כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השעיית עובד עד לבירור משמעתי מותר מתי?

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר שהוגשו סיכומי ב"כ המבקשת, ביום 18.2.18 הוגשה "הודעה מטעם המשיבה ובקשה למתן הוראות". בהודעה נאמר כי ביום 14.2.18 היתקיים "דיון מסכם של ועדת משמעת" בה ישב גם יו"ר נציגות עובדי אל על, עו"ד אבי אייזנר, והתקבלה החלטה פה אחד, לפיה: הסיבות בעטיין עניינה של גלי נדון בועדת משמעת הוא דיווחי הכזב לאורך זמן, שהסתברו לנו לאחר בירור יסודי.
על פי הנחייה מס' 5/17 של רשם מאגרי המידע בעיניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה: "הקלטות ממצלמה שהתקין המעסיק לבקרת כניסה למפעל, למטרות ביטחוניות או לשמירה על שלום העובדים, אינן יכולות לשמש אותו למטרת ניהול ומשמעת כגון בחינת ההספק של העובד, או תעוד משך ההפסקות שהוא נוטל. שימוע חורג כזה בצילומים מפר את הוראות סעיפים 2(9), 8(ב) ו-11 לחוק הגנת הפרטיות, וממצאים שהושגו באמצעותו גם עלולים להפסל כראיה בבתי המשפט, בהתאם לסעיף 32 לחוק". הראיות להן טוענת המשיבה הן צילומים משערי הכניסה לנתב"ג ו/או לחצרי החברה, ולא ניתן עד עתה הסבר מניח את הדעת כיצד יש למשיבה גישה למאגרי המידע של נתב"ג. המסמכים הוגשו באמצעות גב' מלכין, אך עלה מעדותה שהיא לא ערכה בעצמה את הבדיקה, אלא היא נעשתה על ידי עובד שלה בשם ויטלי (שלא העיד במשפט).
בהתאם, לא נמצאה עילה להשעיה, לא הוכחו העילות והעבירות שבבסים זימונה של ועדת המשמעת שהיא בטלה מעיקרה, וכל החלטה שניתנה על ידה פסולה ומבוטלת.
...
חברי הוועדה התרשמו מן הראיות שהוצגו לפניהם והגיעו למסקנה כי המבקשת ביצעה מעשים שלא כדין.
זאת, מבלי להתייחס כלל וכלל לטענות המשיבה בנוגע לימי היעדרות של המבקשת בשל מחלתה או מחלת קרובי משפחתה - שכל עוד לא הוכח אחרת, אנו מקבלים כמוצדקים.
לסיכום: נוכח כל האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשות לסעדים זמניים כנגד המשיבה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הוראות אלה קובעות כי "תוכל הנהלת הנמל לאחר ששמעה את טענותיו של העובד להשעותו מעבודתו עד לגמר הליכי הבירור המשמעתי, והבירור המשמעתי יתחיל לא יאוחר מ-48 שעות לאחר תחילת ההשעיה". אין חולק כי בירור משמעתי לא נערך והמחלוקת בין הצדדים נוגעת בשאלה מה השלכות העובדה כי לא נערך בירור משמעתי על ההחלטה להשעות את המשיבה.
...
המשיבה הגישה תגובתה לבקשה ביום 6.9.20 במסגרתה היא טוענת כי דין הבקשה להידחות על סף משהוגשה בשיהוי וכן בשל העובדה כי המבקשת וויתרה על קיומו של בירור משמעתי, עניין המרוקן מתוכן את סמכות ההשעיה בכלל.
שקלנו את טענות הצדדים והתנהלותם ומצאנו כי המבקשת לא הרימה נטל זה. בפרשת פרץ נקבע על ידי בית הדין האיזורי כי המבקש שם סירב לשתף פעולה עת נמנע מלמסור גרסה עובדתית ועת מנע במעשיו (בין היתר כאשר סירב לפרט את סטטוס ההליך הפלילי) את הליכי הבירור ואף לא ביקש לקיימם.
צירוף עובדה זו לאיזון המתבקש ובו יש לשקול גם את נסיבותיה האישיות של המשיבה ואת הפגיעה החמורה של השעיה בלתי מוגבלת, מביאים למסקנה כי יש לדחות את הבקשה להארכת ההשעיה.
על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

פורט כי במהלך חודש מרץ 2015, התפרצה התובעת והרימה את קולה בשיחה טלפונית עם מרכזת הקורס, שביקה לברר אודות היעדרותיה מהקורס יום לפני בחינה.
שלושה ימים לאחר מכן מתואר אירוע בו בזמן בחינה הרימה התובעת קולה במזכירות בית הספר בדרישתה להמשיך ולסמן תשובות בטופס הבחינה למרות שהבחינה הסתיימה, ואין זכות לעשות כן. הנתבעת טוענת כי התובעת השמיעה טענות קשות, הוזמנה לשיחה עם מרכזת הקורס ונאמר לה כי היתנהגות זו אינה מקובלת, וכי אם תישנה, תזומן התובעת לוועדת משמעת.
התובעת הודתה בעובדות, היתנצלה, הושעתה מהלימודים לשבועיים, וחתמה על קבלת החלטת הוועדה מיום 13/5/15 (נספח לכתב ההגנה).
במיוחד התרשמתי כי התובעת מודה כי היא נוחה להתפרצויות, כשהיא מרגישה כי נגרם לה עוול, היא התבטאה כך מספר פעמים, ולאורך הדיון לפניי נאלצתי להעיר לה מספר רב של פעמים כי אל לה להתפרץ בעת עדויות נציגות הנתבעת, אך למרות שהוזהרה והתחייבה לחדול, המשיכה בכך עד תום הדיון (היתייחסות עדת ההגנה, פרוטוקול, עמ' 6, שורה 1, והערה שלי לפרוטוקול, שם, שורה 14).
התובעת טענה מצד אחד כי מנסיונה מותר לצלם מחברות בחינה, וכי רק בדיעבד נודע לה כי הדבר אסור אצל הנתבעת (פרוטוקול, עמ' 2, שורות 6-32), הודתה כי הטלפון היה בידיה, וכי גב' אוני לא אמרה לה כי הדבר אסור, טענה כי שלחה מיסרון, אך לא הציגה כל הוכחה לכך, אף שידעה כי היא מואשמת בצלום הבחינה, ולבסוף טענה כי לא יעלה על הדעת כי תיקח סיכון לעשות דבר כזה, בהיותה "על תנאי" ובתקופת מבחנים.
...
אני דוחה את התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש והוצאות, לאחר שדחיתי את עילת התביעה העיקרית.
התביעה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 400 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהמשך, התובעת הקימה קול זעקה כי הושעתה למשך שבוע ימים ותהתה מי יפצה אותה על 2 המשמרות שהפסידה, והוסיפה, כי דורון הרע את תנאיה, הכפיש את שמה והיקשתה: "איך אני יכולה להראות את הפרצוף שלי פה, איך אני יכולה לעבוד פה? זה משפיל..." (עמ' 4 לתימלול מול שורה 3 ואילך ועמ' 5 לתימלול מול שורה 1 ואילך).
יחד עם זאת, בנסיבות מסוימות הקשורות למעשה או מחדל שביצע עובד, ואשר יש להם השלכה מידית וישירה על מקום העבודה או על יחסי האמון בין העובד לבין מעסיקו, כמו במקרה שלפנינו, רשאי המעסיק להרחיק עובד שסרח ממקום העבודה למספר ימים כדי לברר את העובדות לאשורן ולחילופין, על מנת למנוע הגדלת הנזק שכבר נגרם, וזאת עד לזימונו לישיבת שימוע.
טישטוש הגבולות אצל התובעת בין מותר ואסור, בין מעשה משובה ילדותי לבין מעשה פוגעני בעל פוטנציאל הרסני לעסקי המסעדה ואי יכולתה או אי רצונה, גם היום, בחלוף הזמן, ולאחר שהתבגרה קצת מאז המקרה, להפנים את החומרה שבמעשיה, הם הנותנים כי בעלי המסעדה פעלו בדרך סבירה ומתבקשת בכך שקודם כל הרחיקו אותה ממקום העבודה לצורך בירור, ואבהיר.
מעסיק אמור לפיכך לבצע לעובדיו הערכות תקופתיות, למסור להם אינפורמאציה רלוואנטית, לנקוט כנגדם בהליכי בירור ומשמעת וליתן בגינם המלצות, מבלי שתתלווה לכך עננה של חשש מתמיד מתביעות משפטיות.
...
לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי התמונה והכיתוב שנלווה אליה מהווים פרסום לשון הרע, כהגדרת המושג בחוק וכעת אפנה לדון בפיצוי הראוי בנסיבות העניין.
הפיצוי הראוי לאחר ששקלתי את מכלול נסיבותיו של תיק זה, באתי כלל מסקנה, כי חרף מעשיה החמורים של העובדת, לא הוכח כי המעשה נעשה בזדון או בכוונת מכוון לפגוע במסעדה, ממנה היא התפרנסה, ואבהיר.
אחרית דבר תביעת התובעת מתקבלת בחלקה הקטן והנתבעת תשלם לה את הסכומים הבאים: (1) בגין הודעה מוקדמת – 926 ₪; (2) בגין דמי חגים – 93.60 ₪; (3) בגין הוצאות נסיעה – 1,194 ₪; (4) בגין ימי השעיה – 187 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

העברה זמנית כאמור לא תימשך מעבר לתקופה שבה מותרת השעייתו של עובד לפי סעיף זה. (ז) לענין סעיף זה רואים הליך כנגמר לאחר שאין עוד ערעור עליו.
על-פי הפסיקה, ההשעייה אינה עונש והיא אינה חלק מהבירור המשמעתי בפני בית הדין למשמעת.
המבקש עובד ותיק במשיבה כך שספק אם השבתו לעבודה בשלב זה תיגרום לנזק העולה על הנזק שיגרם לו בשל השעייתו לפרק זמן בלתי מוגבל עד לתום ההליך המשמעתי – השעייה שהולדתה היא לכאורה בחטא במסגרת החלטות שניתנו בחוסר סמכות.
...
לא מצאנו לבחון את הטענות המקצועיות והמשמעתיות לגופן, ואלה יבחנו על-ידי בעלי הסמכות לעשות כן, לרבות בית הדין המשמעתי.
כן לא מצאנו לבחון בשלב זה את טענות המבקש בדבר שיקולים זרים או סבירות ההחלטה.
לאור כל האמור והמפורט לעיל, לאחר שבחנו את הראיות הלכאוריות ואת הנזק שעלול להיגרם אם לא ינתן הצו כמבוקש, אנו סבורים שדין הבקשה להתקבל, ולפיכך אנו מורים על השבתו של העובד לעבודתו אצל המשיבה, וזאת לאלתר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו