בשנים שלאחר מכן פנו המערערים מספר פעמים נוספות למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדה של המערערת ונערכו להם מספר ראיונות.
לצורך יישום החוק הוציא משרד הפנים את "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (נוהל מס' 5.2.2008) המכונה גם "ההליך המדורג". במסגרת הנוהל, לאחר בדיקת הבקשה ועמידה בתנאי הסף, מקבל בן הזוג הזר רישיון ישיבה אירעי מסוג א/5 ונבחנים במשך 4 שנים כנות ויציבות הקשר, קיומו של מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעות פלילית או ביטחונית.
בית המשפט העליון קבע, כי בדיעבד התברר כי אילו הושלם הטיפול בבקשה משנת 2003 כדבעי, הייתה המערערת מקבלת את מבוקשה, אלא שהדבר לא ארע בשל מחדל הרשות וכעת יש בפני משרד הפנים בקשה מחודשת - שנדחתה.
...
פסק דין זה משלים את החלטתי מיום 8.6.2016, אשר ביטלה את פסק דינו של בית הדין והותירה להכרעה את שאלת מעמדה של המערערת, כאשר מבוקש להעניק לה אזרחות ולחילופין מעמד של תושבת קבע.
כן סקרה יו"ר הוועדה את החלטתי מיום 8.6.2016 וציינה, כי "בהחלטתו התרשם כבוד השופט בכר כי טעתה הרשות בהפעלת שיקול דעתה עת לא הכניסה את המבקשת להליך המדורג עם מר ריצמן, החלטה אשר לו הייתה מתקבלת במועד הייתה מעניק מעמד קבע לכל הפחות". יו"ר הוועדה המשיכה וציינה כי "לאור הערותיו הנוקבות והמנומקות של כבוד בית המשפט, שבתי ובחנתי את אופן קבלת ההחלטות של כלל הגורמים המקצועיים בתיק, וכן את ההחלטות לגופן, ומצאתי כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם ובאופן הפעלת סמכויותיהם ושיקול דעתם", כך ולא אחרת!
לגופו של עניין נקבע, כי "בבחינת מכלול העובדות עולה כי המדובר במבקשת אשר הינה כיום בת 40, אלמנה ללא ילדים. במסגרת בחינת בקשה זו, נבחנו זיקותיה השונות של המבקשת לישראל וזאת ביחס למדינת מוצאה וכן ניתנה הדעת לנסיבות הספציפיות כפי שעולה מהמקרה דנן, ולעמדתו של כב' ביהמ"ש לעניינים מנהליים. כפי שיפורט להלן ניכר כי זיקתה של המבקשת למדינת מוצאה חזקה וממשית יותר מזיקתה לישראל. בהתייחס למשך תקופת שהותה של המבקשת בישראל, יודגש כי אין בשהייה ממושכת שנים כשלעצמה טעם המצדיק מעמד וזאת בפרט כאשר מדובר בשהות ממושכת בישראל תחת מסווה של בת זוג הנשואה לישראלי אשר כל הבקשות שהוגשו במשרדנו מכוח הנישואין נדחו זו אחר זו לאור התרשמות שלילית מכנות הנישואין. בהתייחס לבני משפחתה של המבקשת – בהתאם לטענות המבקשת בראיון שנערך לה בחודש יולי 2016, בארץ מוצאה- פיליפינים, שוהים אביה ואחותה ולה אחות נוספת השוהה בקנה. בישראל בן זוגה הנטען – נפטר ומכאן ניתן להסיק כי זיקותיה מובילות לארץ מוצאה שם תוכל לחיות לצד אביה ואחותה אשר עמם נמצאת בקשר ואף שולחת סיוע כספי לאחותה" [ההדגשה אינה במקור, א.ב.].
יצוין, כי ככל שסבר משרד הפנים כי יש לבחון את עניינה של המערערת בפריזמה אחרת, כגון על פי נוהל אלמנות או מטעמים הומניטריים אחרים וכי במסגרת זו יש לתן לה מעמד שונה שאינו רישיון קבע, ניתנה לו ההזדמנות לעשות זו במסגרת החלטתי מיום 8.6.2016 והחלטתי מיום 10.7.2016.
מכל מקום, אין בטענות בדבר הגיור כדי לשלול את המסקנה כי לולא הפגמים בהחלטות המשיב הייתה המערערת משלימה את ההליך המדורג זה מכבר וכי החלטתו של המשיב לשלול את מעמדה נגוע בחוסר סבירות קיצוני.
סוף דבר
הערעור מתקבל.
