השפעת היקף האחריות ההורית על סכום המזונות

מישור השפעת הסדר קינון הורי על הוצאות ההורים: בעקבות הסדר קינון הורי, על כל הורה למצוא לעצמו דיור חליפי בזמנים שאינם זמני שהות בבית הצדדים.

( אציין כי לשיטתי מקום שמדובר במשפחה מהעשירון העליון שבה הכנסות שני ההורים יחד עוברות את הסך של 40,000 ₪ נטו מדי חודש, והיא חיה באיכות ורמת חיים גבוהה, בהחלט ניפתח פתח לחרוג מסכומי מזונות סף שנקבעו בפסיקה כזו או אחרת ובילבד שהדבר יוכח בראיות וככל שהדבר לא מוכח יופעל שיקול הדעת השפוטי של בית המשפט בהתאם לרמת החיים המוכחת לפניו כעולה מטענות הצדדים, דפי כרטיסי אשראי, דפי עו"ש, קבלות ואסמכתאות ו/או ראיות אחרות.

מצד שני אין לכחד כי אף בתסקיר הסעד עולה מדברי הקטין עצמו שאביו מבשל עבורו והוא גם שוהה עמו בסופי שבוע אצל הסבים מצד האב, כך שגם צרכי כלכלה מסופקים חלקית על ידי האב ולא כולם מסופקים על ידי האם וגם יש להבטיח שלאחר החלטה למזונות זמניים יוכל האב להמשיך ולעשות כן כחלק מרצונו לממש אחריות הורית.

יש להניח כי להכנסה עד 75,000 ₪ אמורה התובעת לשלם מס שולי בהקף 10% ובין סכום זה ל - 14% , כלומר ניתן להעריך תשלומי מס הכנסה שנתיים בכ - ₪ 104,000 11,500 ₪ בשנה (ולכן ההכנסה הנקייה היא כ - 78,500 ₪ בשנה וכ - 6,541 ₪ בחודש).

...

המקרים שבהם נדרשו בתי המשפט להכרעות מסוג זה או נסיבות דומות (קינון, התייחסות למפרע לתקופת מגורים משותפים) היו אלה: במקרה אחד שנדון לפניי במסגרת תמ"ש (טבריה) - 06- 10 א.מ. נ' א.מ. 12/10/2010 ) ]פורסם בנבו[ קבעתי כי במקרה של פסיקת מזונות זמניים טרם הפרדת 32 ) מגורים יש להביא בחשבון השיקולים הבאים: (א) הכנסות הצדדים ובחינת הפערים ביניהם ; בהקשר זה סברתי כי ככל שיש פער גדול יותר בהכנסות ההורים לחובת האם, כך נראה לי נכון יותר להשית חיוב קבוע בתשלום דמי מזונות במישרין לידיה, ולהיפך, ככל שיש קירבה בהכנסות הצדדים, כך צריכה להיות במשורה הנטיה להשית בשלב שכזה חיוב בתשלום מזונות במישרין.

₪ בנסיבות אלו ותוך שאני לוקח בחשבון הוצאות נמוכות יחסית בסעיף הדיור, סבורני כי נכון בשלב זה לקבוע את צרכיהם השוטפים של שני הקטינים בסך של 5,300 ₪ לפי הפירוט לעיל (ללא חינוך).

לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב האב/הנתבע להמשיך לשלם כל הוצאות החזקת הדירה במישרין וכן לשלם לאם סכום 4,350 ₪ בחודש החל מיום 1/1/2022 ובכל 1 לחודש שלאחריו עד למועד גיוסו של הבן הבגיר לשירות צבאי.

על כן נקבע כי ביחס לילדים מעל גיל 6 שנים החבות במזונותיהם היא שויונית באופן עיקרוני, כלומר חלה על שני ההורים, כאשר הקף החיוב ייקבע לפי יחס הכנסות ביניהם (ראו בע"מ 919/15 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 19/7/17 ופורסם במאגרים)).

הקטינות" אינו מתאים למקרה של הסדר קינון הורי מה גם שלא הובאו ראיות באשר למלוא הסכומים הנטענים ע"י התובעת ואין די במסמכים שצורפו לכתב התביעה כדי לבסס טיעון זה. נראה עוד כי חלק מההוצאות נרשמות בכפל (נסיעות) או בהגזמה וללא ביסוס (ביגוד והנעלה 1000 ₪ לחודש ולשתי הבנות וסה"כ 12,000 ₪ בשנה!!, צרכי תרבות ובילויים סך של 800 ₪ בחודש! מדובר בסכומים מופרזים שלא הוכחו).

תוצאה: נתתי דעתי בהחלטתי זו לפרמטרים הרלבאנטיים לשאלת החיוב במזונות במסגרת הסדר קינון הורי: שימור רמת החיים; קביעת ההורה המרכז ; השפעת הסדר קינון הורי על הוצאות ההורים; מישור השויון במימוש האחריות ההורית הכלכלית ופרמטרים נוספים לסיוע בקביעת ההורה המרכז לצרכי ההחלטה הזמנית.

...

ביום 12.7.21 החלטתי לאמץ המלצת האפוט' לדין והורתי על שינוי בהסדר הקינון כך שבשבוע אחד ישהה האב בבית המשפחה בימים א' ו - ה' ובשבוע שני בימים א', ג' ושישי עד מוצאי שבת.

לאור כל האמור לעיל ותוך לקיחה בחשבון את כל הפרמטרים הרלבנטיים במסגרת של הסדר קינון הורי (וכל עוד הוא יתקיים) ותוך ניסיון שיפוטי להותיר רמת החיים של הקטינות ללא שינוי, ומתוך התחשבות בהחזרי הלוואות והתחייבויות של כל צד שהיו קודם הקרע ביניהם ובשים לב לפער הכוחות הכלכלי בין ההורים, אני קובע כדלהלן: 28.1.

אני מחייב את שני ההורים לשלם החל מעתה את תשלומי החזקת המדור, מיסי קהילה לקיבוץ ותשלומי חינוך של הקטינות ביחס של 70% האב ו - 30% האם.

השפעת השינוי על סכום המזונות הסכום שנקבע בהסכם גלובאלי וכלל הוצאות גן בטרם תבחן השפעה השינוי על גובה המזונות יש לבחון מהו למעשה סכום המזונות שנקבע בהסכם.

באשר להוצאות הנוספות נקבע בפסק דינה של כב' השופטת ברק ארז כי יש לקבוע הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום עבור הוצאות אלו מההורה האחר בהתאם ליחס ההכנסות של ההורים, והוא יהיה אחראי על סיפוק צרכים אלו של הקטין: 49 .

מנגנון יעיל שניתן להעלות על הדעת הוא מינויו של אחד מההורים כ"הורה מרכז" אשר יקבל לידיו בראשית החודש מחצית מסכום המזונות המיועד עבור ההוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת דהיינו המזונות המיועדים לצרכים האחרים (ביגוד, ספרים, טפול רפואי לא צפוי ועוד).

מבחינת הקף ההוצאה הפוטנציאלי עבור מזונות הילד – על שני ההורים.

...

מנגנון ההורה המרכז נקבע על מנת להבטיח שצרכיו של הקטין שאינם תלויי שהות ימולאו ולא ייווצר מצב בו כל הורה יצפה כי ההורה האחר ימלא משימה זו. בהסכם שעליו חתמו הצדדים נקבעה למעשה האם כהורה מרכז, נחה דעתי כי האם דואגת לצרכי הקטין ומספקת אותם במלואם בתקופה מאז נחתם ההסכם ועד היום ואין כל סיבה שלא תמשיך ותשמש כהורה מרכז.

₪ הצדדים, אני קובעת כי סכום המזונות בהם יישא האב יעמוד על סך של 1,600 מזונות יתר ששולמו הפחתת המזונות תחול מיום פסק הדין בלבד, בהתאם להלכה אין להורות על השבת מזונות שנאכלו כשיהיה בכך בכדי לפגוע ברווחתו של הקטין.

לאור האמור לעיל, פסק הדין יחול מחודש 6/21 סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: 18 האב ישלם לאם למזונות הקטין סך של 1,600 ₪ לחודש, שישולמו החל מחודש יוני ועד הגיע הקטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון - לפי המאוחר מבין שני המועדים.

] לרוב יהא השינוי באותם נושאים שביסוד קביעתו של גובה המזונות מעיקרא, קרי, הישתכרות הצדדים, המצב הכלכלי, הבריאותי והמשפחתי, צרכי הקטין, שינוי במתוה האחריות ההורית וחלוקת זמני השהות" (בע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני, פורסם במאגרים משפטיים, מיום 13.9.16).

