]
ביום 22.3.2023 התקבלה חוות דעת המומחה כאשר ביום 23.4.2023 התקבלה חוות דעתו המשלימה[footnoteRef:4], כלהלן: [4: בחוות דעתו מיום 22.3.2023 המומחה ציין, כי דו"ח מדידות הרטט והמידע לגבי הכסאות עליהם שיושבים המנופאים לא הועברו אליו ועל כן בהחלטתי מיום 17.4.2023 קבעתי כי המידע החסר יועבר אליו לצורך השלמת חוות דעתו.
ביום 14.11.2023 התקבלה תגובת התובע ממנה עולה, כי הוא מיתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: מינוי המומחה בתחום האורתופדי בתיק זה נעשה בהסכמת הנתבע; הנתבע מגיש בקשות זהות כימעט בכל תיק של מנופאי העובד בנמל חיפה וזאת לאחר שכבר ניתנה הסכמה למנוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי ולאחר שהמומחה הכיר בקשר הסיבתי הרפואי; מדובר במסע התשה שאין לו סוף ולכן מבוקש לדחות את הבקשה; דין הבקשה להדחות אף מהטעם שחוות דעת המומחה ברורה ומנומקת כאשר המומחה היתייחס למכלול הנתונים הרלבאנטיים לתובע; מסקנות המומחה נקבעו על בסיס קביעותיו בעיניין הרטט תוך שהוא מפנה לספרות מקצועית לפיה ערכי הסף (TLV) אינם גבול מדויק בין בטוח למסוכן ונועדו לקבוע סטאנדרטים של חשיפה מותרת ותו לא; המומחה מצטט מתוך מאמרים רפואיים, לפיהם קיימים כוחות פיזיקליים רבים שונים שיש להם השלכה על איברים שונים בגוף ועל כן אין להשתמש בערך TLV כערך סף לחשיפה תעסוקתית באשר אין לגביו וודאות; המומחה ניתח היטב את דו"ח מדידות הרטט וידע לתת הבהרות אודותיהן; על פי החלטת המינוי רוב עבודתו של התובע אינה בהפעלת מנופים אלא הפעלת כלים קטנים וזו גם הסיבה שהמומחה הסתמך בצורה בלתי אמצעית על הסרטונים המתעדים את עבודתו של התובע על הכלים הנ"ל ועל העובדות נשוא החלטת המנוי בעיניין התנודות; המומחה התבסס בין היתר גם על מסקנות ד"ר פרדו במכתבו מיום 16.3.2023; המומחה ביסס את קביעתו לעניין קיומו של הקשר הסיבתי על סמך ניסיונו הרפואי וקבע, כי יש להכיר בפגיעה על דרך ההחמרה הן בגב והן בצואר; טענות הנתבע, כי רופאים אורתופדיים אינם בקיאים במשמעות המנוח TLV וכי מדובר בתנאי עבודה ייחודיים אין להן על מה לסמוך ונטענו מן הפה אל החוץ; כאשר מדובר בפגימה אורתופדית כמו במקרה שלפנינו, דרך המלך היא מינוי מומחה בתחום האורתופדי ולא מומחה תעסוקתי או אחר; כל הבקשות שהגיש הנתבע בתיקי מנופאים למינוי מומחה תעסוקתי תחילה או לאחר מינוי מומחה בתחום האורתופדי נדחו, מפנה לפסיקה רלבאנטית; בב"ל 57947-05-20 נדון עניינו של עובד נמל כמפעיל ציוד מכני הנדסי לרבות כלים קטנים כאשר המומחה מטעם בית הדין שמונה בתיק היה בדיעה, שיש להכיר בפגיעה הצוארית כקשורה לעבודה על דרך ההחמרה; על כן יש לדחות הבקשה ולהורות על הגשת סיכומים.
...
ביום 14.11.2023 התקבלה תגובת התובע ממנה עולה, כי הוא מתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: מינוי המומחה בתחום האורתופדי בתיק זה נעשה בהסכמת הנתבע; הנתבע מגיש בקשות זהות כמעט בכל תיק של מנופאי העובד בנמל חיפה וזאת לאחר שכבר ניתנה הסכמה למנוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי ולאחר שהמומחה הכיר בקשר הסיבתי הרפואי; מדובר במסע התשה שאין לו סוף ולכן מבוקש לדחות את הבקשה; דין הבקשה להידחות אף מהטעם שחוות דעת המומחה ברורה ומנומקת כאשר המומחה התייחס למכלול הנתונים הרלבנטיים לתובע; מסקנות המומחה נקבעו על בסיס קביעותיו בעניין הרטט תוך שהוא מפנה לספרות מקצועית לפיה ערכי הסף (TLV) אינם גבול מדויק בין בטוח למסוכן ונועדו לקבוע סטנדרטים של חשיפה מותרת ותו לא; המומחה מצטט מתוך מאמרים רפואיים, לפיהם קיימים כוחות פיזיקליים רבים שונים שיש להם השלכה על איברים שונים בגוף ועל כן אין להשתמש בערך TLV כערך סף לחשיפה תעסוקתית באשר אין לגביו וודאות; המומחה ניתח היטב את דו"ח מדידות הרטט וידע לתת הבהרות אודותיהן; על פי החלטת המינוי רוב עבודתו של התובע אינה בהפעלת מנופים אלא הפעלת כלים קטנים וזו גם הסיבה שהמומחה הסתמך בצורה בלתי אמצעית על הסרטונים המתעדים את עבודתו של התובע על הכלים הנ"ל ועל העובדות נשוא החלטת המנוי בעניין התנודות; המומחה התבסס בין היתר גם על מסקנות ד"ר פרדו במכתבו מיום 16.3.2023; המומחה ביסס את קביעתו לעניין קיומו של הקשר הסיבתי על סמך ניסיונו הרפואי וקבע, כי יש להכיר בפגיעה על דרך ההחמרה הן בגב והן בצוואר; טענות הנתבע, כי רופאים אורתופדיים אינם בקיאים במשמעות המנוח TLV וכי מדובר בתנאי עבודה ייחודיים אין להן על מה לסמוך ונטענו מן הפה אל החוץ; כאשר מדובר בפגימה אורתופדית כמו במקרה שלפנינו, דרך המלך היא מינוי מומחה בתחום האורתופדי ולא מומחה תעסוקתי או אחר; כל הבקשות שהגיש הנתבע בתיקי מנופאים למינוי מומחה תעסוקתי תחילה או לאחר מינוי מומחה בתחום האורתופדי נדחו, מפנה לפסיקה רלבנטית; בב"ל 57947-05-20 נדון עניינו של עובד נמל כמפעיל ציוד מכאני הנדסי לרבות כלים קטנים כאשר המומחה מטעם בית הדין שמונה בתיק היה בדעה, שיש להכיר בפגיעה הצווארית כקשורה לעבודה על דרך ההחמרה; על כן יש לדחות הבקשה ולהורות על הגשת סיכומים.
גם בעניין בן מנחם הגיש הנתבע בקשה למנוי מומחה בתחום התעסוקתי לאחר שהמומחה מטעם בית הדין בתחום האורתופדי- ד"ר עידו ציון קבע, כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי בצווארו של התובע על דרך ההחמרה וזאת לאחר שהמומחה התייחס למסקנות דו"ח מדידות הרטט ולמכתבו מיום 16.3.2023 של עורך הדו"ח ד"ר פרדו אשר התקבל במסגרת ההליך בהמשך לבקשת המומחה לקבל הבהרות לגבי הדו"ח.
בית הדין דחה את הבקשה בין היתר מהטעמים הבאים:
"5. השאלה איזה משקל יש לייחס לתקני החשיפה התעסוקתית בנוגע לרטט כל גופי ורטט יד-זרוע, על המקרה הפרטני של התובע וסוגיית הקשר הסיבתי אצלו, היא שאלה רפואית מובהקת. הנתבע סבור שתוצאות דו"ח מדידות רטט, לפיהן החשיפה הממוצעת של מפעילי המנופים בנמל לרטט כל גופי ולרטט יד-זרוע לא חרגה מהרמה המרבית מותרת לחשיפה לפי תקני ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) – מלמדת שאין קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר של התובע ובין תנאי עבודתו כמפעיל מנוף בנמל (סעיף 11 לבקשה), אלא שזה אינו טעם המצדיק לקבל את הבקשה. זאת מאחר והמומחה התמודד היטב עם השאלה כיצד משפיע דו"ח מדידות רטט על שאלת הקשר הסיבתי בעניינו של התובע: לאחר שהגיע למסקנה – מבוססת – שהדו"ח אינו כולל מידע מדוייק מהו הרטט הנמדד באזור הצוואר אצל מפעילי מנופים בנמלים, הוסיף והגיע המומחה למסקנה כי מידת רגישותו של עובד לרטט תלויה בנתונים האישיים שלו, למשל אם יש לו ליקוי קיים, ולא רק בשאלה האם נחשף לרטט מעל רמה הקבועה בתקן או לא; וכי במקרה של התובע - בו עבודתו כרוכה במנח עבודה חריג בכפיפה קדימה – אין מקום להסיק מרמת הרטט הנמדדת בגובה המושב ומשקפת את הרטט בגב תחתון, על מידת הרטט בצוואר – וזאת לאור המרחק בין אברי הגוף האלה. לאור כל אלה, לא נפל כל פגם בכך שהמומחה לא ראה בנתוני דו"ח מדידות הרטט כמכריעים בשאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר ובין תנאי העבודה של התובע.
הוא הגיע למסקנה כי במקרה של התובע רטט בעצמה כלשהי כן מגיע לצוואר, ולכך מתווספת עבודה במנח עבודה חריג של כיפוף קיצוני של הצוואר קדימה ללא תמיכה.
לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למנות מומחה נוסף בתחום התעסוקתי.