השפעת הסכם קיבוצי על זכויות גמלאים פנסיונרים

עוד טוענות המשיבות 2-4 כי אם יקבע כי הקרנות אינן רשאיות לנכות דמי חבר להסתדרות, הדבר ישפיע גם על ביצוע נכויי הרשות כולם ויביא להפסקת ביצועם, שכן אין יסוד להבחנה ביניהם.

" זה המקום לציין כי האמור עולה בקנה אחד עם המסמך עליו חתמה המבקשת 2 ובו פירוט הזכויות המוקנות לה במסגרת חברותה בהסתדרות כפנסיונרית.

תפקידי הסתדרות הגמלאים כמפורט לעיל, עולים בקנה אחד עם פסיקת בית הדין הארצי לפיה ההסתדרות היא הזרוע הארוכה של העובדים והגמלאים בכל הנוגע לזכות ההיתאגדות שלהם וזאת בשונה מארגון הפועל במישור הצרכני כפי שצויין בבג"צ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי, פ"ד נא (2) 63 ( להלן:" פרשת עמית")כמצוטט: " לדעתי, המיעוט צודק. התפיסה של ארגון עובדים כגוף שעיקר עניינו במשא ומתן קבוצי עם המעביד, לצורך הקביעה של תנאי העבודה בהסכם קבוצי, משקפת את המציאות השוררת בישראל מאז ומתמיד. מציאות זאת הייתה, ללא ספק, לנגד עיני המחוקק כאשר קבע את המעמד והתפקיד של ארגון העובדים במערכת יחסי העבודה, למשל, בחוק הסכמים קבוציים ובחוק יישוב סיכסוכי עבודה. ודאי שהוא לא ראה לנגד עיניו ארגון עובדים שהוא בעיקר ארגון צרכנים. ארגון צרכנים, גם אם הוא ארגון של עובדים למען עובדים, לא היה ראוי לקבל, וברור שלא היה מקבל, את המעמד והזכויות שחוקי העבודה היקנו לאירגון עובדים. לכן אין תמה שתפיסה זאת, הבנויה על קשר הדוק בין ארגון העובדים לבין יחסי העבודה הקבוציים, הנחתה גם את בית-הדין לעבודה. כך, לדוגמה, אמר בית-הדין באחד מפסקי-הדין המנחים בעיניין זה:

יפים לעניינו דברי בית המשפט בבג"צ 1181/03 אונברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי ( ניתן ביום 28.4.2011) כמצוטט: "אירגוני עובדים בישראל נוהגים מזה שנים רבות לכלול במסגרותיהם גמלאים ממקומות העבודה, והדבר מוצא את ביטויו בתקנונים של אירגוני עובדים שונים. כך בתקנון האוניברסיטה בעניינינו, וכך גם בתקנון ההסתדרות. ההלכה הפסוקה של בית הדין הארצי לעבודה הכירה מזה זמן בחברותם של גמלאים בארגוני עובדים, ובתפקידו של האירגון להגן על זכויות הגמלאים. כך, למשל, ציין בית הדין הארצי כבר בשנת 1975:

...

אשר על כן אין אנו סבורים כי יש הוראה חוקית המונעת מגמלאים שגמלתם משולמת מקרן פנסיה ליתן הרשאה לנכות דמי חבר מתוך גמלתם ולהעבירה להסתדרות.

למעלה מהדרוש נציין גם כי אין אנו מקבלים את טענת המבקשות בכל הנוגע לכך שהמשיבות 3-4 אינן רשאיות לנכות דמי חבר מקצבת הפנסיה כיון שה"'תקנון האחיד קובע בסעיף 75 את הניכויים המותרים ואינו מתיר ניכוי דמי חבר מגמלת פנסיה.

על כן אנו קובעים כי דין הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית להידחות.

" (2) ביום 31.10.1990 נחתם הסכם נוסף, בין תע"ש בע"מ, ההסתדרות ומבטחים, המסדיר את זכויות עובדי המדינה המועברים אצל מבטחים, וזה כונה "הסכם ג'". כל התובעים פרשו מעבודתם בתע"ש במהלך שנת 2000, טרם שהגיעו לגיל הפרישה החוקי, בהתאם להוראות הסכם קבוצי מיום 2.1.2000, שנחתם בין תע"ש בע"מ, ההסתדרות והארגון הארצי של עובדי התעשייה הצבאית בע"מ, שקבע, בין היתר, צימצום במצבת העובדים, בהליך פרישה מוסכם.

פנסיונר יקר, החל מחודש .

להלן תמצית טענותיה של מבטחים: חישוב השכר הקובע בגין חלקה של המדינה בקיצבת הזיקנה של התובעים ועדכונו מצויים בשקול דעתה הבלעדי של המדינה, כמי שמממנת חלק זה בקצבתם של התובעים ומבטחים אינה רשאית להתערב בשקול דעת זה. מבטחים פועלת בעיניין זה כשָלַם בלבד וממילא חלקה של מבטחים נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה ואינו משפיע על חלק של המדינה.

