השפעת העבירה על אמון הציבור

"נפסק כי השעיה אינה עונש והיא אינה חלק מן הבירור המשמעתי בפני בית הדין למשמעת. ההשעיה הנה חיצונית לדין המשמעתי והיא נועדה להגן על השרות מפני עובד שחרב האישום המשמעתי תלויה על צוארו. ההשעיה נועדה לנתק, זמנית, את העובד מתפקידו השוטף ובכך להגן על סביבת העבודה שלו. ההשעיה נועדה גם לשמור על שמו הטוב של השרות ועל אמון הציבור במערכת בה הועסק העובד ובמערכת השרות הצבורי בכללותה" ע"ע(ארצי) 1487/04 נציב שירות המדינה נ' שרה אהרון, ניתן 21.11.2004 פיסקה 8 וההפניות שם. אל מול מטרות אלה, עומדים השיקולים המנחים, אותם יש להביא בחשבון בטרם נקיטת הליך ההשעיה, כפי שפורטו בנוהל השעיה והעברה זמנית לעבודה אחרת על ידי נציב המדינה (מב/17) הם: אופי העבירה, היקפה וחומרתה, כפי שעולה מחומר החקירה, קיומו של חומר ראייתי לביסוס החשד, תפקיד העובד מעמדו ומקומו בהירארכיה של מקום העבודה, הקשר בין תפקידו והעבירה המיוחסת לו, השפעת השארותו על אמון הציבור בשירות המדינה, השפעת השארתו על המוסר והמשמעת במקום העבודה, מידת החשש מפני ביצוע עבירות דומות, החשש משיבוש הליכי משפט, היתנהגות קודמת של העובד, עמדת העובד ביחס לחשדות נגדו, השלכות על העובד במישור הכלכלי, משפחתי, בריאותי ועוד.

...

אני סבורה כפי שפירטתי בכל נימוקי דלעיל ,כי הנציב שגה באיזון בין השמירה על תדמית השירות הציבורי לבין הטיפול בחולים וכן לא נימק מדוע לדעתו די בחודשיים ימים לשם התארגנות המחלקה.

לכן לסיכום אני קובעת כי מחד , למרות הכשלים הרבים, לא אתערב בעצם ההחלטה על ההשעיה, אך אני סבורה כי יש לקבל את עמדת מנהלי בית החולים, כי ההשעיה תיכנס לתוקפה ב 31.03.2015 .

בשים לב לתוצאות החלטתי זו ,המשיבים ישאו בהוצאות המבקש על ניהול הליך זה בסך 10,000 ₪.

. השפעת כהונתו בתפקיד של החשוד, על אמון הציבור במערכת הציבורית .

חומרה מיוחדת נודעת לעבירות שעבר עובד המדינה "בקשר למילוי תפקידו". על כן יש לבחון האם העבירה "עלולה לפגוע בתדמית של שירות המדינה ובאמון הציבור בשירות זה", האם העבירה "מהוה אות וסימן לכשירות של עובד המדינה או לכושרו להמשיך ולמלא את תפקידו" והאם העבירה המיוחסת לעובד הציבור "עשויה להשפיע על נורמת היתנהגות הנדרשת מעובדי המדינה, ויש צורך להרתיע עובדים אחרים מפני הפרת הנורמה". חלוף הזמן מאז בוצעו העבירות המיוחסות לחשוד או לנאשם "הנו שיקול משמעותי, אולם המשקל שיש ליתן לו נגזר בכל מקרה על פי נסיבותיו" .

...

להלן נפרט הטעמים שהביאונו למסקנה זו. בתיק הפ"ב (חי') 6847-06-09 נדונה בקשת הנתבע 4 לאכוף על העירייה (מועצה דאז) סעיף בוררות הנמצא ב - 10 הסכמים שנערכו עמו בקדנציה קודמת בשנים 2008-2005, בהן שימש בתפקיד ראש המועצה ראש העירייה דהיום.

מערכת הקשרים המיוחדת שבין ראש העירייה לנתבע 4, שהוכחשה, מוצאת ביטוי בפסיקות שהובאו לעיל ולא נסתיימה, כפי שנמצאנו למדים מהראיות שבאו בפנינו, לאחר בחירות 2008.

סיכום לנוכח כלל הפגמים שנפלו במכרז כמפורט לעיל, מקבלים אנו את התביעה ומורים על בטלות המכרז לתפקיד מהנדס העירייה, נשוא העתירה.