בעיניין זה נקבע בפסק הדין בעיניין "שטיין", מפי כבוד הנשיא מ' שמגר כי- "אולם, כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליי[ש]וב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין" (ע"א 4515/92 סילביה מרתה שטיין קומרוב נ' לדיסלאו שטיין, פורסם במאגרים משפטיים, מיום 13.6.94, פס' 3).

מחד גיסא, בפסק הדין בבע"מ 7670/18 ‏פלונית נ' פלוני לעיל, פסק בית המשפט העליון באופן שאין מפורש ממנו, שההלכה בבע"מ 919/15 - שהיה בה לשנות סדרי עולם בכל הנוגע לפסיקת מזונות קטינים בגילים 6 – 15 בהתאם לדין האישי היהודי - אינה מהוה כשלעצמה "שינוי נסיבות מהותי" לשם הפחתת מזונות ואף אין בה "כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקריטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו" (שם).

אך מאידך גיסא, וכשם שצוין באריכות בפרק המשפטי לפסק דיני, "ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהילכת בע"מ 919/15 [...] תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצימצום הקף ההיתדיינות. ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הילכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמאטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להילכת בע"מ 919/15" (שם, פסקה 15, הדגשות אינן במקור).

...

לאחר ששקלתי את הדברים, אני דוחה את המבוקש.

סבורני כי הגם שככלל, הוצאות רפואיות חריגות אינן הוצאות מהסוג עליו עמד התובע (דוגמת ויטמינים, תוספי מזון וכיו"ב), הרי שכל מקרה לנסיבותיו, בהתאם להמלצות רפואיות מתאימות ולנסיבות הרפואיות הרלוונטיות, ואין מקום במסגרת פסק דין זה לקבוע כללים נוקשים ללא שמיעת המסד העובדתי; ואעיר, כי מקומן של מחלוקת אלו להתברר ברשות האכיפה והגבייה.

סוף דבר על בסיס הנקוב בפסק הדין אני קובעת כדלקמן: התובע יישא במזונות הקטינות בשיעור 1,000 ₪ לכל אחת וסה"כ 2,000 ₪ לחודש, וזאת החל ממועד פסק הדין.

הגדלה בזמני השהות במסגרת תיק תלה"מ 26133-02-20 ובהמשך לתסקיר אשר הוגש בתיק, קבע בית המשפט אחריות הורים משותפת של הצדדים על ילדיהם, תוך הרחבת זמני השהות של האב עם ילדיו כך שעפ"י ההחלטות בתיק, שוים זמני השהות של הילדים עם כ"א מהוריהם.

"... כאשר מדובר על סכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי

" בפסק הדין 7670/18 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (29.1.21) הכריע בית המשפט העליון וקבע כי : "הילכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] אינה מהוה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים, זאת ועוד אין בהילכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו - בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקריטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי טרם שנפסקה הלכה זו". מאחר שלא ניתן להגדיר כללים ברורים לשינוי נסיבות המצדיק דיון מחדש בתיק, נקבע, כי על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה ולבחון כל שינוי לגופו על פי השכל הישר, ניסיון החיים ופרטי המקרה, תוך גם בחינת תום ליבו של התובע.

על פי ההלכה הפסוקה לא כל שינוי בזמני השהות של הקטינים עם מי מההורים מהוה שינוי נסיבות מהותי וכי יש לבחון האם מדובר בשינוי בלתי צפוי ומה הקף השינוי שבוצע בפועל ראה למשל: תמ"ש 18941-03-16 א.כ. נ' ל.ב. [פורסם בנבו] ( 23.1.19) מפי סג"נ השופטת מירז; תלה"מ 19775-08-17 ב.ש נ' ש.י. ש [פורסם בנבו]( 5.12.18) מפי כב' השופט בר-יוסף.

...

לאחר שבחנתי כל האמור והואיל כי: התובע לא עמד בנטל הראיה להוכיח שינוי במצבו הכלכלי – התובע כשל להוכיח כי הוא פועל למצות פוטנציאל הכנסתו כמו גם לא הוכיח היקף ושווי הרכוש אשר בבעלותו.

נחה דעתי לדחות התובענה.

סוף דבר התביעה נדחית, התיק ייסגר.