השפעת חקירה פלילית על התמחות בעריכת דין

דברים דומים נקבעו גם בע"פ 5672/05 טגר בע"מ נ' מדינת ישראל [21.10.07], פסקה 74, מפי כבוד השופטת ברלינר, וכן הוסף: "הגנת ההסתמכות על עצת עורך דין הנה מקרה פרטי של טעות במצב משפטי, ועל כן עליה לעמוד בתנאים של תום לב וסבירות. אחת מהדרישות הקונקרטיות שמכתיבים תנאים אלו הנה פרישת התמונה העובדתית המלאה בפני עורך הדין. הסתרת מידע מעורך הדין אינה צועדת יד ביד עם היתנהגות בתום לב. הסתמכות על עצתו של עורך דין שניתנה בלא שהונחה בפניו התשתית העובדתית ההולמת אינה סבירה. על כן, כאשר בוחן בית המשפט את השאלה האם ההסתמכות על עצת עורך הדין הובילה בתום לב לטעות משפטית בלתי נמנעת באורח סביר, עליו לבדוק האם הוצגה בפני עורך הדין תשתית עובדתית מלאה. המידע שיש לגלות לעורך הדין הנו, כמובן, המידע הרלוואנטי. ומהו מידע רלוואנטי? מידע רלוואנטי הנו כל המידע הקשור לעניין לגביו התבקשה עצת עורך הדין ושעשוי להשפיע בצורה כלשהיא על עמדתו המקצועית של עורך הדין לגבי חוקיותה של הפעולה עליה הוא מחווה את דעתו. נראה לי כי על דרך האנלוגיה ניתן להיעזר (אם לא לאמץ במלואן) באמות המידה שהותוו לעניין חובת הגילוי של חומר חקירה המוטלת על התביעה במשפט פלילי. המבחן שנקבע הוא: '"חומר חקירה", במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע' (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 129)" [ההדגשה הוספה].

הוכח שעורכי הדין גם המליצו לרמות להיוועץ בעו"ד פלילי, המיתמחה בצווארון לבן, על אודות המצב שנוצר.

...

בג"צ 2559/17 בן ארי נ' היועץ המשפטי לממשלה [26.3.17], פסקה 13 סיכומו של דבר, לא מצאתי שבהחלטות הרשות המוסמכת מתקיימים איזה מהמאפיינים שהותוו בפסיקה כבסיס לטענה של "הגנה מן הצדק", ועל כן אני דוחה את הטענות בדבר אכיפה בררנית.

לאור כל האמור, המסקנה היא שהוכחו כל העובדות המגבשות את אחריותו של נאשם 3 לעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ויש להרשיעו בהן.

סיכום לאור כל האמור, אני מרשיעה את הנאשמת, חברת TRD, ואת נאשם 3, מר ישראל רמות, בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כדלקמן: באישום הראשון (שעניינו העברת כספי ההנפקה לביצוע השקעות, בניגוד להתחייבות בתשקיף): אי הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים) התש"ל-1970 [תקנות הדיווח] - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 [חוק ניירות ערך], ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 [חוק העונשין]; נאשמת 1 - הסעיפים האמורים, יחד עם סעיף 23 לחוק העונשין; באישום השני (שעניינו הדיווחים הקשורים ברבעון השני): הכללת פרט מטעה בדוח הכספי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - 2 עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; הכללת פרט מטעה בדוח הדירקטוריון בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; אי הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; נאשמת 1 - הסעיפים האמורים, יחד עם סעיף 23 לחוק העונשין; באישום השלישי (שעניינו הדיווחים הקשורים ברבעון השלישי): הכללת פרט מטעה בדוח הכספי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - 3 עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; הכללת פרט מטעה בדוח הדירקטוריון בכוונה להטעות משקיע סביר- אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח- עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; אי הגשת דוח מיידי בכוונה להטעות משקיע סביר - אי קיום הוראת סעיף 36 לחוק ניירות ערך, ותקנות הדיווח - עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; נאשמת 1 - הסעיפים האמורים, יחד עם סעיף 23 לחוק העונשין.

לדברי הנאשם, הוא עבר הליך שקום ארוך, חלה בפסוריאזיס, למד משפטים וכעת הוא מבקש היזדמנות לגשת לבחינות לישכת עורכי הדין ולהתמחות, ולחיות ללא התיוג של הרשעה בפלילים.

אמנם לא הוכח כי החקירה הפלילית היא זו שהביאה לגדיעת השירות הצבאי של הנאשם, ואולם דבריו של הנאשם, על כך שהחקירה השפיעה משמעותית על מישורי חייו השונים הותירו עלי רושם חיובי.

...

החלטתי לפיכך כי בנסיבות העניין ראוי לבטל את הרשעתו של הנאשם, ולהסתפק בענישה השיקומית עליה הומלץ.

סוף דבר 25.

       לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם בדין ומטילה עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות ולמשך 12 חודשים מהיום.

בית המשפט העליון מדגיש בעיניין שבס כי חרף הבקורת ביחס לעבירה זו "האיסור הפלילי על הפרת אמונים הוא מכשיר מרכזי למאבקה של החברה לשמירה על טוהר השרות והשורות, למניעת סטיות מהשורה ולהבטחת אמון הציבור במשרתי הציבור. ביטולה של העבירה או אף צימצומה מעבר לנדרש יפגע בכוחה של החברה להגן על עצמה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח השילטון. כוח זה הופקד בידיהם בנאמנות. הסנקציה הפלילית נועדה להבטיח כי הנאמנות תשמר, וכי כוח השילטון לא יהפוך לשלטון הכוח" (פסקה 30).

נקבע, כי הסכנות העיקריות הגלומות בהסתמכות על עצת עו"ד פרטי כוללות חשש מפני שימוש לרעה בהגנה על ידי רכישת חוות דעת "מוזמנות" כדי לרכוש חסינות מפני העמדה לדין פלילי; יצירת פער בלתי שוויוני בין בעלי אמצעים שיוכלו להישען על חוות דעת של עו"ד בעלי מוניטין, לבין נאשמים שמטעמים כלכליים אין להם גישה לעורכי דין בעלי היתמחות ורמה מקצועית מוכרת; הכבדת אופן הגשמת תכלית אכיפת הנורמה הפלילית והעברת נטל ממבצע העבירה לנותן העצה המשפטית; האפשרות של עורך דין מוכשר לכתוב חוות דעת מקיפה ומלומדת בהתאם לציפיית הנאשם לצד קושי בהוכחת זדון בכתיבת חוות דעת כאמור.

וכך נקבע: "הגנת ההסתמכות על עצת עורך דין הנה מקרה פרטי של טעות במצב משפטי, ועל כן עליה לעמוד בתנאים של תום לב וסבירות. אחת מהדרישות הקונקרטיות שמכתיבים תנאים אלו הנה פרישת התמונה העובדתית המלאה בפני עורך הדין. הסתרת מידע מעורך הדין אינה צועדת יד ביד עם היתנהגות בתום לב. הסתמכות על עצתו של עורך דין שניתנה בלא שהונחה בפניו התשתית העובדתית ההולמת אינה סבירה. על כן, כאשר בוחן בית המשפט את השאלה האם ההסתמכות על עצת עורך הדין הובילה בתום לב לטעות משפטית בלתי נמנעת באורח סביר, עליו לבדוק האם הוצגה בפני עורך הדין תשתית עובדתית מלאה. המידע שיש לגלות לעורך הדין הנו, כמובן, המידע הרלוואנטי. ומהו מידע רלוואנטי? מידע רלוואנטי הנו כל המידע הקשור לעניין לגביו התבקשה עצת עורך הדין ושעשוי להשפיע בצורה כלשהיא על עמדתו המקצועית של עורך הדין לגבי חוקיותה של הפעולה עליה הוא מחווה את דעתו. נראה לי כי על דרך האנלוגיה ניתן להיעזר (אם לא לאמץ במלואן) באמות המידה שהותוו לעניין חובת הגילוי של חומר חקירה המוטלת על התביעה במשפט פלילי. המבחן שנקבע הוא: "'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע" (בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 129)" (פסקה 74 לפסק דינה של כב' הש' ברלינר).

...

בשל כל המפורט לעיל, שוכנעתי כי העסקתו של זהבי בפרויקט מהווה מתת.