עבירת התרמית עוגנה בספר החוקים על מנת להגן על אמון הציבור בתקינות ובהגינות של המסחר בשוק ההון, שכן בהיעדרו עלול הציבור להדיר את רגליו מהשתתפות במסחר, באופן אשר יפגע ביכולת הצמיחה של המשק הישראלי; וכפי שנקבע בעיניין אדרי, שוק הון פעיל ותקין הנו תנאי הכרחי לבצוע גיוסי הון לחברות יצרניות, לפיתוח תשתיות ולקידום ענפי הכלכלה והעסקים השונים.

באשר לרכיב ההשפעה על תנודות השער של נייר ערך; בעיניין אדרי, בית המשפט קיבל את הגדרתו של המלומד רונן עדיני לפיה "השפעה" הנה "גרימה או מניעה של שינוי, לחיוב או לשלילה (עלייה או ירידה), על שער נייר ערך, על נפח המסחר, או אף על מגמת המסחר", באופן אשר מוביל למסקנה כי "שער נייר הערך 'התנהג' אחרת מהדרך שהיה 'מיתנהג' בה אילמלא נעשתה הפעולה הפסולה". עינינו הרואות, כי די במניעת שינוי כדי שתשתכלל העבירה.

...

בנסיבות שלפני, מקובלת עלי טענת הנאשם, אשר נטענה כדבעי גם בסמוך לתחילת המשפט במסגרת התשובה המפורטת לכתב האישום.

כך, אין זה בלתי סביר להניח שהרשות מוכנה לסבול מעט רע הכרחי על מנת להבטיח את פעילותו התקינה של הממתן, ועל כן מוכנה היא להעלים עין כשניצולו לרעה תוך הפעלת השער הינה מצומצמת, עד כדי זוטי דברים, באופן שמוביל לאותה מסקנה שאין זה חיוני לפנות להליכים פליליים, אולם היקף פעילותו של הנאשם חרגה מכמות מצומצמת ונסבלת זו. שנית, אין לכחד, שזיהוי דפוס פעולתו של הנאשם באופן פרטני על ידי רשות ניירות ערך עשוי היה לארוך זמן לא-מבוטל, במיוחד בהינתן מורכבותו, ועל כן פרק הזמן שחלף מתחילת הפעלתו של מנגנון הממתן בבורסה ועד זימונו לחקירה במשטרה נמשך זמן מה, ולא נפל פגם בכך שהרשות החלה לפעול בעניינו כשזימנה אותו לראשונה לחקירה.

סיכום לסיכום הדברים, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום לפי סעיף 45(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ריבוי עבירות, ומזכה את הנאשם מביצוע העבירות האמורות בצוותא, לפי סעיף 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

קביעת מיתחם העונש ההולם רבות כבר נכתב בפסיקה ובספרות על עבירת השפעה בדרכי תרמית, עבירה זו משפיעה על מחיר נייר הערך באופן שמחיר זה אינו משקף עוד את ערכו הכלכלי בהתבסס על מידע כלכלי המצוי בשוק אלא מעוות הוא על ידי מניפולציה וניסיון להשפיע על מחירו.

בהקשר זה מצאתי להפנות להחלטת בית המשפט העליון בהחלטה ע"פ 281/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל, לז(3) 673, 714 (1983): "כבר נקבע לא אחת, כי הפגיעה, שמדובר בה בעבירה של הפרת אמונים, אם כלפי הציבור ואם כלפי התאגיד, אינה דוקא פגיעה המוצאת ביטויה בהפסד ממון. הפגיעה יכול שתימצא ביטויה [...] ובערעור תדמיתו של התאגיד ומידת הרצינות שהציבור ירחש אליו". בית ההשקעות פסגות, ככל בית השקעות גדול בישראל, תלוי לא מעט בפעילותו באמון שניתן בו על ידי ציבור המשקיעים בישראל ובאמונם של אלה בתפקודו של שוק הון תקין.

...

לסיכום, הוסיפה באת כוח המאשימה שגם סכום הקנס של 200,000 ₪ משקלל בין חומרת מעשיו לבין נסיבותיו האישיות והכלכליות.

קביעת עונשו של הנאשם בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה הראוי נתתי דעתי להסדר הטיעון אשר הגישו הצדדים לבית המשפט ומצאתי בסופו של דבר לכבד את הסדר הטיעון, לא רק משום העיקרון המנחה שנקבע בפרשת פלוני כפי שהובא לעיל, אלא גם משום נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ונוגעות לנסיבותיו האישיות של הנאשם.

יחד עם זאת, חיסכון הזמן הניכר הן של בית המשפט, הן של הצדדים והן של העדים לצד דברי הנאשם בדבר החרטה והצער כמו גם הרצון לשלם את המחיר על מעשיו ולפתוח פרק חדש בחייו, הביא אותי לכלל מסקנה שהסדר הטיעון משקלל היטב בין כלל הנסיבות הרלוונטיות, אינו סוטה באופן משמעותי מרמת הענישה ואין הצדקה להתערב בו. באשר לסכום הקנס, מצאתי אותו סביר בנסיבות העניין ולא ראיתי מקום להתערב בו. סוף דבר לאור כל האמור לעיל מצאתי לכבד את הסדר הטיעון כאמור ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים.

עוד ציין השרות כי הנאשם נוטל אחריות חלקית על עבירות פירוק וגניבת חלקי רכב, כשלדבריו, נאשם 1 מסר לו כי הם נוסעים לבית קפה ולכן לא ידע מבעוד מועד כי מטרת נסיעתם הנה גניבת חלקי רכב, ומשהבין כי הם בדרכם לבצוע גניבה, סייע לנאשם 1 בפרוק חלקי הרכבים, וכי נאשם 1 מכר את חלקי הרכבים והם התחלקו בהכנסות המכירה.

הפגיעה על פי רוב אינה מתמצה בגניבת רכב פריצה או בפרוק חלקים מהרכב, אלא גם בהשלכות הכלכליות על כלל ציבור הנהגים, נוכח השפעת עבירות אלו על העלאת פרמיות הביטוח, עוגמת הנפש הרבה הנגרמת לקורבן העבירה עקב השינוי שחל בשגרת יומו נוכח שנאלץ להתפנות מענייניו לצורך הסדרת נושא הביטוח, תיקון הרכב וקבלת רכב חלופי במקרה צורך.

חומרה ממש נמצא בסיכונים הפוטנציאלים הגלומים בעצם ביצוע עבירות רכב, שיש שהתממשו והביאו לפגיעה בנפש וגוף, וככלל גורמים לפגיעה קשה בתחושת הבטחון האישי ועד כדי תחושה של הפקר המביאה פעם אחר פעם לאבדן אמון הציבור בשלטון החוק ובגורמי האכיפה.

...

באותו עניין נדרש בית המשפט המחוזי, לשתי פריצות שבוצעו בדרך לא מתוחכמת, ניפוץ חלון הרכב וגניבת תיק ומעיל מרכב אחד, ומרכב שני לא הספיק הנאשם לגנוב נוכח שעוברי אורח הבחינו בו. בית המשפט המחוזי בדבריו ציין: "סבורים אנו כי מתחם הענישה ההולם כל אחת מהעבירות בהן הורשע המשיב נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר. סבורים אנו כי לעובדה שבאישום שצורף לא נגנב דבר – לאחר שעוברי אורח הפריעו למשיב במעשיו – יש ליתן ביטוי במסגרת הענישה בתוך המתחם". מכלל הדברים האמורים, ומשנמצא כי מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים הינה משמעותית, ולאחר שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גניבת צאן (לרבות הוראת החיקוק בה הורשע הנאשם) ועבירות רכב, לצד מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מכלול מעשי הנאשם צריך וינוע בין 20 ל – 40 חודשי מאסר בפועל.

מנגד, יש לחזור ולחדד במסר כי גיל צעיר והעדר עבר פלילי, אינם נתון מכריע ואינם מצדיקים בפני עצמם הקלה אוטומטית בעונש, כדברי בית המשפט בע"פ 2357/13 איתמר רוש נ' מדינת ישראל, ( פורסם בנבו) ( 06.10.2013): " גם לגבי "בגיר צעיר" אין הגיל פוליסת ביטוח מפני מאסר, מקל וחומר מקטינים שאף לגביהם, במקרים המתאימים, אין מנוס ממאסר".

סוף דבר – לאחר שקלול מכלול השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש אותו קבעתי, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס. 7 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, משך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.