השלמת פיצויי פיטורים באמצעות פנסיה

השופט רועי פוליאק שני ערעורים, אשר הדיון בהם אוחד, שעניינם זכאותן של אחיות בשרותי בריאות כללית לקבלת השלמת פצויי פיטורים בגין תקופת העבודה שעד לשנת 1991, בה לא הועברו בגינן תשלומים להסדר ביטוח פנסיוני בקרן פנסיה, אך, כנטען על ידי מעסיקתן, הועברו תשלומים אלה לקיבוצים שהאחיות נימנו עם חבריהן, לפי הנחיות האחיות והקיבוצים, בנוסף לשכר העבודה ששולם ישירות לקיבוצים.

...

בנסיבות אלה של פרישה לגמלאות אגב הסדר ביטוח פנסיוני מלא בגין כל תקופת העבודה, אין האחיות זכאיות לפיצויי פיטורים בגין התקופה הראשונה, כעולה מהוראות סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים ומפסק הדין המנחה בעניין ירחמיאל, ודין תביעתן היה להידחות.

סוף דבר – ערעור ברק (ע"ע 57175-06-14) נדחה וערעור כללית בעניין שפירא (ע"ע 11465-06-13) מתקבל.

לא מצאנו ליתן צו להוצאות בערעור כללית על דחיית הודעת הצד השלישי נגד קבוצת שילר.

מעיון בתביעה הראשונה עולה, כי עילת התביעה נובעת מסיום יחסי העבודה (פצויי הלנת פצויי פיטורים) ואילו בתביעה הנוספת חלק מרכיבי התביעה מתבססים על עילת תביעה הנובעת מתקופת העבודה בפועל (אי ביצוע הפרשות פנסיוניות וגמול עבור עבודה בשעות נוספות), חלק מרכיבי התביעה נובעים מסיום יחסי העבודה (פדיון מחלה, פדיון חופשה, מענק פרישה והשלמת פצויי פיטורים) ורכיב התביעה שעניינו פיצוי בגין עגמת נפש נובע הן מתקופת העבודה והן מסיומה.

כן ראו לעניין היתיישנות רכיב התביעה שעניינו אי ביצוע הפרשות לפנסיה את פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה בתיק ע"ע (ארצי) 36058-12-13 יעקב וקסלר – י. אדרי ובניו מיפעל מתכת והנדסה אזרחית בע"מ, 20.6.17 במסגרתו נקבע, כי מועד היתיישנות תביעה לתשלום פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה ע"י המעסיק נקבע לפי המועדים שבהם היה על המעסיק לבצע את ההפרשות.

...

שיהוי: לעניין טענת השיהוי נקבע בפסיקה (ס"ע (ת"א) 25703-07-10 חיים בן צור ואח' נ' רשות שדות התעופה בישראל (29.1.13)), כי: "בית דין זה נוקט בגישה מצמצמת בכל הנוגע לנסיבות בהן יש לדחות תובענה על הסף מחמת שיהוי. טענת שיהוי תוכרע תמיד תוך התייחסות להיבטים המיוחדים של משפט העבודה, וכן לחובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות על הצדדים ליחס העבודה. טענת שיהוי מצריכה הוכחה חד משמעית כי ההשתהות בהגשת התביעה עלתה כדי זניחת זכות התביעה, כשנדרשת לכך רמת הוכחה גבוהה וקיום מצג ברור בנוגע לויתור או מחילה על זכות התביעה; עוד דורשת הפסיקה הוכחה בדבר שינוי מצבו של הנתבע לרעה ובכלל זה קיפוח האפשרות להוכיח הגנתו, וכן הוכחה שהתביעה הוגשה בסופו של יום בחוסר תום לב". מעבר לאמור בהחלטה הנוגעת לרכיבי התביעה שהתיישנו, לא מצאתי, כי הוכח שהתובע השתהה בהגשת תביעתו לגבי יתר רכיבי התביעה באופן העולה כדי זניחת זכות התביעה או שהנתבעת שינתה עקב כך מצבה לרעה או שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב. בנסיבות אלו טענת הנתבעת בנדון נדחית.

סוף דבר: לאור האמור נקבע בזאת כדלקמן: התביעה לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות פנסיוניות עד לשנת 2005 התיישנה והיא נדחית.

לנוכח התיישנות רכיב התביעה שעניינו גמול עבור עבודה בשעות נוספות המתייחס לתקופה 6/97-1/07 ולאור הודעת התובע מיום 27.11.18, התביעה לגמול עבור עבודה בשעות נוספות נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את העירעור וכתב, בין היתר, כי אף שלעובד אין חשבון אישי בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה – בנגוד להסדר פנסיוני שנעשה באמצעות קרן פנסיה או ביטוח מנהלים – שבו הוא יכול לדעת מהם הסכומים שנצברו לזכותו ולעשות בהם שימוש בכל עת/בקרות אירוע מזכה, יש לראות בעובד כ"חבר" בקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה, מעצם העברת התשלומים על ידי המעסיק, בדומה לתשלום "דמי חבר" לאירגון עובדים, המועבר על ידי המעסיק בלבד אך מזכה את העובד בהטבות המגיעות לחבר באותו ארגון עובדים.

לפיכך, נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. זכאות התובע להודעה מוקדמת לפיטורים ולהשלמת פיצוי פיטורים לטענת התובע זכאי לחודש הודעה מוקדמת בסך 4,673 ₪ וכן להשלמת פיצויים בסך 14,980 ₪ לפי ממוצע משרתו וגובה שכרו, שהיה אמור לעמוד בסוף תקופת העסקתו על 6,001 ₪.

...

שעה שזכאות התובע להפרשות לקרן השתלמות קמה רק החל מינואר 2013 ועולה מתלושי השכר כי שולם לתובע עבור רכיב נתבע זה, לא מצאנו כי יש לפסוק לו סכום נוסף בגינו.

לפיכך, נדחית תביעתו של התובע ברכיב זה. זכאות התובע להודעה מוקדמת לפיטורים ולהשלמת פיצוי פיטורים לטענת התובע זכאי לחודש הודעה מוקדמת בסך 4,673 ₪ וכן להשלמת פיצויים בסך 14,980 ₪ לפי ממוצע משרתו וגובה שכרו, שהיה אמור לעמוד בסוף תקופת העסקתו על 6,001 ₪.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה הקטן כאמור לעיל.

על כן, אנו קובעים כי התובעת זכאית לתשלום פצויי פיטורים על פי הדין ולא על פי הנוהג שהיה קיים בנתבעת עד למועד פיטורי המנכ"ל. על כן, ובנסיבות העניין, ככל שהתובעת קיבלה פיצויים בשיעור המתחייב מחוק פצויי פיטורים - באמצעות שיחרור קרן הפנסיה, לרבות מרכיב הפיצויים, והשלמת ההפרש שבין חבות הפיצויים לפי מכפלת המשכורת האחרונה בשנות ההעסקה לבין הצבירה במרכיב הפיצויים – יצאה הנתבעת ידי חובתה ואין התובעת זכאית לתשלומים נוספים.

...

בסיכומו של דבר, טוענת התובעת, כי על הנתבעת לשלם לה הפרשי פיצויי פיטורים (93,403 ₪) וכן לפצות אותה בגין הפרת הסכם ו/או חוסר תום לב ו/או התעמרות בעבודה (50,00 ₪) וסה"כ 143,403 ₪.

לפיכך, אנו קובעים כי התובעת אינה זכאית לפיצויי בגין הפרת הסכם ו/או חוסר תום לב ו/או התעמרות בעבודה - התנכלות תעסוקתית.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד המצאת בפסק הדין, כדלקמן: לאור לקביעתנו כי רווחי הקופה שנצברו לטובת התובעת לא יבואו על חשבון תשלום פיצויי פיטורים, תשלם הנתבעת לתובעת השלמת פיצוי פיטורים בסך 27,417.55 ₪; יתר רכיבי התביעה נדחים בזאת.

השלמת פצויי פיטורים בסך 47,900 ₪.

הצדדים החליפו ביניהם מכתבים ומשלא הגיעו לעמק השווה הוגשה תביעה זו. האם פוטר התובע מעבודתו: התובע טען כי הוא פוטר מעבודתו ע"י הנתבעת כאשר החליטה לשלול את שכרו בתחילת חודש 20\2.

אשר על כן, ומשהסכימו הצדדים להעמיד רכיב זה על סך 600 ₪ אנו פוסקים לתובע סכום זה. הפרשות פנסיוניות בגין דמי המחלה והפרשי השכר בגין תוספת השכר לפי סעיף 89 להסכם הקבוצי: התובע טען כי הנתבעת לא הפרישה לו כספים לגמל ופיצויים בתקופת מחלתו.

...

משכך, אנו דוחים את טענת הנתבעת ששולם לתובע שי לחג בחודש 9/19.

משטען התובע כי גובה השי עבור ראש השנה עמד על 500 ₪, ומשטענה זו לא נסתרה, אנו פוסקים לו סכום זה. לסיכום: אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך 68,453 ₪ כמפורט מטה: פיצוי בגין עוגמת נפש – 30,000 ₪.

כמו כן, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.