בעיניין שוקי ויטה, נדונה השעיה של עובד מדינה בעל וותק של 20 שנה, אשר כיהן בתפקידו האחרון כפקיד שומה בגוש דן, ואשר אף מונה לכהונת הממונה על הכנסות המדינה, והשעיתו באה לאחר שניפתחה כנגדו חקירת מישטרה בקשר לחשדות של פעולות מירמה והפרת אמונים, כמו גם שימוש לרעה בתפקידו ברשות המסים.
...
לאחר שעיינתי בכל החומרים, בכללם פניותיהם של עורכי הדין, ושקלתי בכובד ראש את העניין, החלטתי על הארכת השעייתך הדחופה ל-16 ימים נוספים, בהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 48 לחוק, עד ליום 2.2.14, ב' באדר ראשון התשע"ד (לא כולל)".
אין מחלוקת, כי המבקשת לא זומנה לשימוע בעל-פה לפני ביצוע ההשעיה מ-2.2.14, ואף לא הודע לה על האפשרות להעביר טיעוניה לפני השעיה זו, אלא במכתב ההשעיה מ-2.2.14, נכתב:
"ככל שתמצאי לנכון להשלים טיעונים לאור החלטתי זו, בהתאם לסעיף 47(ב) לחוק, את מוזמנת לעשות כן ולהעבירם אלי בכתב, במידה ותחפצי בכך. טיעונים אלה יבחנו בלב פתוח ונפש חפצה".
בהחלטתו מפרט הנציב את הדיווח המשטרתי שהתקבל, את קיומה של השעיה דחופה וכן צוין בהחלטה:
"בשלב זה חקירת המשטרה הסתיימה והתיק צפוי לעבור בימים הקרובים לפרקליטות לבחינת המשך ההליך הפלילי."
כן ציין נציב השירות, כי המעשים המיוחסים למבקשת חמורים, נוכח תפקידה כגננת האחראית על שלומם, חינוכם ובריאותם של הילדים, ותוך שהנציב מפנה לפסיקה על כך ששימוש בכח פוגעני של עובד הוראה כנגד תלמיד, מהווה עבירה שיש עימה קלון, והתנהלות שאינה עומדת בנורמות הנדרשות מעובד הוראה.
מפסק הדין אף עולה, כי החלטת השעיה, בסופו של דבר, סבה סביב הקלון שדבק בחשדות ולכן, גם הליך השימוע אמור להתמקד בעיקרו על ציר הקלון.
