מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

השלמת חוות דעת מומחה רפואי מטעם בית הדין

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

מכאן, יש מקום לאפשר למומחה להשלים את חוות דעתו בסוגייה.
המסגרת הנורמאטיבית – בכל הקשור להלכה הנהוגה באשר למשקלה של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, נפסק: "חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, מיום 26/2/97).
...
ביום 06/08/2021, ניתנה החלטת ראש המותב הבאה: "לאחר שבחנתי את טענות התובע בבקשתו מיום 18/07/21 למינוי מומחה רפואי אחר בתחום הקרדיולוגי (להלן: "הבקשה"), תגובת הנתבע מיום 02/08/21 וכלל החומר אשר בתיק, נחה דעתי כי בטרם מתן החלטה בבקשה, יש להפנות למומחה מטעם בית הדין, ד"ר סמיר דקה, שאלות הבהרה נוספות וזאת לאור המסמך הרפואי אליו הפנה התובע וצורף לבקשה, וכן לאור העובדה לפיה על פניו יש מקום שהמומחה יפרט וינמק את תשובתו לשאלת ההבהרה השנייה, אשר הופנתה אליו בהחלטה מיום 09/05/21 .
אין לחשש עתידי כלשהו, כשלעצמו, כדי להביא למסקנה של קבלת תביעה הואיל ובבסיס חוות הדעת עומדת המסקנה לפיה מדובר בליקוי אשר אובחן שנים לפני התאונה, והתאונה לא גרמה להחמרה כלשהי באותו ליקוי.
כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה אשר הופנו אליו בשלושה סבבים, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.
לסיכום, התביעה מתקבלת בנוגע לאבחנה ABDOMINAL PAIN, ונדחית בנוגע לאבחנה ASCENDIN AORTA DILATATION AGITATIONS.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 21.02.2021 התקבלה חוות דעתו של ד"ר פעילן בה נקבע כדלקמן: "לאחר שעיינתי בתיק הרפואי משירותי בריאות כללית שנשלח לעיוני – לצורך השלמת חוות דעתי אבקש לעיון:
בהתאם להלכה הפסוקה בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, וזאת מן הטעם שאובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה רבה מעצם העובדה שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראו- ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע ז', 374; דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] עבודה ארצי, כרך לב [1], 322).
בהנחיות כבוד הנשיאה השופטת ורדה וירט-לבנה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.09.2019 נקבעו קריטריונים למינוי מומחה אחר או נוסף: "16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.
...
ביום 21.02.2021 התקבלה חוות דעתו של ד"ר פעילן בה נקבע כדלקמן: "לאחר שעיינתי בתיק הרפואי משירותי בריאות כללית שנשלח לעיוני – לצורך השלמת חוות דעתי אבקש לעיון:
על כן, משעה שאני סבורה כי אינני יכולה לעשות מלאכתי שלמה על סמך תשובותיו של ד"ר פעילן ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים בסיכומיהם, חוות דעת המומחה, תשובותיו לשאלות ההבהרה , הנחיות הנשיאה ורדה וירט-לבנה וכן הוראות הפסיקה , שוכנעתי כי המקרה הנדון בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים מינוי מומחה אחר.
סוף דבר לאור כל המקובץ, ימונה מומחה רפואי אחר בהליך זה. החלטה למומחה תשלח בנפרד.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חוות הדעת השלישית בהתאם להחלטתי מיום 18.11.2021, מונה פרופ' ארנון דב כהן (להלן – פרופ' כהן), לשמש כמומחה רפואי (אחר) מטעם בית הדין, על מנת שיחווה דעתו בשאלות המפורטות בהחלטה מיום 18.11.2021, הזהות לאלו אשר הופנו בתורן לפרופ' וולף ביום 24.03.2019 ולד"ר פרץ ביום 01.04.2021.
ביום 16.12.2021 התקבלה השלמת חוות דעתו של פרופ' כהן, שכן נשמט המענה לשאלות 8-9 מהחלטת המינוי: "...8. בסבירות גבוהה ביותר, אני קובע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין מחלת הסרפדת
...
" ביום 18.11.2021, לאחר עיון בטענות הצדדים, חוות דעת של ד"ר פרץ ותשובותיו לשאלות ההבהרה, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את בקשתו של התובע למינוי מומחה שלישי ואחרון, שכן מדובר במקרה חריג בו שני המומחים הרפואיים שינו עמדתם מן הקצה אל הקצה.
ביום 16.12.2021 התקבלה השלמת חוות דעתו של פרופ' כהן, שכן נשמט המענה לשאלות 8-9 מהחלטת המינוי: "...8. בסבירות גבוהה ביותר, אני קובע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין מחלת הסרפדת
יש לקבל את התביעה ולקבוע כי תנאי עבודתו של התובע החמירו את מצבו באופן ניכר ובכך גרמו להופעת מחלת המקצוע.
סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהחלטה מיום 22.1.23 נקבע כך: "אין מחלוקת כי יש להעביר למומחה מלוא המסמכים הרפואיים שלא עמדו בפניו לעיונו לצורך השלמת חוות דעתו. ניתן אף להפנותו באופן ספציפי למסמכים מסויימים. יתר השאלות המעלות טענה לגבי מנח סטאטי אינן שאלות רפואיות כי אם טענות כנגד קביעת ביה"ד בשלב העובדתי, ולפיכך לא יועברו למומחה." עוד באותו היום ניתנה החלטה המופנית למומחה לפיה על המומחה להתייחס בשנית לשאלות שהועברו אליו בהחלטת המינוי ולחוות דעתו בעיניינו של התובע לאור השלמת החומר הרפואי החסר.
[6: דיון לו/0-8 (ארצי) סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374 (1976); עב"ל 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (06.06.05); עב"ל (ארצי) 797/06 וליד סוויטי – המוסד לביטוח לאומי (9.7.08)) ] בהקשר זה נפסק בעב"ל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד – המוסד לביטוח לאומי(8.8.16), כך: "הכלל הוא כי "בתי הדין נוהגים ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראיה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, לעשות כן" (ראו: עב"ל 388/05 אליעזר וידר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.2.2006; עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי, מיום 4.2.2008).
...
לפיכך, דינה של טענה זו להידחות.
יחד עם זאת, נקבע כי "עבודה על כל לקוח אורכת כחצי שעה עד שעה, ללא הפסקות" מכאן, ניתן להסיק, כפי שעשה המומחה, שאחת לכמה דקות מבצע התובע את פעולת הכיפוף וכדברי המומחה: "הפעולה החוזרת שהוגדרה (סעיף ה') הינה במנח ישיבה המהווה כ 80% מהפעילות, כיפוף לשמאל אל פה המטופל ומשם עליה לכיוון המגש מימין. בעבודה בעמידה המהווה כ 20% מהפעילות, התנועה הינה כיפוף לפה המטופל והתיישרות. אין בעובדות המוסכמות פירוט כמותי לקצב התנועות של כיפוף/ יישור, אך ניתן להעריך שאחת לכמה דק' יש כיפוף לכיוון פה המטופל בצד שמאל ואז התיישרות ולקיחת כלים ממגש מימין. מכאן שמדובר בתנועה לא סימטרית שעיקרה כיפוף לשמאל והזדקפות לימין. מרכיב העבודה בעמידה היו כחמישית ואינו משמעותי בהיקפו (כשעה ליום)" מסקנה זו של המומחה מתיישבת עם קביעות בית הדין בהחלטה על העובדות מיום 18.4.22 כדלקמן: "התובע הוכיח כי פעולת הרכינה מעל המטופל ותנועה סיבובית לכיוון המגש הייתה זהה לכלל המטופלים. התובע הצהיר כי כאשר הוא עובד על מטופל במרפאה הוא נוהג להושיבו על כיסא טיפולים ומתיישב לצדו על כיסא גבוה יחסית, והעבודה היא בהטיה חדה של הגב לכיוונים מנוגדים וזאת כדי לקבל גישה מקסימלית לפיו של המטופל. התובע נאלץ להסתובב ו/או להטות את גבו לשולחן הטיפולים וממנו למטופל וההטיות נעשות עשרות פעמים לכל מטופל. כן, מספר הסיבובים/ההטיות היו משתנות מדי לקוח כאשר הדבר תלוי בסוג הטיפול, אך תמיד היה מדובר בעשרות סיבובים/הטיות של הגב התחתון לכל מטופל." כך, שהגם שעובדה זו לא הופיעה בהחלטת המינוי, הרי שמסקנת המומחה כי פעולת הכיפוף התבצעה אחת לכמה דק' מתיישבת היטב עם קביעת בית הדין ודאי שאין מדובר בהנחה שגויה של המומחה ומכאן שאין בדבר טעם מיוחד שיביא את בית הדין לסטות מחוות הדעת.
כך, גם לגבי טענת הנתבע לגבי מנח סטטי נקבע בהחלטה מיום 22.1.23 כך: "אין מחלוקת כי יש להעביר למומחה מלוא המסמכים הרפואיים שלא עמדו בפניו לעיונו לצורך השלמת חוות דעתו. ניתן אף להפנותו באופן ספציפי למסמכים מסויימים. יתר השאלות המעלות טענה לגבי מנח סטטי אינן שאלות רפואיות כי אם טענות כנגד קביעת ביה"ד בשלב העובדתי, ולפיכך לא יועברו למומחה." יוצא אם כן, כי טענות הנתבע לעניין התשתית העובדתית נדונו ונדחו זה מכבר ואין בכוונתנו לדון בהן בשנית במסגרת פסק דין זה. סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] ביום 22.3.2023 התקבלה חוות דעת המומחה כאשר ביום 23.4.2023 התקבלה חוות דעתו המשלימה[footnoteRef:4], כלהלן: [4: בחוות דעתו מיום 22.3.2023 המומחה ציין, כי דו"ח מדידות הרטט והמידע לגבי הכסאות עליהם שיושבים המנופאים לא הועברו אליו ועל כן בהחלטתי מיום 17.4.2023 קבעתי כי המידע החסר יועבר אליו לצורך השלמת חוות דעתו.
ביום 14.11.2023 התקבלה תגובת התובע ממנה עולה, כי הוא מיתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: מינוי המומחה בתחום האורתופדי בתיק זה נעשה בהסכמת הנתבע; הנתבע מגיש בקשות זהות כימעט בכל תיק של מנופאי העובד בנמל חיפה וזאת לאחר שכבר ניתנה הסכמה למנוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי ולאחר שהמומחה הכיר בקשר הסיבתי הרפואי; מדובר במסע התשה שאין לו סוף ולכן מבוקש לדחות את הבקשה; דין הבקשה להדחות אף מהטעם שחוות דעת המומחה ברורה ומנומקת כאשר המומחה היתייחס למכלול הנתונים הרלבאנטיים לתובע; מסקנות המומחה נקבעו על בסיס קביעותיו בעיניין הרטט תוך שהוא מפנה לספרות מקצועית לפיה ערכי הסף (TLV) אינם גבול מדויק בין בטוח למסוכן ונועדו לקבוע סטאנדרטים של חשיפה מותרת ותו לא; המומחה מצטט מתוך מאמרים רפואיים, לפיהם קיימים כוחות פיזיקליים רבים שונים שיש להם השלכה על איברים שונים בגוף ועל כן אין להשתמש בערך TLV כערך סף לחשיפה תעסוקתית באשר אין לגביו וודאות; המומחה ניתח היטב את דו"ח מדידות הרטט וידע לתת הבהרות אודותיהן; על פי החלטת המינוי רוב עבודתו של התובע אינה בהפעלת מנופים אלא הפעלת כלים קטנים וזו גם הסיבה שהמומחה הסתמך בצורה בלתי אמצעית על הסרטונים המתעדים את עבודתו של התובע על הכלים הנ"ל ועל העובדות נשוא החלטת המנוי בעיניין התנודות; המומחה התבסס בין היתר גם על מסקנות ד"ר פרדו במכתבו מיום 16.3.2023; המומחה ביסס את קביעתו לעניין קיומו של הקשר הסיבתי על סמך ניסיונו הרפואי וקבע, כי יש להכיר בפגיעה על דרך ההחמרה הן בגב והן בצואר; טענות הנתבע, כי רופאים אורתופדיים אינם בקיאים במשמעות המנוח TLV וכי מדובר בתנאי עבודה ייחודיים אין להן על מה לסמוך ונטענו מן הפה אל החוץ; כאשר מדובר בפגימה אורתופדית כמו במקרה שלפנינו, דרך המלך היא מינוי מומחה בתחום האורתופדי ולא מומחה תעסוקתי או אחר; כל הבקשות שהגיש הנתבע בתיקי מנופאים למינוי מומחה תעסוקתי תחילה או לאחר מינוי מומחה בתחום האורתופדי נדחו, מפנה לפסיקה רלבאנטית; בב"ל 57947-05-20 נדון עניינו של עובד נמל כמפעיל ציוד מכני הנדסי לרבות כלים קטנים כאשר המומחה מטעם בית הדין שמונה בתיק היה בדיעה, שיש להכיר בפגיעה הצוארית כקשורה לעבודה על דרך ההחמרה; על כן יש לדחות הבקשה ולהורות על הגשת סיכומים.
...
ביום 14.11.2023 התקבלה תגובת התובע ממנה עולה, כי הוא מתנגד לבקשה מהטעמים הבאים: מינוי המומחה בתחום האורתופדי בתיק זה נעשה בהסכמת הנתבע; הנתבע מגיש בקשות זהות כמעט בכל תיק של מנופאי העובד בנמל חיפה וזאת לאחר שכבר ניתנה הסכמה למנוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי ולאחר שהמומחה הכיר בקשר הסיבתי הרפואי; מדובר במסע התשה שאין לו סוף ולכן מבוקש לדחות את הבקשה; דין הבקשה להידחות אף מהטעם שחוות דעת המומחה ברורה ומנומקת כאשר המומחה התייחס למכלול הנתונים הרלבנטיים לתובע; מסקנות המומחה נקבעו על בסיס קביעותיו בעניין הרטט תוך שהוא מפנה לספרות מקצועית לפיה ערכי הסף (TLV) אינם גבול מדויק בין בטוח למסוכן ונועדו לקבוע סטנדרטים של חשיפה מותרת ותו לא; המומחה מצטט מתוך מאמרים רפואיים, לפיהם קיימים כוחות פיזיקליים רבים שונים שיש להם השלכה על איברים שונים בגוף ועל כן אין להשתמש בערך TLV כערך סף לחשיפה תעסוקתית באשר אין לגביו וודאות; המומחה ניתח היטב את דו"ח מדידות הרטט וידע לתת הבהרות אודותיהן; על פי החלטת המינוי רוב עבודתו של התובע אינה בהפעלת מנופים אלא הפעלת כלים קטנים וזו גם הסיבה שהמומחה הסתמך בצורה בלתי אמצעית על הסרטונים המתעדים את עבודתו של התובע על הכלים הנ"ל ועל העובדות נשוא החלטת המנוי בעניין התנודות; המומחה התבסס בין היתר גם על מסקנות ד"ר פרדו במכתבו מיום 16.3.2023; המומחה ביסס את קביעתו לעניין קיומו של הקשר הסיבתי על סמך ניסיונו הרפואי וקבע, כי יש להכיר בפגיעה על דרך ההחמרה הן בגב והן בצוואר; טענות הנתבע, כי רופאים אורתופדיים אינם בקיאים במשמעות המנוח TLV וכי מדובר בתנאי עבודה ייחודיים אין להן על מה לסמוך ונטענו מן הפה אל החוץ; כאשר מדובר בפגימה אורתופדית כמו במקרה שלפנינו, דרך המלך היא מינוי מומחה בתחום האורתופדי ולא מומחה תעסוקתי או אחר; כל הבקשות שהגיש הנתבע בתיקי מנופאים למינוי מומחה תעסוקתי תחילה או לאחר מינוי מומחה בתחום האורתופדי נדחו, מפנה לפסיקה רלבנטית; בב"ל 57947-05-20 נדון עניינו של עובד נמל כמפעיל ציוד מכאני הנדסי לרבות כלים קטנים כאשר המומחה מטעם בית הדין שמונה בתיק היה בדעה, שיש להכיר בפגיעה הצווארית כקשורה לעבודה על דרך ההחמרה; על כן יש לדחות הבקשה ולהורות על הגשת סיכומים.
גם בעניין בן מנחם הגיש הנתבע בקשה למנוי מומחה בתחום התעסוקתי לאחר שהמומחה מטעם בית הדין בתחום האורתופדי- ד"ר עידו ציון קבע, כי מתקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי בצווארו של התובע על דרך ההחמרה וזאת לאחר שהמומחה התייחס למסקנות דו"ח מדידות הרטט ולמכתבו מיום 16.3.2023 של עורך הדו"ח ד"ר פרדו אשר התקבל במסגרת ההליך בהמשך לבקשת המומחה לקבל הבהרות לגבי הדו"ח. בית הדין דחה את הבקשה בין היתר מהטעמים הבאים: "5. השאלה איזה משקל יש לייחס לתקני החשיפה התעסוקתית בנוגע לרטט כל גופי ורטט יד-זרוע, על המקרה הפרטני של התובע וסוגיית הקשר הסיבתי אצלו, היא שאלה רפואית מובהקת. הנתבע סבור שתוצאות דו"ח מדידות רטט, לפיהן החשיפה הממוצעת של מפעילי המנופים בנמל לרטט כל גופי ולרטט יד-זרוע לא חרגה מהרמה המרבית מותרת לחשיפה לפי תקני ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) – מלמדת שאין קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר של התובע ובין תנאי עבודתו כמפעיל מנוף בנמל (סעיף 11 לבקשה), אלא שזה אינו טעם המצדיק לקבל את הבקשה. זאת מאחר והמומחה התמודד היטב עם השאלה כיצד משפיע דו"ח מדידות רטט על שאלת הקשר הסיבתי בעניינו של התובע: לאחר שהגיע למסקנה – מבוססת – שהדו"ח אינו כולל מידע מדוייק מהו הרטט הנמדד באזור הצוואר אצל מפעילי מנופים בנמלים, הוסיף והגיע המומחה למסקנה כי מידת רגישותו של עובד לרטט תלויה בנתונים האישיים שלו, למשל אם יש לו ליקוי קיים, ולא רק בשאלה האם נחשף לרטט מעל רמה הקבועה בתקן או לא; וכי במקרה של התובע - בו עבודתו כרוכה במנח עבודה חריג בכפיפה קדימה – אין מקום להסיק מרמת הרטט הנמדדת בגובה המושב ומשקפת את הרטט בגב תחתון, על מידת הרטט בצוואר – וזאת לאור המרחק בין אברי הגוף האלה. לאור כל אלה, לא נפל כל פגם בכך שהמומחה לא ראה בנתוני דו"ח מדידות הרטט כמכריעים בשאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין הליקוי בצוואר ובין תנאי העבודה של התובע.
הוא הגיע למסקנה כי במקרה של התובע רטט בעצמה כלשהי כן מגיע לצוואר, ולכך מתווספת עבודה במנח עבודה חריג של כיפוף קיצוני של הצוואר קדימה ללא תמיכה.
לאור האמור לעיל אני דוחה את הבקשה למנות מומחה נוסף בתחום התעסוקתי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו