כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השפעת "חוסר אמינות" על ניקוד במכרז

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למעלה מן הצורך נטען כי גם אישורה של העובדת הנוספת, גב' שפילמן, בדין נעשה, היות שהמכרז אינו בוחן את זהות העובדים של המציע, ואין זהותם משפיעה על הניקוד שניתן למציע.
כך גם ניתן ביטוי לחוסר האמינות של העותרת במסגרת רישומים שערכו לעצמם הבודקים על גבי הדפים בהם ניקדו את העותרת, מה שמעיד על החשיבות הרבה שייחסו לענין זה. כידוע, אין בית המשפט יושב כועדת מכרזים עליונה, ודאי כאשר ההחלטה הנתקפת נוגעת למתן ציונים ולחלוקת נקוד, המצויים ב-"גרעין הקשה" של שיקול הדעת המקצועי של וועדת המכרזים (עניין מתן, בפיסקה 26), ובית המשפט אינו יכול להתרשם בעצמו מהשיחות שערכו חברי וועדת הבדיקה עם הממליצים.
...
כך למשל, מי לידינו יתקע שהציון הנמוך שניתן לעותרת על ידי הבוחן זוהר בכל אחד מן הפרמטרים במסגרת הפרק של חוות דעת לקוחות, לא הושפע מהטענות בדבר חוסר אמינות של העותרת בענין המע"מ? ומי יכול להמנע מן החשש שמא הציון הגלובלי הנמוך שהעניק הבוחן ארנון לעותרת נבע בעיקרו מאותה התנהלות בענין המע"מ? התוצאה היא שבהחלט ייתכן כי הבודקים נתנו משקל ייתר לפרמטר הבלתי רשמי והבלתי גלוי של חוסר אמינות, על חשבון משקלם של פרמטרים רשמיים.
ממילא, אין מנוס מביטול החלטתה של הוועדה בדבר זהותם של הזוכים במכרז, ויש להחזיר אליה את הדיון בקביעת זהותם של הזוכים, לאחר שתפתח את הצעתה של העותרת, ותבחן מחדש מי ראוי להיות מוכרז כזוכה במכרז.
סוף דבר סוף דבר, העתירה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהחלטתה של וועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת מבוטלת.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למען השלמת התמונה חשוב לציין כי, פרופ' וייזר הוסיף בעדותו שיכול שהסתירות האמורות נובעות מפערי הזמנים שבין הפגישה עם הרופאה המטפלת ביום 7.3.13 לבין מועד הבדיקה אצלו, כחצי שנה לאחר מכן, אלא שמשהוא מגלה חוסר אמינות של התובע בנושאים נוספים, קשה להניח שהפערים בעובדות הנמסרות הן תולדה של שינוי הלכה למעשה.
אציין כי השוואת שעורי ההישתכרות של התובע עובר לתאונה ולאחריה, אמנם מלמדים כי בפועל שיעור שכרו פחת בערכים הנמוכים באופן ניכר מערכי נכותו הרפואית המשוקללת, אולם לדידי אין בכך כדי להצדיק הפחתת שיעור הנכות התפקודית מהנכות הרפואית, נוכח מהות הפגיעה, יכולות והכשרת התובע והאפשרות שבעתיד מצבו הרפואי ישפיע על יכולתו לעבוד בעבודה התואמת את יכולותיו.
החל מחודש ספטמבר 2011, בעקבות הגדלת מספר נקודות הזיכוי, לא שילם התובע מס הכנסה בגין שכרו.
...
יחד עם זאת, נוכח מהות הפגיעה האורטופדית, סבורני כי יש לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות רפואיות שנדרש ויידרש להם בעתיד ואני מעמידה את הסכום על סך של 5,000 ₪.
הסכומים האמורים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומם ועד היום עומדים על סך של 101,994 ש"ח. סוף דבר משכך הנתבעים ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה את הסך של 644,685 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% בתוספת מע"מ והוצאות בסכום של 4,000 ₪ ובסה"כ סכום של 746,742 ₪.
סה"כ ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, סכום של 644,748 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ממצאים רלוואנטיים מצפייה בקלטת הצפייה בקלטת אפשרה לי הערכה יסודית של היקף השיפור שחל בתפקודו בהשפעת הטיפולים הנפשיים שעבר עד כה. זאת עקב החשיפה בקלטת של המגוון וההיקף הרחב של תיפקודו בעבודה בשיפוצים במשך יום עבודה שלם יחד עם שותף על פי הפירוט הבא: להלן הפירוט: משך העבודה: מר ליטבק ניצפה בעבודתו משעת בוקר ועד שעות אחר הצהריים.
לא זו אף זו, חוסר אמינות עדויותיהם, מקבלת משנה תוקף נוכח סירטון המעקב (נ/16) שהוצג במהלך עדותו של התובע.
אך לאחר שב"כ הנתבעת הציג סירטון המעקב לתובע, והתובע התחיל לספק תשובות מגמתיות שאינן מניחות את הדעת ביחס למה שרואים בסירטון המעקב: "התובע: מאשר. אני נפגש עם בעל הבית של הדירה שבה אמורים לעבוד. בנקודה הזאת המנהל שלי אומר לי שאביא קטלוג. באותו יום לקח אותי לחנות חומרי ביניין כדי לקחת קטלוג כדי לקנות צבעים.
...
מטענות הצדדים עולה, כי המחלוקת ביניהם לעניין נסיבות התאונה התמקדה בשאלה אם הנפילה של התובע הייתה עקב התחשמלות או עקב איבוד שווי משקל? אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את כלל הראיות שהובאו לפני, באתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות התאונה כנטען על ידו, במידה הדרושה במשפט אזרחי, כפי שיפורט בהמשך.
לאחר שבחנתי נתוני שכר מצטברים כמופיע בתלוש משכורת חודש 12/2008, וכן נתון השכר לפי תלוש חודש 1/2009 (חודש התאונה), מצאתי, כי חישוב בסיס השכר הקרוב ביותר לאמת הוא חישוב הנתבעת, והוא אף מטיב עם התובע במקצת.
לאור האמור, הנני קובע הפסדי שכרו של התובע לעבר כדלקמן: א. הפסד שכר מלא: 7,417 ₪ X 31 חודשים = 229,927 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 234,151 ₪ הפסד שכר חלקי: 7,417 ₪ X 15% X 24 חודשים = 26,701 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 26,976 ₪ הפסד שכר חלקי: 7,417 ₪ X 40.5% X 50 חודשים = 150,194 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 153,580 ₪ 7,417 ₪ X 15% X 16 חודשים = 17,800 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 17,948 ₪ סה"כ הפסדי שכר לעבר = -.
סוף דבר ס"כ הנזק עומד על 712,386 ₪, ובניכוי תשלומי המל"ל - סכום של 676,247 ₪ (כולל תוספת הריבית החוקית על תשלומי העבר), היתרה לפיצויי תעמוד על = 36,193 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

