו. נטען כי טענה זו מקבלת משנה תוקף לאור קביעת הועדה הרפואית מיום 12.5.19, לפיה נימצאו בבדיקת MRI שנערכה למבקש ממצאים "שגם הם לכאורה נווניים יותר מחבלתיים", דהיינו, ממצאים אלו קשורים לעברו הרפואי של המבקש ולא לתאונה.

נקבע כי במקרה זה קיים יותר מאשר חוסר בהירות ועולה כי המצב הרפואי הקודם לא נשקל כלל על ידי הועדות הרפואיות ובפרט הועדה לעררים שקביעתה הסופית מחייבת את המשיבה.

...

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בקריות (כב' השופט מוחמד עלי) שניתנה ביום 03.09.2020 במסגרת ת.א. 29934-11-19 ואשר במסגרתה נעתר בימ"ש קמא לבקשת המשיבה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בעניינו של המבקש.

מנגד המבקש טען כי יש לדחות את בקשת המשיבה.

לטענתו המשיבה בחרה להפנות לציטוט חלקי של הוועדה מיום 12.5.19 וברור כי בסופו של דבר קביעת הוועדה היא רפואית, שהתבססה על שיקול דעת רפואי, ולקחה בחשבון את כלל נתוניו של המבקש, לרבות בדיקה סובייקטיבית שנערכה לו. המבקש טען כי עברו הרפואי דל ביותר ואין בו כדי לשנות את קביעת הוועדה.

לכן מסקנתו של בימ"ש קמא הינה מסקנה סבירה בנסיבות העניין.

לא מצאתי כי נפלו בהחלטה פגמים המצדיקים התערבות, לא כל שכן פגם המצדיק מתן רשות לערער בהתאם להלכות המצמצמות את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה. בסיכומו של דבר, ומהטעמים שפורטו, לא מצאתי כל טעם להתערב או ליתן רשות ערעור על החלטתו של בימ"ש קמא.

הבקשה נדחית.

באשר לטענתה של הנתבעת בנוגע להסתרת המידע אודות מצב רפואי קודם על-ידי התובע בחוסר תום לב, הרי שהסקירה העובדתית שהובאה לעיל רלוואנטית גם בהתייחס לטענה זו. ראשית, בפני הועדה עמד התעוד הרפואי של התובע, ויכול שהכרטיסים הרפואיים כללו גם את המידע עליו מבוססת הבקשה.

יש לבחון האם מדובר במצב רפואי קודם היכול לעלות לגדר נכות של ממש, שהיה בה כדי להשפיע באופן ממשי על קביעת הנכות על-ידי הועדה הרפואית, לו היה הדבר מובא בפניה (ר' רע"א (ת"א) 27687-09-19 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית [פורסם בנבו] 31.10.2019).

...

לטענת הנתבעת פירוט המסמכים כולל רק מסמכים מאוחרים לתאונה, ומכאן היא מבקשת לגזור את המסקנה כי התיעוד בדבר עברו הרפואי של התובע לא הובא כלל בפני הוועדה הרפואית.

לאחר שבחנתי בעיון את העובדות והמידע בעניינו של התובע, אני סבורה כי העובדה שלא מסר את המידע האמור אינה עולה כדי טעם מיוחד המצדיק הבאת ראיות לסתור.

סיכומו של דבר, המידע עליו מבוססת הבקשה הוא תיעוד רפואי דל וישן, שלא ניתן ללמוד ממנו על קיומו של מצב רפואי קודם העולה כדי נכות, ולא שוכנעתי כלל כי לו היה מובא במלואו בפני הוועדות הרפואיות היה בכך כדי לשנות את קביעתן; מלכתחילה לא ניתן לקבוע כי המידע האמור לא היה בפני הוועדות הרפואיות כחלק מהכרטיסים הרפואיים שהיו בפניהן כפי שעולה מהרישום; על רקע כל האמור לעיל אף אין מקום לזקוף לחובתו של התובע את העובדה שלא מסר את המידע במידה העולה כדי טעם מיוחד להבאת ראיות לסתור.

מכל הטעמים שלעיל הבקשה נדחית.

התובע טען בכתב התביעה, כי יש לבטל את החלטת פקיד התביעות מיום 6.12.21, לקבוע כי בתאונה שהוכרה נגרם קרע בכתף ימין, ולאפשר לו לעמוד בפני ועדה רפואית שתיקבע את אחוזי הנכות הנובעים ממידת הקרע.

תשובה "על פי התעוד הרפואי הענף, לתובע כאבים בכתף ימין כבר 12.2010. החמרה משמעותית לאחר תאונת דרכים 8.2014 עם ממצא פגיעה בצלום ו US מפרק ACJ ובמועד זה ללא קרע שרוול מסובב. החמרה ניכרת 2019 ואז נמצא בהדמיית US קרע חלקי גיד SSP ודלקת בבורסות. החמרה משמעותית למרות הזרקות לאורך 2020, כאשר לאור מימצאי MRI כתף ימין עם קרע נרחב בשרוול המסובב הופנה 9.6.20 לניתוח תיקון שרוול מסובב (אותו ניתוח שבפועל בוצע רק 8.7.21 שנה לאחר מכן)". שאלה האם השפיעה התרחשותו של הארוע השפעה כלשהיא על הופעת המחלות או הליקויים, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה? תשובה "ככל שלארוע 13.6.21 החמרה כלשהיא בכתף ימין, הרי שמדובר בהחמרה מזערית לא משמעותית בליקוי הכתף שאובחן כבר כשנה טרם הארוע. הפניה לניתוח תיקון שרוול מסובב ניתנה טרם הארוע. בביקור אצל ד"ר צ'רמיסין המנתח 22.6.21 קרי כשבוע מהארוע כלל לא הוזכר ארוע חבלתי חשד והרופא לא סבר כי חל שינוי משמעותי במצב המחייב הדמיה חדשה טרם הניתוח.

הניתוח נקבע כבר טרם הארוע ולא השתנה עקב הארוע ולפיכך כלל המהלך ממועד הניתוח אינו קשור לארוע אלא למצב רפואי קודם.

...

משמדובר בקביעה מקצועית-רפואית של המומחה לא שוכנענו שיש לקבל את גרסתו של התובע על פני מסקנותיו של המומחה.

למען הסר ספק נדגיש כי לא מצאנו שהמומחה "נעול" בדעתו, וטענה זו לא הוכחה כדבעי.

סיכום הנה כי כן, בנסיבות המקרה שלפנינו, מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה באופן ברור ונהיר כי לא קיים קשר סיבתי בין הקרע בכתף לאירוע (גם לא בדרך של החמרה) – ועל כן דין התביעה להידחות.

בעת קיומם של ספקות בשל העדר בחינה של מצב רפואי קודם על-ידי הועדות הרפואיות נקבע ברע"א 7295/16 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו, 13.10.2016] כי בדיון בעירעור יש להבחין בין מקרה בו מדובר בהחלטה המקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור לבין החלטה הדוחה אותה, אשר עלולה לחסום בפני בעל דין את האפשרות להציג בפני בית המשפט ראיות אודות מצבו האמתי של הנפגע.

אולם, נקבע כי בכך אין די, ויש לבחון האם המצב הרפואי הקודם יכול לעלות לגדר נכות ממש, אשר היה בה כדי להשפיע על קביעת הועדה הרפואית.

...

סוף דבר סיכומו של דבר, לאחר בחינת התיעוד הרפואי אשר אין מחלוקת שלא הובא בפני הוועדה הרפואית של המל"ל, אני סבורה כי מדובר במידע הכולל עובדות חשובות ומהותיות, אשר עשויות היו להביא את הוועדה הרפואית לשנות ממסקנותיה.

לכך יש להוסיף את הסתרת המידע על-ידי התובע, אשר יש בה כדי להוסיף לחזק את המסקנה העולה מבחינת התיעוד הרפואי.

לאור האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל להכריע את הדין בצורה ראויה בהסתמך על החלטת הוועדה הרפואית, ולכן אני מקבלת את הבקשה להבאת ראיות לסתור.