בעת הרלוואנטית, בין השנים 2012 – 2016, צמחו לנאשם מעיסוקו דלעיל הכנסה בסכום שאינו ידוע במדויק למאשימה, אך שאינו נופל מ – 2,059,463 ₪, כפי שמפורט בעובדה הראשונה.
אפנה בעיניין זה בשינויים המחויבים אל פסקי-הדין הבאים:
רע"פ 7773/16 חננאל נגד מדינת ישראל (26.10.16):
הנאשם, פסיכולוג, אשר השמיט במשך 4 שנים, הכנסה מן הדוחות שאותם הגיש לשלטונות מס הכנסה בשווי של כמיליון ₪, לא הסיר את המחדל, נעדר עבר פלילי, בעל מצב רפואי ונפשי קשים, נקבע מיתחם שבין 8 – 24 חודשי מאסר בפועל, נדון ל – 10 חודשי מאסר בפועל ולקנס בשיעור 50 אלף ₪.
עובדות כתב-האישום שבהן הורשע בעקבות הודאתו מלמדות בסעיף 4 לאישום הראשון: "במעשיו, פעל הנאשם בהתנהלות שיטתית ומתוכננת, מתוך כוונה להפיק רווח כלכלי, בכך הסב הנאשם נזק לקופה הציבורית".
אין להקל ראש כלל ועיקר גם ביתרת האישומים, שבמסגרתם קיבל בתחבולה מאנשים פרטיים שונים סכומי כסף נכבדים (10,375 ₪ + 10,200 ₪ + 11,600 ₪) שכל רצונם היה להסדיר את עניינם מול רשם הקבלנים וגם סכומי כסף אלו לא הושבו להם.
...
איני מקבל את טענתו של הנאשם, כי הוא לא ביצע את המעשים "מתוך תאוות בצע, אלא צורך השרדותי" (עמוד 255 שורה 15).
המאשימה עתרה להפעלת עונש המאסר המותנה חציו במצטבר וחציו בחופף (עמוד 253 שורה 11 והלאה) ואני מקבל את עמדתה בעניין זה.
איני מקבל את הטענה כי המאשימה פעלה בתיק זה בדרך של שיהוי שיש בה להוביל להקלה בענישה.
לאחר ששקלתי את המכלול דלעיל, אני סבור, כי יש לגזור על הנאשם ענישה לריצוי בדרך של מאסר בפועל, שאינו בתחתית המתחם, אלא שיש בו להביא אל מרכז במת השיקולים את חומרת העבירות, יחד עם העבר הפלילי, אשר לא הרתיע את הנאשם מלשוב ולבצע עבירות פליליות, במקביל למפגש עם רשויות אכיפת החוק, כאשר יתרת השיקולים לקולה יובילו למסקנה כי אין לאמץ את עמדת המאשימה לענישה.
תוצאה:
לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
18 חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה חב ההפעלה בן 12 החודשים שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 37080-11-11 שלום תל-אביב-יפו (במ/2) וזאת מחצית בחופף, מחצית במצטבר לעונש המאסר בפועל דלעיל (כפי עתירת המאשימה).
