השלמת פרט חסר בשטר ע"י המחזיק בו לפי סעיף 19 לפקודת השטרות

נוכח בחירתו זו מקבלת שתיקתו משנה תוקף ויש בה, לדידי, כדי לבסס את דחיית עדותו של הנתבע 2 לפיה ההמחאה נימסרה שלא בידיעתו ולא על דעתו, כמו גם את הקביעה כי הנתבע 2 לא סתר את החזקה הקבועה בסעיף 20 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] לפיה "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך... חזקה שנימסר על ידי מסירה כשרה וללא תנאי". 28.4 כך מוצאת אני תמיכה לעדותו של מר אורי הררי באשר לפגישה שהתקיימה ביום 20.11.2014 בקפה "ארומה" בעדות אביו, מר אלברט הררי, שלא נסתרה, כמו גם בחליפת המסרונים בינו לבין הנתבע 2 לאחר הפגישה בקפה "ארומה", ממנה עולה כי האחרון ראה עצמו כמי שמחויב יחד עם בנו גיא למציאת פיתרון ולמצער לא טען אחרת בזמן אמת- "תודה על הפגישה. מבקש עזרתך להבין מגיא עד כמה זה רציני הנושא של מישכון הדירה. זה יכול להוות בסיס למתווה החזר חוב וחשוב לי מאוד שתתאמץ לברר מולו עד כמה זה אמיתי. תודה אורי" (הודעה שנשלחה על ידי מר אורי הררי לנתבע 2 ביום 20.11 בשעה 17:35- נספח י' לת/1) "יש נכונות היה סבלני תן לי שהות מספקת ולתת תשובות אמיתיות" (מענה שנשלח על ידי הנתבע 2 – נספח י' לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.) "משה, בוא לא נשלה את עצמנו. לגיא אין מקורות מימון. לי יש ביטחונות שמתוך רצון טוב אני דוחה הניצול שלהם אך אם לא תהיה היתקדמות ונכונות מהצד שלך למצוא פיתרון אז לא תהיה לי ברירה. אין לי בעיה לדבר עם גיא אבל ברור לשנינו שנידרש שתוף הפעולה שלך. מחכה לעידכון שלך. תודה אורי" (הודעה שנשלחה על ידי מר אורי הררי לנתבע 2 ביום 24.11 - נספח י' לת/1) "תנסה בכל זאת מול גיא" (מענה שנשלח על ידי הנתבע 2 – נספח י' לת/1) "היי משה, חשוב שנדבר. עבר זמן ואין היתקדמות. אני רוצה לשבת איתך ועם גיא ולהגיע להסדר. כמו שאמרתי לגיר (כך במקור – ש.י.) וגם לך אני פתוח וגמיש כרגע ויכול לבוא לקראתם (כך במקור – ש.י.) בנושא החוב – אבל אם אראה שהנושא תקוע – אז כמו שציינתי בעבר – אעביר את הנושא לטפול הגורמים המשפטיים והמקצועיים על כל גובה חוב כולל שימוש בשיקים הפתוחים שיש לי. לדעתי בשלב זה חשוב שלפחות ניפגש ונדבר. נזק זה לא יכול לעשות. חזור אלי בבקשה. תודה אורי" (הודעה שנשלחה על ידי מר אורי הררי לנתבע 2 ביום 11.12 בשעה 11:41- נספח י' לת/1) "אני נמצא מחוץ לעיר ניצור קשר מתואם" (מענה שנשלח על ידי הנתבע 2 – נספח י' לת/1) (ההדגשה שלי – ש.י.) 28.5 דומה עלי כי היתנהלותו של הנתבע 2 אל מול מר אורי הררי לאחר אותה פגישה בקפה "ארומה", כפי שעולה מהמסרונים, שונה מהמצופה ממי שעל פי עדותו לא התחייב מעולם לשאת בתשלום, לא ידע על ההמחאה על החלק שנמסרה לבטחון לידי מר אורי הררי וכבר באותה פגישה אמר כעדותו – "... איך אתה פונה אלי בכלל? ..." (עמ' 120 לפרוטוקול ישיבת יום 5.11.2017).

העילה השטרית אלבש סמכה תביעתה, בין השאר, על עילה שטרית – אותה המחאה שנחתמה על ידי הנתבע 2 על החלק והופקדה על ידי מר אורי הררי לאחר שמילא את כלל הפרטים החסרים בה (נספח יד' לת/1)- "... כשכלו כל הקיצין, הפקדתי בחשבונה של התובעת את שיק הביטחון אותו עשה משה קריטי ואשר נמשך מחשבונו האישי, תוך שאני ממלא את סכום השיק בכתב ידי, בהתאם לסכום החוב המעודכן והנכון ובהתאם להסכמה שעל בסיסה ניתן לי אותו שיק, היינו הסך של 2,770,000 ₪, אלא ששיק זה חולל ..." (סעיף 59 לת/1) 32.1 לשיטת אלבש, משהוכחה חתימתו של הנתבע 2 על ההמחאה ומשזו חוללה בשל הצהרתו הכוזבת כאילו מדובר בהמחאה שנגנבה והחתימה בה זו זויפה "יש לחייב את הנתבע 2 אף מכח דיני השיטריות" (ראו סעיפים 24-27 לסיכומי אלבש).

33.1 הוראת סעיף 19 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] מעגנת את הרשות להשלים פרטים חסרים בשטר שניתן על החלק, תוך קביעת שתי מיגבלות – השלמה "תוך זמן סביר" ו"בדיוק לפי ההרשאה שניתנה".

...

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג - 1993 ראשון לכל יש לדון ולהכריע בטענת הנתבע 2 לפיה דין התביעה כנגדו להידחות מחמת העדר עילה "נוכח אי קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג – 1993" (להלן: "החוק").

לאחר שנתתי דעתי להוראות החוק ולפסיקה הנוהגת, כמו גם לכלל הראיות שהוצגו בעניין זה, באתי לכלל דעה כי דין טענת הנתבע 2 לתחולת החוק בענייננו להידחות.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובעת סך של 2,549,500 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 87,750 ₪.

אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 5.

אני מורה על דחיית ההודעה לצד ג'.

הסעיף הספציפי הרלבנטי לענייננו, הוא סעיף 19 לפקודה שעניינו בהשלמת שטר שחסר פרטים מהותיים (אין חולק כי שם הנפרע הוא פרט מהותי בשטר).

(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו. (ב) מיסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה".

כאמור, לפי סעיף 19(ב) לפקודה, התובעת יכולה לאכוף את המסמך (השיק חסר שם הנפרע) אם סוחר לה לאחר השלמתו והיא בבחינת "אוחז כשורה". התובעת אינה אוחזת כשורה ועל כן, אין הנתבעת חבה על פי השיקים כלפי התובעת.

סיכומם של דברים עד כה - השיטריות שהיו חסרים שם הנפרע, הושלמו ע"י מר אהרון בהטבעת חותמתה של התובעת כנפרעת, בחריגה מהרשאה.

...

משהושלם השטר בחריגה מהרשאה והתובעת איננה אוחזת כשורה, דין התביעה להידחות.

סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו. (ב) מיסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה.

די בהוראת סעיף 19 לפקודת השיטריות, בכדי להביא לדחיית טענת הנתבע כי עסקינן בשטר פגום ו/או בהשלמת פרטים בשטר ללא הרשאה.

שכן בהתאם לסעיף זה רשאית התובעת להשלים פרטים מהותיים בשטר המצוי בחזקתה, ואשר אין מחלוקת כי נימסר לידיה ע"י הנתבע.

עצם החזקת שטר שבו חסרים פרטים מהותיים, מקנה למחזיק את הזכות להשלים את הפרטים החסרים כלשון הפקודה "ככל שנראה לו", וזאת תוך זמן סביר ובכפוף למיתחם ההרשאה.

...

סוף דבר הוכח כי הנתבע חתום על השטר באופן אישי ובנוסף לחתימת והתחייבות החברה.

לאור האמור, הנני מקבלת את התביעה השטרית וקובעת כי התובעת זכאית לפעול לגביית החוב נשוא שטר.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ + מע"מ, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבע, שאם לא כן יישאו סכומים אלו תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק .

בהיבט המשפטי הוסיף רביזדה וטען כי מכל מקום אין כל פסול בהוספת שם הנפרע וחתימת ההיסב בנסיבות שתוארו נוכח הוראת סעיף 19 לפקודת השיטריות לפיה אדם המחזיק בשטר שחסר בו פרט מהותי יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו ובמקרה דנן ניתנה לו על ידי אבוזמיל, שהיה בעל החשבון בפועל, הרשות להשלים את שם הנפרע בשיקים וכן את חתימת ההיסב.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות הרלוואנטיות לעבירות הזיוף והמרמה הנוגעות לשיקים של בסון כמפורט באישום החמשי, אני סבורה כי יש לקבל את העירעור בחלקו ככל שהוא מתייחס לאישום זה. סעיף 19 לפקודת השיטריות קובע כדלקמן: (א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו. (ב) מיסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה.

בעיניין קטאשווילי אישרה ערכאת העירעור את הרשעתו בעבירות הזיוף והמרמה שיוחסו לו בשל הוספת שמות הנפרעים וחתימות ההיסב על גבי אותם השיקים עצמם וקבעה כי: מהודעתו של אילן אבוזמיל שהוגשה בהסכמה (ס/1), לא ניתן ללמוד על הסכמה מצד אילן אבוזמיל למילוי שמות מוטבים בדויים, בהבדל ממילוי שמות מוטבים אמתיים, כגון מילוי שמו של רביזדה או שם חברתו כנפרע (פעולה טכנית המותרת לפי סעיף 19 לפקודת השיטריות).

...

בקביעות אלו לא מצאנו מקום להתערב במסגרת הערעור על הכרעת הדין.

בד בבד, במסגרת ההליך שבפנינו קבענו כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהרשיע את רביזדה ודור-חן בעבירות המתוארות באישום התשיעי ביחס לכל התקופה, דהיינו גם באשר לשנים 2001-2002.

בהתחשב בכל זאת הגעתי לכלל מסקנה כי יש להוסיף על עונשם של המערערים כדלקמן: עונש המאסר בפועל של רביזדה יוארך ב-9 חודשים, דהיינו תחת התקופה של 7 שנות מאסר בפועל הוא ירצה תקופה של 7 שנים ו-9 חודשי מאסר.

על אף האמור, ככל וחסר בשטר אחד מן היסודות המפורטים בסעיף 3(א) לפקודה ניתן להשלימו בהתאם לסעיף 19 לפקודה, הקובע כי: "19(א) היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל הנראה לו.

בע"א (מרכז) 6581-05-13 א.י.ק. פיננסים ואחזקות בע"מ נ' ש.י.ר.ה לדר דייזין בע"מ (28.1.14) נפסק כך: "רק מי שנטל שטר שלם ותקין עשוי להיות אוחז כשורה. אמנם, כטענת המערערת, סעיף 19 בפקודה מאפשר להשלים שטרות חסרים במסגרת ההרשאה שניתנה למחזיק על ידי עושה השטר (לרנר בספרו לעיל בעמ' 164-166; ע"א 640/73 מרדכי גלבנק נ' עיזבון המנוח ניסן גילאי, פ"ד כט (2) 701, 705 (1975)), אולם השלמת המסמך על ידי המחזיק שוללת ממנו את המעמד של 'אוחז כשורה'". כמו כן, בע"א 377/68 מטע, בית-חרושת לצרכי מזון בע"מ נ' שאול פרל, פ"ד כ"ג(1) 98 נפסק: "אדם הנוטל תורף של שטר וממלא בו את החסר, פועל אמנם לכאורה על-פי רשות הנתונה בידו לפי סעיף 19 לפקודה, אך אין הוא עצמו אוחז כשורה, כי במו ידיו עשה את השטר, ומשנטל אותו לא היה שלם". בע"א (תל אביב-יפו) 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן עו"ד (1.2.06) נפסק כדלקמן: "סעיף 3(א) לפקודה מגדיר את יסודותיו החיוניים של השטר – יסודות שחובה שהשטר יקיים כדי לבוא בגדרה של הגדרת 'שטר חליפין'. מיסמך יכול להיות חסר איזה מהיסודות המנויים בסעיף 3(א) לפקודה, ויסודות אלה ניתנים להשלמה כאמור בסעיף 19 לפקודה, אלא שאז מורה אותנו סעיף 3(ב) שהמסמך אינו שטר חליפין (ראו: י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, התשמ"ג) 159; להלן:- "זוסמן").

...

על כן, מאחר והתובעת הינה אוחזת בעד ערך ומאחר ולא עלה בידי הנתבעת להוכיח כישלון תמורה בעסקת היסוד, אני קובעת כי התובעת זכאית להיפרע מהשטר נשוא הדיון.

סוף דבר: אני דוחה את ההתנגדות של הנתבעת ומורה על שפעול הליכים בתיק ההוצאה לפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסל כולל של 4,000 ₪.