האם חוסר אמינותה של התובעת הוא שגרם לנתבעים להחדיר שתלים לפי התובעת, באופן שאלו יחדרו את התעלה העצבית או יגיעו לחלל האף? האם חוסר אמינותה הוא שגרם לה לבחור בטיפול מורכב ומסוכן? האם חוסר אמינותה משפיע כהוא זה על רמתם המקצועית של הנתבעים? ברור שהתשובה לכך היא שלילית.
...
אינני מקבל עדות זו. התובעת לא פירטה היכן ניסתה למצוא עבודה ולא הצליחה, לא פירטה שמות מעבידים ומועדים בהם פנתה לצורך מציאת עבודה.
סיכום ותוצאה לסיכום סה"כ נזקי התובעת הם בסך של 199,904 ₪.
לכן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 179,913 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% בתוספת מע"מ. לתובעת אין הוצאות משפט נוספות, שכן היא קיבלה פטור מתשלום אגרה , פטור מהבאת חוות דעת ושכר המומחה שולם על ידי הנתבעים.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2005 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

השותפות, שהייתה מודעת לצדקת טענתו, ביקשה להימנע מעימותים עם משרד הבינוי והשיכון, ולפיכך החליטה לסגת מהמכרז; מה עוד שההצעה אותה הגישה הייתה נמוכה במידה כזאת שעשתה אותה חסרת כדאיות כלכלית מבחינתה, וגם נתון זה תרם להחלטת השותפות לבטל את ההצעה, החלטה שלא הייתה קשורה כל עיקר לקבלת פיצוי כספי מפנחס.
האם מהות התמורה משפיעה על חובת הכתב? לא זו אף זו, מהראיות עולה כי מזרחי, שלא הכיר עד אז את פנחס, דרש בתחילה העלאת ההיתחייבות על הכתב, ולא ויתר על דרישתו אלא כנגד קבלת ערבות מאדם אותו הכיר כאמין (סלע או שמעון).
הספק בנקודה זו פועל לטובת פנחס, הנתבע לפרוע את ההיתחייבות.
אך מאחר שפנחס לא נחקר על נקודה זו הכלולה בעדותו הראשית, גם הספק הזה צריך לפעול לטובתו.
...
סוף דבר, שאני פוסק כדלקמן: 1.
תביעתם של שמעון ומיכאל נגד השותפות בת"א 9108/03 נדחית.
ממילא נדחית ההודעה לצד שלישי שהשותפות שיגרה באותו תיק לפנחס.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו