כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השעיית הקצאת מניות צו זמני

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

במעמד חתימת ההסכם, שולם סך 200,000 ₪, שהופקד בידי הנאמן עו"ד גיגי, והוסכם שכנגד סכום זה יוקצו לתובעת 15 מניות מהון המניות הרשום של החברה, והנאמן יעביר את הסכום לנתבע לאחר שתושלם פעולת הקצאת המניות ורישומן על שם התובעת ברשם החברות.
ביום 10.11.12 נעשה בין הצדדים "הסכם זמני" (ת/6), לפיו עד לסיום המחלוקת עם שמעון ביטון יישאר המצב על כנו, דהיינו לא יועברו מניות, והפיקדון יועבר לתובעת.
לא ראיתי שום דרישה של הרשויות שאחד מבעלי המניות בחברה השותפה בחברה נחל שרך בע"מ יהיה עו"ד, ולא עו"ד מושעה.
אין צורך להכריע בשאלה אם הנתבע הציע שיפוי, שכן לא נסתרה טענת התובעת שאי אפשר לסמוך על הבטחת השיפוי של הנתבע, שמטרתה להביא את התובעת לנהוג בנגוד לתביעות ביטון קודם הגשת התביעה ולתשובתה לצוו העיקול לאחר הגשת התביעה, ולהסתכן בהנחת כספה על קרן הצבי.
...
אני דוחה את טענת הנתבעים כאילו בעניין זה היה מצג שווא כלשהו, יהא אשר יהא אותו "עניין הסמים". הנתבע שב והעיד שוב ושוב שלתובעת, היתה בעיה כי אייל אלעזר הוא עורך דין שהושעה ויוסי אלעזר לא גר בגרנות.
אני מקבל את הסעד המבוקש בסעדים ח-ט, לפיהם תוגבל עבירות המניות ותמנע דיספוזיציה במניות הנתבע למשך 4 שנים מיום העברת יתרת המניות לתובעת.
הנתבע ישלם לתובעת בשלב זה הוצאות משפט בסך 58,500 ₪.
בחישוב ההוצאות הבאתי בחשבון, לפי תקנה 512 (ב) גם את התנהלות הנתבע, שהעלה בסיכומיו טענות עובדתיות שלא הוכחוכאני קובע קדם משפט ליום 22.5.16 שעה 8.30, לבדיקת יישום סעדים אלה והמשך הדיון בתביעה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (המחלקה הכלכלית; כבוד השופט ח' כבוב) מיום 30.1.2014 בה דחה את בקשת המבקשת, לייפוייב בע"מ למתן צו מניעה זמני להשעיית תוקף החלטת המשיבה, הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ (להלן: הבורסה) למחוק את מניות המבקשת מהמסחר בבורסה.
ההסדר המוצע כלל שלושה רכיבים: האחד, מכירת הטכנולוגיה של המבקשת לצד שלישי תמורת הסך של 1,250,000 ש"ח; השני, פרעון מלוא חובות המבקשת לנושיה, בין במזומן ובין בדרך של הקצאת מניותיה; והרכיב השלישי הוא הגדלת הון המניות של המבקשת והקצאת מניותיה מחדש כך ש-97% מן המניות יועברו לידי בעלי המניות של חברת S.A Globe Investment House (להלן: גלוב) ו-3% בלבד יוותרו בידי בעלי המניות הנוכחיים והנושים שימירו את חובם במניות.
...
לא ראיתי מניעה לקבל את תשובת המבקשת וכך אני מורה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.
סיכומו של דבר, דין הבקשה להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברון), בגדרה נדחתה בקשתה של המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על מחיקת מניותיה מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: הבורסה או המשיבה).
ביום 19.7.2010, לאחר שנקלעה לקשיים בעטיים לא עמדה בתנאי תקנון הבורסה המאפשרים מסחר ברשימה הראשית, עברה המבקשת להיסחר ברשימת השימור, לאחר שניתנה לה התראה בעיניין זה ששה חודשים קודם לכן (יצויין כי כעבור כחודשיים ימים, ביום 28.9.2010, הושעה המסחר בניירות הערך של המבקשת עקב אי פירסום דו"חות כספיים, אולם פגם זה תוקן, ובחלוף כשנה, ביום 14.9.2011, חודש המסחר בניירות הערך של המשיבה במסגרת רשימת השימור).
כאמור, לשיטת המבקשת יש לחשב את מחירן של המניות החדשות שהוקצו על פי הסדר הנושים בהתאם לשעור החוב שנמחק תמורת הקצאתן, קרי, על פי גובה הויתור של הנושים על החוב (כך הגיעה המבקשת למחיר מניה בסך 18.092 ₪), ולשקלל מחיר זה עם מחירן של יתר המניות בהתאם לחלקן היחסי.
...
מכל מקום, משלא שוכנעתי לגופו של עניין כי על פני הדברים מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בשיקול דעתה של המשיבה, ומשנראה כי בקשתה של המבקשת אינה מגלה עילה על פניה, הרי שאפילו הייתי מקבל טענת המבקשת לגבי מאזן הנוחות, אין בכך כדי לשנות ממסקנתי (להלכה בדבר קיומם של יחסי גומלין בין הפרמטרים של סיכויי התביעה ומאזן הנוחות על דרך מה שמכונה "מקבילית כוחות", ראו, בין היתר, רע"א 9308/08 אלול נ' רביב (לא פורסם, 21.4.2009); [רע"א 4187/12 עמית נ']בנק לאומי לישראל (29.5.2012)).
לאחר שעיינתי בהתייחסויות אלה, לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשתה של המבקשת.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור של המבקשת נדחית והצו הארעי שניתן ביום 18.7.2012 מבוטל בזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

החברה הוחזקה עד לתחילת שנת 2015 על ידי יהודה אסייג, יוסי יצחקי וסופרה שיווק בע"מ. ביום 29.1.2015 נחתם בין אילן אילוז ועובד אבוטבול מצד אחד ויהודה אסייג, יוסי יצחקי וסופרה שיווק בע"מ, ביו דיזל תעשיות מחזור (נכסים) ש.ק. בע"מ (להלן: "ביו דיזל מחזור") והחברה מצד שני הסכם שכונה בפי הצדדים "הסכם עקרונות מחייב". בהסכם העקרונות התחייבו אילוז ואבוטבול "לרכוש בהקצאה" 50% מהון המניות המונפק של ביו-דיזל וביו-דיזל מחזור במחיר של ערכן הנקוב של המניות של אותן חברות.
פעולות הברחת הנכסים של החברה בוצעה, בין היתר, על ידי אילוז, כך שמתקיימת נסיבת המודעות מצידו והן בוצעו כאשר אילוז החזיק במרבית מניות החברה, כך שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 6(א) לחוק החברות המאפשרים לבית המשפט להפעיל את סעיף 6(ג) לאותו חוק ולהשעות את זכותו של אילוז לפרעון חובות החברה כלפיו עד לאחר שהחברה תפרע את התחייבויותיה כלפי יתר נושי החברה במלואם.
המפרק קבע שמאחר וביום 18.10.2015 הוגשה לבית המשפט בקשה למינוי מפרק זמני, משמעות הדבר היא שהסכום הועבר לאחר תחילת הליכי הפרוק ומטעם זה על ג'יי הנדסה להשיב סכום זה לקופת הפרוק, וזאת, מבלי להיזדקק להוראות סעיף 355 לפקודת החברות וסעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל בדבר ביטול הענקה פסולה.
לטענתו, יש לייחס לעובדה שביו דיזל וביו דיזל מחזור מוחזקות בידי אותם בעלי מניות ולעובדה שביו דיזל הפסיקה לשלם את דמי השכירות משנת 2014 וחוב זה לא נתבע בזמן אמת, אלא רק לאחר מתן צו הפרוק, משמעות בעת ההכרעה בעירעור זה. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בראיות ובטיעוני הצדדים כפי שנשמעו בפניי הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את העירעור באופן חלקי.
...
לאחר שבחנתי את הסכם העקרונות שנחתם ביום 29.1.2015 ויתר הנסיבות של הערעור הגעתי למסקנה שיש לאמץ את קביעות המפרק בהכרעת החוב לפיהן האשראי שהועבר על ידי אילוז לחברה הוא בבחינת "השקעת בעלים" ולא "הלוואת בעלים". בחינת של הסכם העקרונות מלמדת שמאחורי הסכם זה קיימות שתי תכליות עיקריות: התכלית הראשונה והעיקרית היא גיוס מימון בסך 5.5 מיליון ₪ מתוך מטרה לפרוע חלק מחובותיה של ביו-דיזל לנושיה.
התוצאה היא שהחזקה הקבועה בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות לפיה: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה" לא נסתרה בענייננו, ודרך הים נהנית ממעמד של "אוחז כשורה" ביחס לכל השטרות ועומדת לה הזכות לפירעונם.
לאור כל האמור לעיל, הערעור על הכרעת החוב מתקבל.
סוף דבר התוצאה היא כי חלק מהערעורים התקבלו וחלקם נדחו, כמפורט לעיל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו