השפעת חוק יחסי ממון על עקרון השיתוף

בהתאם, ומשלא נערך הסכם ממון, אין במהלך הנישואין זכות קנויה לאחד מבני הזוג בנכסי בן הזוג האחר,ולא קיימת שותפות כוללת בנכסים הנובעת מנישואיהם כך שהבעלות בנכסים של בני הזוג, בהיותם נשואים , נלמדת מדיני הקניין הרגילים דהיינו מאופן רשומם ומהדין הכללי, ובהתאם לכך נכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג, גם אם נרכשו במהלך הנישואין, שייכים לבן הזוג על שמו הנכס רשום בלבד ולנישואין אין השפעה קניינית על הבעלות בנכסים, והשיתוף הנו שתוף דחוי אשר יופעל רק במועד התרת הנישואין.

עוד הטעים בית המשפט בהתייחס לדחיית השמוש שעשה הנאמן באותו ענין בהילכת השתוף, כי התכלית העיקרית של הילכת השתוף היא הגנה ממונית על אחד מבני הזוג הנזקק להגנה זו, והסדרת מערכת היחסים הרכושית ביניהם ולעמת זאת במסגרת הליכי פשיטת הרגל, המבקש להיבנות מהלכת השתוף הוא הנאמן, הפועל במקרה זה לטובת עניינם של הנושים דוקא ובנגוד לאנטרס בני הזוג.

בכל מקרה , לכל היותר ניתן היה לומר כי האינדיקציות לקבלתה או לשלילתה של כוונת שתוף ספציפית בדירה בחדרה שוות במשקלן ,וגם במקרה כזה בשים לרישום הזכויות על שם אשת החייב ועיקרון ההפרדה הרכושית לפי חוק יחסי ממון, המנהל המיוחד הנו בגדר "המוציא מחברו עליו הראיה", ולעמדתי לא עלה בידי המנהל המיוחד להניח תשתית עובדתית מספיקה שתגבור על הראיות והטענות שהועלו על ידי החייב ואישתו , ובהתאם נוטה הכף לכיוון דחיית בקשת המנהל המיוחד.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובשים לב לכך שלעיריית ערד יש בכל מקרה זכות למימוש מחצית מהזכויות בדירה בערד הרשומות על שם ילדיו של החייב,לכאורה ללא תלות בהליך הפש"ר , אין מקום למנוע ממנה את המשך הליכי המימוש, ואין צורך בנסיבות במינוי המנהל המיוחד ככונס נכסים נוסף על הדירה בערד, באופן שיסרבל את הליך המכירה.

עם זאת , ועל מנת להבטיח קבלת מחיר ראוי עבור הדירה בערד אני קובע כי עיריית ערד לא תהיה רשאית לאשר את מכירת הדירה בערד ללא קבלת אישור בית המשפט של פש"ר , ולמותר לציין כי מצופה מעיריית ערד לערוך שמאות לדירה, לנהל הליך פומבי של קבלת הצעות לדירה ולהביא לאישור הצעת מחיר ראויה .

אני קובע דיון נוסף בתיק ליום 6.7.2020 בשעה 11:30 , והמנהל המיוחד יגיש דו"ח עדכני עד ליום 1.7.2020.

29 ) בעיניין כושר ההישתכרות של הצדדים, הרי שהוא לא מוגדר כ"נכס" בסעיף 5 לחוק יחסי 2) לחוק 32 ) ממון אלא שיקול שיכול להשפיע על עריכת איזון שאינו שוויוני מכוח סעיף יחסי ממון (ראו: עמ"ש (מחוזי - ת"א) - 02- 21 פלונית נ' פלוני; עמ"ש - 04- 21 פלוני נ' פלוני ( 23/2/2022 , נבו) ; עמ"ש (מרכז) - 06- 34 , 20 פלוני נ' פלונית ( 15/2/21 נבו).

סעיף זה רחב יותר מסעיף 6א' ומקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט לבחון עיכוב משמעותי וממושך יותר מעבר לעיכוב פירוק שתוף אך לשם הבטחת מדור זמני חליפי לקטינים ולהורה "המחזיק בהם". תחולת סעיפים 6א', 6(ד)( 4) לחוק יחסי ממון על דירת מגורים שבבעלות משותפת? מקום שמדובר על תביעה לאיזון משאבים ופרוק שתוף בדירת מגורים הרשומה על שם שני בני הזוג, קבעה הפסיקה (לרבות זו שניתנה לאחר תיקון 4 לחוק יחסי ממון), כי תביעה לפירוק שתוף ככזו אינה מושתתת על חוק יחסי ממון אלא על הבעלות המשותפת בדירה שנרכשה על ידי הצדדים במשותף ורשומה על שם שניהם בחלקים שוים.

ליפשיץ רואה בשילוב עקרונות טובת הילד והגנה על רווחתו בחוק יחסי ממון מכשיר שבאמצעותו יש לשקול לא רק עיכוב ביצוע של פירוק השתוף לתקופה ממושכת מכפי שבתי המשפט נוהגים בדרך כלל, אלא מכשיר לשילוב 2) לחוק יחסי ממון במקרים 30 ) שיקולים המביאים לאיזון אקויטבילי מכוח סעיף המתאמים.

...

(₪ טיולים מטעם בית הספר, עד שני חוגים (בהגבלה עד לעלות חוג בסך הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.

הנני מחייב את הצדדים להתייעץ זו עם זה ועם גורמים מקצועיים מוסמכים בטרם הוצאת הוצאה כאמור שהיא מעל 200 ₪.

במצב דברים זה ולאור התוצאות אליהן הגעתי במכלול ההליכים ולפנים משורת הדין, אני סבור שנכון וצודק יהיה שלא להטיל הוצאות משפט על מי מהצדדים.

כשמדברים על הגישור בין ההסדרים האמורים נכון יהיה להזכיר מספר עקרונות הקבועים בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 (להלן "החוק" או חוק יחסי ממון") ומבהירים את ההבדלים בין הילכות חזקת שתוף בנכסים (יציר הפסיקה) לבין הסדר איזון המשאבים (יציר החוק) : החוק מאפשר קיומם של שני הסדרים מוסכמים של משטר רכושי: משטר רכושי שהצדדים קובעים לעצמם במסגרת הסכם ממון שהם עורכים ביניהם.

אדגיש, כי הבסיס העיוני לשיתוף הספציפי לא משפיע רק על ההכרעה הראייתית והעובדתית אלא משפיע על תפיסת אופן עריכת האיזון בכללותו.

המלומד ליפשיץ הצטרף לבקורת 15 (2019 על פסק הדין וסבר אף הוא כי השתוף הספציפי בנכס חצוני צריך להתבסס על עקרון של צדק ושויון מגדי ביחסי הרכוש בין בני הזוג ולא על ניסיון לשחזר את הכוונה הטיפוסית של בני זוג בישראל.

...

הגם שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח שיתוף ספציפי ביחס לדירת יקנעם עלית שהיא נכס חיצוני, סבורני כי מדובר במקרה מובהק שבו יש להפעיל את "ההגנה על בן הזוג

אך סבורני כי לא יהיה זה הוגן כעת שלא ליתן ביטוי לחוסר השוויון וחוסר האיזון במצבם הכלכלי של הצדדים ביציאתם מהקשר.

בית המשפט ער לכך שבכתב התביעה לא עתרה התובעת לסעד חליפי לאיזון שוויוני מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג אלא רק במסגרת סיכומיה בעל פה. אך סבורני שבנסיבות שכאלה בהן אמור בית המשפט לקבוע את אופן עריכת האיזון מקום שהתובעת תבעה שיתוף ספציפי בנכס החיצוני וטענתה נדחתה, אין מקום שלא לערוך איזון צודק וראוי רק מהטעם שהטענה לא הועלתה בשלב מוקדם יותר של ההליך, מה גם שהדבר לא פגע בהגנת הנתבע שיכול היה להתמודד עם הטיעון במהלך הדיון.

בסיכומיו נטען, בין השאר, כי אין מנוס מהכרזה על בטלות ההסכם והחלת הוראותיו של חוק יחסי ממון על עינייני הרכוש של הצדדים מתוקף נישואיהם.

את הטעם – 421 ( לקיומן מוצאים אנו בע"א 4/80 מונק נ' מונק, לו ( בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים הקיימים בין בעל ואשה והצורך בנטרול השפעות הדדיות אפשריות לרבות השפעות בלתי הוגנות.

אכן, הסכם ממון כמשמעותו בחוק יחסי ממון צופה פניה של פקיעת הנישואין, שהרי בריח התיכון שלו הוא עיקרון השתוף האובליגטורי, הנדחה למועד פקיעת הנישואין על דרך איזון משאבים (בשונה מן ההסדר שקדם לחקיקתו – הילכת השתוף שאדניה הם שתוף קינייני), ועל שום כך נקבע, כי אחד מסימני ההיכר העקריים שלו הוא הסדרה של רכוש בני הזוג לעת פקיעת הנישואין באמצעותו.

...

נוכח האמור בהרחבה לעיל, מסקנתי היא, שאין להחיל את הוראות ההסכם בכל הנוגע לענייני הממון של הצדדים מיום נישואיהם ואילך.

שוכנעתי, לאחר שמיעת העדויות, כי יחסי הצדדים נקלעו למבוי סתום, כי עצימות הסכסוך ביניהם גבוהה, וכי דה פקטו הקיץ הקץ על נישואיהם, ויש לראות בפניית התובעת לבית משפט זה בעתירה לסילוק ידו של הנתבע מדירת המגורים נקודת אל חזור ביחסיהם, בפרט במבט רטרואקטיבי נוכח השתלשלות העניינים שלאחריה והיריבות הקשה בין הצדדים כפי שבית המשפט נחשף לה תוך כדי ניהול ההליכים.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, דין התביעה לפינוי הנתבע ולסילוק ידו מן הדירה השלישית להידחות.

לשאלת השפעתה של אלימות קשה שננקטה במערכת יחסים זוגית על איזון משאבים במקרים שבהם האלימות לא עלתה כדי ניסיון רצח, נדרשה בקצרה כב' השופטת ד' ברק-ארז בפרשת פלונית, וכדלקמן: 'אלימות במשפחה היא רעה חולה, ודומה שכיום אין עוד ספק כי גם מערכת המשפט חייבת להתגייס להגנתם של קורבנותיה .

כב' השופט ניל הנדל בפרשת פלונית הנ"ל סבר כי הפעלת סעיף 8 לחוק יחסי ממון צריכה להישען על תכליתו של חוק יחסי ממון, על העקרונות העומדים בבסיסו ועל פרשנות סעיף 8 לחוק יחסי ממון וכי: 'שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף זה נועד לשימוש במקרים מיוחדים בהם ההסדר הכללי בחוק עשוי להוביל לתוצאות שאינן רצויות ולאי צדק ברור'.

בעדותה בבית הדין הרבני הכחישה העדה נ' כי התובע נקט באלימות כלפי הנתבעת ואף העידה כי הנתבעת אף פעם לא טענה באוזניה כי התובע אלים כלפיה – ראו, עדות העדה נ' בעמ' 22 שורות 623-627 לפרוטוקול הדיון הנ"ל ולמעט ארוע דחיפה בודד בו שתפה אותה הנתבעת – עמ' 26 שורות 474-478, אם כי הוסיפה שהדחיפה נגרמה בעטיה של הנתבעת - שורה 753.

...

פיצויים מעבודת הנתבעת בחב' י' ביחס לטענות התובע בדבר כספי הפיצויים להם זכאית הנתבעת לאור עבודתה משך שתים עשרה שנים אצל חב' ינית לנג'רי בע"מ, ואשר לא נכללו בחוות דעת האקטואר, אני קובעת כי לא מצאתי עוד להשתהות עם מתן פסד-הדין עד לקבלת המידע בהתאם לפסיקתות שנחתמו בעניין זה ביום 11.12.22 וככל שימצא בעתיד כי הנתבעת אכן קיבלה או עתידה לקבל כספים ממקום עבודתה הנ"ל, הרי שהתובע יהיה זכאי לקבל מחצית מכל הכספים שהתקבלו או שיתקבלו מחב' י' וכפי שאף נקבע בחוות דעת האקטואר.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, נפסק כדלקמן: ניתן בזאת צו לפירוק שיתוף בדירת המגורים של הצדדים, המצויה ברחוב .

התובעת תשלם לנתבע את מחצית הסכומים שמשכה מחשבון הבנק המשותף המתנהל בבנק .