בת.א 14226-09/09 צ'רלטון בע"מ נ' פצוציית לב הרצל (ניתן ביום 5.2.12) נקבע ששידור פומבי דומה במהותו להשמעה פומבית של יצירות מוזיקליות וכי בכל המקרים שמדובר בבתי עסק שמבחינת אופי הקהל מדובר בקהל אקראי שיכול לבוא בשערי המקום ללא הבחנה, מדובר במקומות צבוריים.
וראו גם ת.א (תל אביב) 2378/07 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות נ' החלל המופלא שם נקבע כי : "בתי המשפט בארץ פסקו לא אחת כי השמעת מוסיקה באולמות אירועים נחשבת כהשמעה פומבית. הילכות אלו חלות במידה שווה על השמעת מוסיקה בכל מקום פומבי אחר, כמו למשל בית קפה, מלון, חנות, מרכז מסחרי וכד'"
ומשם לכאן ולענייננו, בשאלה אם הקרנת המשחק ביום 14.6.12 ששודר בערוץ 9 מהוה יצירה מקורית/דרמאטית של התובעת, נחה דעתי כי התובעת הרימה את הנטל.
...
סופו של דבר, ההסכם בין התובעת לUEFA אמנם לא רלבנטי לעילת התביעה כאן, שכן התביעה פה היא מכוח היותו של השידור הפקה עצמאית והפרת זכותה של התובעת באותה יצירה שיצרה, ברם ההסכם חשוב במובן זה שהוא מראה שלא מדובר בתובעת פירטית שניכסה לעצמה זכויות שלא כדין וגובה עליהן כספים, אלא שקיבלה היתר מUEFA לקבל את חומרי הגלם וליצור יצירה עצמאית משלה, תוך שזכויות היוצרים ביצירה העצמאית תוקננה לתובעת.
בענייננו, יש לקחת בחשבון לא רק את המסר למעוולים פוטנציאליים, אלא כאמור את התנהלות הנתבעים שהייתה חסרת תום לב, את העובדה כי הכחשתם העובדתית בעצם שידור המשחק הוזמה, את המסקנה ההגיונית שהיא בגדר ידיעה שיפוטית שלא זקוקה להוכחה והיא כי הקרנת השידור נועדה למשוך ציבור להיכנס למסעדה, ולהפיק רווחים שלא כדין על חשבון התובעת.
אשר על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת סך 45,000 ₪.