בנסיבות אלה, אין מדובר בזכויות מוקנות – לא כאלה שהתגבשו במועד הפרישה ולא כאלה המוקנות לתובעים מעצם היותם גמלאים (ובכך גם תשובה לטיעון המבוסס על הנפסק בבג"צ 1181/03 אוניברסיטת בר אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד סד (3) 204 (2011)).

...

רק מטעם זה דין התביעה כנגדה להידחות.

לסיכום האמור לעיל, חישוב חלקה של המדינה בפנסיית הזקנה לתובעים נעשה כדין ועל פי הפרשנות שהוצגה על ידי המדינה במסגרת ההליך ואשר תואמת את לשון ההסכמים החלים על הצדדים.

סוף דבר – דין התביעות להידחות.

בית הדין האיזורי קבע כי הפלוגתות שעומדות להכרעתו הן שתי אלה: האחת, האם יש לומר כי בתקופת העסקתו שימש המשיב בפועל כראש היררכיית החינוך במועצה? השנייה, ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם כדי לראות את המשיב כראש היררכיית החינוך לעניין ההסכם הקבוצי, די היה בהיבחרו כדין לתפקיד רכז חינוך? לגבי הפלוגתה הראשונה קבע בית הדין האיזורי, כי תנאי הכרחי לזכאות לגמול הדרכה בהתאם להסכם הקבוצי הוא כהונה בפועל כראש היררכיית החינוך במועצה.

אשר למאזן הנוחות טען המשיב, כי טענתה היחידה של המועצה בעיניין זה היא היותו פנסיונר, ובאשר לכך כבר נקבע בעבר בפסיקה כי טעם זה כשלעצמו אינו מצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין.

בתגובתה טענה המועצה, כי היא עומדת על טענתה כי המשיב לא שימש כראש היררכיית החינוך בה, וכי המשיב אינו מכחיש כי הוא גימלאי המרוויח כ-3,000 ש"ח מדי חודש, וכי אישתו אינה עובדת כלל.

עוד נפסק, כי במקום שבו יש מקום לשקול את מצבו הכספי של המבקש ואת השפעת ביצועו המיידי של פסק הדין עליו, הרי שהדבר מותנה, בין היתר, בכך שהמבקש יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין.

...

בית הדין, לאחר שבחן את הראיות והעדויות שהוצגו לפניו, הגיע לכלל מסקנה כי אכן המשיב עמד בפועל בראש היררכיית החינוך במועצה החל משנת 1994, ועד לפרישתו לגמלאות.

אשר על כן, לאחר שנתתי דעתי לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות המועצה, הגעתי לכלל מסקנה כי האיזון הנכון בין הצדדים יהיה לקבל את הצעתה החלופית של המועצה, ולהורות על עיכוב ביצוע תשלומי העבר שנקבעו בפסק הדין האזורי, דהיינו – הסכום של 204,024 ש"ח ברוטו, בתוספת הפרשי הריבית וההצמדה שנקבעו בפסק הדין האזורי.

עם זאת, הסכום שנקבע בפסק הדין האזורי ביחס לתקופה שמחודש מאי 2011 ואילך, שעל המועצה לשלם למשיב במסגרת קצבת הפרישה המשולמת לו, ישולם לאלתר, לרבות הפרשי הריבית וההצמדה כפי שנקבעו בפסק הדין האזורי, וכן הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שנקבעו בו. סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיפים 14 ו- 15 לעיל.

מומחה המשיב מבהיר בחוות דעת (עמ' 2 סעיף 6) כי בקרנות הפנסיה הוותיקות יש שני סוגי תוכניות: פנסיית יסוד המבטיחה תשלומי פנסיה בהגיע המבוטח לגיל פרישה ופנסיית שאירי הפנסיונר וכן פנסיה מקיפה, הכוללת בנוסף לביטוחים האמורים, גם תשלומי קצבה במקרה של אירוע נכות ותשלומי קצבת שאירים במקרה בו המבוטח נפטר לפני הגיעו לגיל זקנה.

באשר לקרנות הותיקות בהן היו גירעונות, או חשש לגירעונות, הוחלט לגבש תוכניות הבראה שיתבססו על העקרונות הבאים: 1) שמירה על כל זכויות הגמלאים הקיימים.

המבקשים חוייבו להצטרף לתכנית הפנסיה, על פי הסכם קיבוצי ולא היה באפשרותם לבחור אפיק אחר לשימוש בכספים אלו.

וכך קבע כב' השופט בנטל בפסק דינו: "כדי לברר את טיב התשלומים החוזרים עלינו לעמוד על כוונת ההסכם – להקנות הכנסה שנתית (או חודשית) או להחזיר חוב קודם בשעורים? הפרמיות ששולמו על ידי המערער אינם בבחינת חוב קודם. הקרן לא נוסדה, כדי להחזיר פרמיות או ריבית. מטרתה להקנות זכות לקצבה מזמן הפרישה למשך ימי חייו של המבוטח. מטעם זה אין להעזר בהלכה של Dott v. Brown שהנחתה את בית המשפט בערעור בודנהיימר.

מר כהן הדגיש כי האג"ח המיועדות "נשאו ריבית גבוהה יותר מן הריבית הממוצעת לטווח ארוך שהיתה מקובלת ושעדיין מקובלת לטווח ארוך, לגבי מכשיר חיסכון כדוגמת קרנות הפנסיה הוותיקות, אשר מחייב מדיניות השקעה סולידית ופיזור סיכונים". לפיכך, לטענתו, יש לראות בריבית זו סובסידיה המוענקת על ידי המדינה לקרנות הפנסיה "הוותיקות". עוד הדגיש כהן, כי יתרון משמעותי נוסף בקרנות אלו גלום בתשואה המובטחת שאינה מושפעת מתנודתיות שוק ההון.

...

אי גבית מס מפירות ההשקעה החל מהשקל הראשון אף הוא בעקיפין "התרת פחת" או מניעה, כלשון המבקשים של 'מיסוי כפול' (והדברים נאמרים לשם המחשה מתודית בלבד שהרי כבר מצאנו כי לגישתו של בית משפט זה, אין המדובר במס המוטל על קרן בין שמוסתה ובין אם לאו).

כך גם כל הסעדים החלופיים המתבקשים נסמכים על אותה תפיסה פיסקאלית שבידי המבקשים, אשר כאמור אין בידי לקבלה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

כן טענה בזק, כי במועד פרישתו של התובע או בסמוך לו, פרשו מבזק 67 גמלאים נוספים (להלן-קבוצת ה-68), אשר היוו קבוצה ייחודית ומצומצמת שתנאי פרישתה היו שונים, במעט, מתנאי פרישתם של יתר עובדי בזק, וכי בשל ייחודיותה של קבוצה זו, עליה נמנה התובע, יתכן שהיו מספר תקלות בכל הקשור לחישוב גימלתם – תקלות אלה תוקנו וגמלאים אלה קבלו את מלוא הזכויות להן היו זכאים על פי ההסכם הקיבוצי לעובדי בזק, ועל פי הסכמי הפרישה האישיים שנחתמו עימם.

" כמו גם הטענה ש"באותן שנים רובם של האנשים יצאו במסלול מקפת שאינו מושפע משינוי הדרגות והבודדים שיצאו למסלול לפי הסכם היציאה לא ידענו איך לאכול אותם" (עמ' 4 לחקירתו הנגדית של מר מלכיאל, שורות 14-16, 19-20 בודאי שאינה יכולה לעמוד לחובת התובע ולהצדיק את דרך היתנהלותה של בזק בעניינו.

משהו כאן לא מסתדר לי. מה אם כן הזכויות שלי?" (נספח ז1 לכתב התביעה) בתשובה לפניה זו של התובע, ענה מר ויגיסר, במכתב שכותרתו "דרגת הסכם מסגרת פנסיונרים", בין השאר, כדלקמן:-"בתשובה למכתבך מיום – 20.2.87, הריני להודיעך כי בימים הקרובים תבוצע דרגת הסכם המסגרת גם לגימלאי בזק". (נספח ז2 לכתב התביעה) 5.14 בחודש יולי 1987 הוגדל תשלום הפנסיה לתובע.

...

לאור קביעתנו, כאמור בסעיף 8.9 לעיל, אנו מקבלים את תביעתו של התובע וקובעים כי על בזק למלא אחר הסכם הפרישה של התובע, ככתבו וכלשונו, ולהעניק לו את מלוא התוספות והדרגות המוענקות לגמלאי בשירות המדינה, בדירוג הנדסאים וטכנאים, בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות).

לפיכך, למרות שחוות דעתו של מר שפרינצק מקובלת עלינו (בתיקון סעיף ההבראה), אנו פוסקים כי בזק תשלם לתובע, תוך שלושים יום קבלת פסק הדין, את הסך של 55,313 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בנסיבותיו של העניין שבפנינו, כפי שתוארו בהרחבה בסעיף 5 לפסק הדין, ומשלא הובא בפנינו הסבר מניח את הדעת לדרך התנהלותה של בזק כלפי התובע, בכל הנוגע לעדכון גמלתו, במיוחד בהתייחס לתקופה החל משנת 1990 ועד למועד הגשת התביעה, כמו גם לאחריה, במהלכה כלל לא עודכנה גמלתו של התובע, לא על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) וגם לא על פי "ההסדר החוזי החדש" שלטענת בזק, חל ביחסי הצדדים החל ממועד חתימת הסכם הפנסיה, מצאנו לנכון לחייב את בזק בהוצאותיו של התובע ושכ"ט בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, שישולמו לתובע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.