. הרצל: בסוף מתי אני מקבל היתר? יצחק: אתה בא, עכשיו, לשתות קפה אצלי בבית.

סוף דבר: מכל המקובץ לעיל, הוכח בפניי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשמים 3-1 ביצעו את המיוחס להם ועל כן הנני להרשיע אותם בכל המיוחס להם בכתב האישום.

לא זו אף זו, לטענתו חקירות הקטינים נעשו בנוכחות האם, שהיא זו אשר הגישה את התלונה נגד האב, ויש לה השפעה רבה על אמירות הילדים ויש לקחת זאת בחשבון בבחינת המשקל שיש לתת לאמירות הילדים ומהימנות החקירה.

(א 2) לענין סעיף זה, "פירסום" – הצגה, השמעה, הפצה או העברה מחוץ לבית המשפט, למעט לידי אחד מאלה או בפניו: )1( הנאשם, סנגורו והמתמחה בעריכת דין תחת פקוחו של הסנגור או אדם אחר המפורט בסעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי; )2( תובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי ומי שמתמחה בעריכת דין תחת פקוחו; )3( חוקר ילדים; )4( שוטר, הנזקק לדבר האסור בפירסום על פי סעיפים קטנים (א) או (א 1), לצורך מילוי תפקידו בחקירת עבירה המנויה בתוספת; )5( עובד סוצאלי שמונה לפי חוק, הנזקק לדבר האסור בפירסום על פי סעיפים קטנים (א) או (א 1), לצורך מילוי תפקידו על פי חוק; )6( מי שחוקר ילדים העביר אליו את קלטת החקירה, ובכלל זה את העתקה, לשם תימלול, או מי שחוקר ילדים, באישור מנהל השרות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, העביר אליו את קלטת החקירה כאמור, או את התמליל, לשם מחקר שמטרתו הכשרת חוקרי ילדים או פיתוח מקצועי לסיוע בעבודת חוקרי ילדים והכשרתם, והכול ובילבד שלא יועברו פרטים מעבר לאלה הנכללים בקלטת או בתמליל.

...

בפני בקשת המדינה לביטול החלטתי מיום 30.8.2020 לפיה על המדינה (משטרת ישראל) להמציא 3 .

לנוכח כל אמור לעיל, איני מוצאת לקבל את בקשת המדינה והיא נדחית.

תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים.

אני מתירה את החלטתי לפרסום ללא כל פרט מזהה.

פרופ' יובל אלבשן, סיפר כי על אף שהיו לו חילוקי דיעות משמעותיים עם הנאשם בנושאים מקצועיים, הרי שהנאשם הוא יו"ר לישכת עוה"ד הטוב ביותר שהכיר, שהיה קשוב לעורכי דין, סטודנטים , מתמחים ועוד ופעל רבות למען אוכלוסיות מוחלשות.

אף עניינו של הנאשם אמור להתברר בלישכת עוה"ד בתום ההליך וברי כי להרשעה תהיה השפעה על כך. ב"כ הנאשמים הציג אסופה נרחבת של פסקי דין בעבירות אלה ובאחרות ובהם הסתיים ההליך ללא הרשעה ובקש ללמוד מהם גזירה שווה.

איני יכולה לקבל את טענות בא כוחם בנושא זה. אמנם הנאשמים שתפו פעולה בחקירה ואמנם, סוף דבר, במהלך ההליך התברר כי עובדות רבות אינן שנויות במחלוקת, אך ההליך נוהל במלואו גם לשאלת העובדות.

נטילת רישיון עריכת דין, פגיעה בו, בין זמנית ובין קבועה, או קבלתו, בכל הנוגע להרשעה בפלילים אינן מנדאטוריות, אלא נתונות לשיקול דעת של לישכת עורכי הדין.

...

לאור כל האמור לעיל ומשהאינטרסים הציבוריים אינם מאפשרים להימנע מהרשעה ומשלא מצאתי כי שיקולי תעסוקה או שיקום עתידי גוברים על שיקולים אלה, אני דוחה את הבקשה לביטול הרשעתם של הנאשמים והיא תיוותר על כנה.

על כן, אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים שני חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעברו עבירה כלשהי לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה של קבלת דבר במרמה.

כן אני גוזרת על כל אחד מהנאשמים קנס בסכום של 2,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו.