השעייה מלשכת עורכי הדין בדיעבד

כאמור, התובע טוען שהפסיק את ההיתקשרות עם הנתבע משום שהתברר לו – בדיעבד ובאופן לא ידוע – שהעברת הזכויות עתידה להיכשל מכיוון שקיימת צוואה בעיניין ובשל כך שקיים ניגוד עניינים בינו ובין אליהו הנובע מהאפוטרופסות של התובע על גופו של אליהו.

מאידך שקלתי את עברו של הנתבע ואת השעייתו מלשכת עורכי הדין כאינדיקציה להערכת המוניטין שלו, וכן את העובדה שבסופו של דבר המלאכה לא נשלמה – גם אם לא באשמת הנתבע – ונחסכו מהנתבע שעות עבודה נוספות שהיה עליו להקדיש ולהשקיע בעיניינו של התובע.

...

בקביעת השכר הראוי הבאתי בחשבון את העובדה שאין מחלוקת שהנתבע פעל עבור התובע (גם התובע הסכים בסופו של דבר שהנתבע עבד ומגיע לו שכר כלשהו עבור עבודתו) קיים עימו ועם המינהל פגישות ואף הכין טיוטה ראשונית להעברת הנחלה לידו.

מאידך שקלתי את עברו של הנתבע ואת השעייתו מלשכת עורכי הדין כאינדיקציה להערכת המוניטין שלו, וכן את העובדה שבסופו של דבר המלאכה לא נשלמה – גם אם לא באשמת הנתבע – ונחסכו מהנתבע שעות עבודה נוספות שהיה עליו להקדיש ולהשקיע בעניינו של התובע.

לאור כל האמור הגעתי למסקנה שהשכר הראוי עבור עבודתו של הנתבע הוא 13,000 ₪.

הירש בתגובה: "אין לי מושג מאיפה המצאת את זה". גוף הכתבה: עו"ד דב הירש מעפולה, אשר לפני חודשים אחדים הושעה מלשכת עורכי הדין לחודש, נחקר השבוע במשטרת עפולה על כמה נושאים, ביניהם איומים.

הנתבע הוסיף בעדותו, כי לידיעתו הובאו מספר תלונות שהיו על הפרק אך זאת בדיעבד "... היו איומים על אידית שינו, איומים על מש' מורד, היו הרבה איומים שבדיעבד נודע לי מהם. בזמן ששאלתי אותו ידעתי רק על הידיעה מהמשטרה שיש כמה תלונות ועליהן הוא נחקר" (ראו, פרוטוקול, עמוד 31, שורות 30-32).

...

בשקלול מכלול השיקולים כמפורט לעיל ובשים לב כי המדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק, הגעתי למסקנה, כי בנסיבות העניין ראוי להעמיד את סכום הפיצוי לתובע על סך כולל של 20,000 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 20,000 ₪.

זו חוכמה בדיעבד.

היכולת שלי לחשוב כפושעת או כגנבת מוגבלת, לכן יש דברים שאני יודעת לסגור מראש ויש דברים שלא, עד שנפרצים" (עמ' 50 ש' 16-12) היא המשיכה ואמרה את הדברים הבאים: "ש. עו"ד שלא נמצא בהשעיה בלישכת עורכי הדין אבל נמצא בהליכי פש"ר, אתם מקבלים על זה מידע?

...

בנסיבות המקרה שבפנינו, לא שוכנעתי כי יש להטיל על התובע אשם תורם לאירוע הנזק מחמת אי בדיקת המצב המשפטי של הדירה עובר לכריתת הסכם המכר, שכן מיופה כוחו של התובע מר בנדיקט העיד כי הוא סמך על עו"ד רויטמן ועל המצגים שהוצגו בפניו על ידו, מכח מעמדו ככונס נכסים וזרועו הארוכה של רשם ההוצל"פ. לעניין גובה הנזק – למרות שהתובע לא הציג ראיות ממשיות לעניין העברת הסכום של 160,000 ₪ במזומן לידיהם של הנתבעים, הרי באה עדותו של מר עוייד שלפיה אמר כי לתובע נותרה יתרה בסך של 17,000 ₪ בלבד ממחיר הדירה, והשלימה חסר זה (ראה עדותו בעמ' 98).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל הנני מחליטה לקבל את התביעה כנגד הנתבעים, ומחייבת אותם, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 234,773 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן סך של 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובע, אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים טוענים כי בעלי התובעת הציגו כלפיהם מצג שוא, בנסיון להשתלט על מיפעל חייו של הנתבע, בכך שלא גילו את עברו הפלילי של אייל ואת השעייתו מלשכת עורכי הדין.

יתר על כן, גם כאשר כבר היה על השוכר לפנות את הנכס במרץ 2014 והיו לו הזמנות לחודש אפריל בתקופת הפסח, פנה לנתבע שיתן לו עוד כמה ימים כדי שיוכל לקיים את האירועים תמורת 10,000 ₪, והנתבע סיפר על כך בדיעבד והסכים לכך בלי להיוועץ עם התובעת.

...

אני דוחה את טענת הנתבעים כאילו בעניין זה היה מצג שווא כלשהו, יהא אשר יהא אותו "עניין הסמים". הנתבע שב והעיד שוב ושוב שלתובעת, היתה בעיה כי אייל אלעזר הוא עורך דין שהושעה ויוסי אלעזר לא גר בגרנות.

אני מקבל את הסעד המבוקש בסעדים ח-ט, לפיהם תוגבל עבירות המניות ותמנע דיספוזיציה במניות הנתבע למשך 4 שנים מיום העברת יתרת המניות לתובעת.

הנתבע ישלם לתובעת בשלב זה הוצאות משפט בסך 58,500 ₪.

בחישוב ההוצאות הבאתי בחשבון, לפי תקנה 512 (ב) גם את התנהלות הנתבע, שהעלה בסיכומיו טענות עובדתיות שלא הוכחוכאני קובע קדם משפט ליום 22.5.16 שעה 8.30, לבדיקת יישום סעדים אלה והמשך הדיון בתביעה.

סופיאן מציין כי רואה התמונה כך: א. את זכויותיו הרשומות בחלקה 49 (500 מ"ר) מכר לנאדר במסגרת עסקה א'; לסעיד מכר במסגרת עסקה ב' 500 מ"ר אחרים במקרקעין, שנרכשו על ידו באמצעות עו"ד שכיב בטווח הזמנים שבין עסקה א' לעסקה ב'; כיום בדיעבד נודע לו כי עו"ד שכיב הונה אותו, ולא רכש בעבורו 500 מ"ר נוספים (אותם מכר לסעיד במסגרת עסקה ב'), הגם ששילם לו את התמורה שנדרשה; הוא מבין כיום כי המחלוקת שבין נאדר לבין סעיד נובעת מהעסקאות הנוגדות על אודות המקרקעין, והוא מוכן לפצות בכסף את הצד שיפסיד בתובענה.

הוא מושעה מלשכת עורכי הדין, וממילא מעבודתו כעורך דין, עד תום ההליכים נגדו.

...

השופטת אסתר חיות: "... אני מצטרפת אל התוצאה שאליה הגיעה חברתי השופטת ד' ברק-ארז ולפיה דין הערעור להידחות, אך להשקפתי די לצורך כך בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי לפיה המערער עצמו וכן עורך דין חסין שייצג אותו בעיסקת המכר עם הבעלים המקורי (אלי מזרחי) היו מודעים למצער ברמה של עצימת עיניים לקיומו של הסכם שיתוף במקרקעין בנסיבות המקרה דנן. את קביעתו זו ביסס בית המשפט המחוזי על ההתרשמות השלילית מן התשובות המתחמקות, התמוהות והבלתי-הגיוניות שניתנו על ידי המערער ועל ידי עורך הדין חסין במענה לשאלה הכיצד לא ביקשו לראות את הסכם השיתוף במקרה זה טרם ההתקשרות בהסכם המכר..." (ציטוט מפסקה 1); "... לעניין סעיף 9 לחוק המקרקעין כבר נפסק כי על מנת לשלול את תום-ליבו של הקונה השני בזמן די להוכיח כי זה עצם את עיניו מפני ראיית העובדות לאשורן (ראו, למשל, ע"א 1117/06 חברת אלקודס קורפוריישן נ' יורשי המנוח מוחמד עלי עבד אלרחמן, [פורסם בנבו] פסקה 32 לפסק דיני (14.4.2010) והאסמכתאות שם; ע"א 3099/10 ‏אבו שקרה נ' חדאד, [פורסם בנבו] פסקה 13 (9.10.2012)). בענייננו קיימת התנגשות בין הזכויות של השותפים בחלקה על פי הסכם השיתוף ובין הזכויות שרכש המערער בעיסקת המכר כפי שהשתקפו במרשם, ובהיקש מן העקרונות החלים על פי סעיף 9 לחוק המקרקעין במקרה של התנגשות בין עסקאות נוגדות, ניתן לומר כי המערער יוצא במקרה זה וידו על התחתונה משהוכח כי לא היה תם-לב בהתקשרו בעסקת המכר ועד להשלמתה ברישום (לנטל ההוכחה ראו ע"א 9767/08 ‏קדמני נ' מולא, [פורסם בנבו] פסקאות 16-15 (16.1.2011); ע"א 999/09 זגייר נ' אלענאני‏, [פורסם בנבו] פסקה 27 (23.12.2010))" (ציטוט מסעיף 3).

סוף דבר משקבענו כי עסקה א' עדיפה מבין שתי העסקאות, אני מקבל התובענה ומורה כי שטח של 367 מ"ר בחלקה 518 בגוש 11506 יירשם על שם נאדר, מתוך הזכויות הרשומות על שם סעיד (ראו בנדון דברינו בסעיף 10 סיפא לעיל).

הרישום יהיה בהסתמך על תשלומי המיסים של עסקה א' (המצויים כבר בידי רשם המקרקעין, במסגרת רישום עסקה א' על שם נאדר ביום 22.10.2007), ובצירוף כל מסמך נוסף שיידרש על ידי רשם המקרקעין (לנוכח טענות סעיד בסעיף 57 לסיכומיו, כי יתכן שרישום הזכויות על שם נאדר מכוחה של עסקה א' לא היה תקין, להבדיל מאמיתות עסקה זאת, שלטעמנו כך הוא המצב, כדברינו בסעיף 89 לעיל).

באשר להוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דינו של נאדר (התובע) – היות שעסקינן בשלושה צדדים שנפלו "קורבן" למעשים לא ישרים מצידו של בא כוחם דאז עו"ד שכיב, כמתואר בהרחבה לעיל, החלטתי לפסוק סכום כולל, מופחת, של 15,000 ₪.