השלמת הליכים בהודעה לצד ג

נקבע מועד להגשת כתב הגנה מטעם צדדי ג' וכן כי "והם מחויבים אם רוצים להגיש חוות דעת לעניין הליקויים בהליך זה, להגיש אותה כבר יחד עם כתב ההגנה". משיבות 1 ו – 2 הגישו חוות דעת מומחים מטעמן.

ביום 19.1.23 הגישה משיבה 2 הודעת צד ג' נגד 9 צדדי ג', ביניהם המבקשת – צד ג' 4 ומשיבים 3 – 10.

בטרם יושלם הליך גילוי המסמכים בין כל הצדדים בתיק, אין טעם להגיש חוות דעת מטעמה וקיימת סבירות גבוהה שהמבקשת תדרש לתקן או להשלים את חוות דעתה ולהוציא הוצאות נוספות, כאשר לא היא הגורם שתיכנן את שלד המבנה.

...

לאחר עיון בבקשת רשות ערעור, הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: המבקשת לא הגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי על ההחלטה מיום 4.5.23 בנוגע להארכת מועד להגשת חוות דעת מטעמה.

משהוכרעה בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 17.7.23 ואף בשים לב למסקנה אליה הגעתי ביחס להחלטה מיום 17.7.23, הרי שבקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 6.8.23 מתייתרת ונדחית בזאת.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ישיבת קדם משפט ראשונה (לפני כב' הש' ש' ****י) היתקיימה במרץ 2021, ונקבע כי הצדדים ישלימו את ההליכים המקדמיים טרם קיום ישיבת קדם משפט נוספת.

צד ג' הגיש (27.12.22) את תיק המוצגים מטעמו – תצהיר עדות ראשית ונספחיו (דו"ח ארוע, הוראות טפול, רישום יומן אישי והודעות ממכשיר הטלפון).

...

לו היו עותרים המבקשים לקבל את התיק בשלב דיוני מוקדם, טרם השלמת הליכי הגילוי והעיון במסמכים, יתכן והיה מקום להורות על המצאתו לעיונם – ואז, יתכן והיה מקום להיעתר גם לבקשה להציגו בדיון.

במצב הדברים האמור, אין בידי להיעתר לבקשה.

לא מצאתי כי מי מבעלי הדין הסתייג מבקשה זו ואני מורה כי זה יזומן, כמבוקש, במסירה אישית ובכפוף להפקדת סך 400 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאותיו.

בהמשך הגיעו הצדדים להסדר דיוני לעניין השלמת הליכים מקדמיים ולעניין סדר הגשת הראיות, ולהסדר זה ניתן תוקף של החלטה (21.10.20).

במצב דברים זה טען ב"כ הצד השלישי, כי יש להורות על דחיית התביעה וכן על דחיית ההודעה לצד שלישי, הן לאור התמשכות ההליך לאורך שנים רבות, והן לאור המנעות הנתבעת מלזמן בעצמה את העדים של התובעת.

...

בנסיבות שנוצרו, אני סבורה שסילוק ההודעה לצד שלישי – מחיקתה, ובוודאי דחייתה – אינה סבירה ואינה מידתית, גם אם הנתבעת יכולה הייתה לנהוג ביתר זהירות ולזמן את עדי התובעת לדיון.

אין מנוס, אפוא, מקביעת מועד חדש לדיון.

ברם, לאחר שהגעתי למסקנה כי ראוי להורות על דחיית הדיון ולאפשר לנתבעת להוכיח את ההודעה לצד שלישי, ניתן לתת גם לתובעת הזדמנות נוספת להוכיח את יתרת תביעתה, מבלי שיהיה בכך כדי לגרום נזק של ממש למי מיתר הצדדים בתיק.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע ת"א 6788-12-20 אוריין ואח' נ' מדינת ישראל ואח' מספר בקשה:89 בפני כבוד השופטת גאולה לוין המבקשים .1 ספיר אוריין ו- 28 אח' ע"י ב"כ עוה"ד דוד בוסקילה המשיבים .1 רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עוה"ד איתן כהן – פמ"ד .2 י.ג. מתאר - ניהול ופיתוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד שרון שפר ושיר תקווה מגיש הודעת צד ג' מגיש הודעת צד ג' רשות מקרקעי ישראל 1. י.ג. מתאר – ניהול ופיתוח בע"מ 2. גדיש חברה להנדסה בע"מ צדדי ג' 1. גלנור בינוי ופיתוח בע"מ 2. ס.ב.ר – ניהול פרויקטים לתשתיות בע"מ 3. הראל חברה לביטוח בע"מ 4. רון בנארי בע"מ 5. שלום נגר 6. ויקטור בוכובזה 7. אלי וייס 8. אדוה סרור 9. ארז ביטון - בעצמו מגיש הודעת צד ד' ויקטור בוכובזה (צד ג' 6) צדדי ד' 1. י.ג. מתאר – ניהול ופיתוח בע"מ 2. נ.ש.מ.א. מהנדסים בע"מ 3. הלל מהנדסים בע"מ החלטה

נוכח האמור, קבעתי כי "הציפיה כי ב"כ [י.ג. מתאר] תערוך ותעבד את המסמכים באופן אחר שיקל על ב"כ התובעים, אינה מצדיקה העתרות לבקשה. ההנחה היא שהמסמכים שקיימים הועברו במלואם, ואף הוסבר מדוע לא הועברו מסמכים הנוגעים להידוק מבוקר של המגרשים". בבקשה שלפניי, התובעים לא הציגו נימוקים חדשים המצדיקים בחינה נוספת של הבקשה להשלמת הליכי גילוי המסמכים כלפי י.ג. מתאר.

...

בקשר לעבודות מובל המים, מפנה י.ג. מתאר לתשובה מספר 3.15 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, בו צורפו בדיקות של המובל שבהן נכתב מפורשות כי "המדגם עומד בדרישות מדגם 51 לצפיפות". דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי אין מקום למתן להוראות בעניין העברת מסמכים, שכן הנתבעים העבירו לכאורה לתובעים את כל המסמכים המצויים ברשותם, והמסמכים המבוקשים אינם בנמצא.

טענות התובעים לגבי האחריות המוטלת על רמ"י בקיום פיקוח או בעריכת בדיקות מסוימות, שמורות להם להליך העיקרי, לרבות טענות אודות הנפקות המשפטית של אי הימצאות מסמכים בידי רמ"י. אולם לנוכח תגובתה של רמ"י כי המסמכים אינם מצויים בידיה, אין סעד שניתן להיעתר לו במסגרת הליכי גילוי מסמכים.

ככל שמצויים מסמכים כאלה, על רמ"י להמציא אותם לתובעים תוך 14 יום, ולחלופין להמציא תצהיר על כך שאין מסמכים כאלה ברשות רמ"י. סוף דבר – הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בנוגע למסמכים על מסירת השטחים הציבוריים לידי הרשות המקומית.

בסופו של ההליך, המחלוקת בין הצדדים צומצמה להכרעה ביחס להכרת יחסי העבודה בין התובע לבין נציגות הבית המרכזית בין המועדים 1/11-4/15 ולבין נציגות החנויות בין המועדים 1/11-5/15, וזאת משום שאין מחלוקת כי התובע היה שכיר בתקופה שבין 3/13 – 4/16 בנציגות הבית המשותף לוחמי הגטו 34[footnoteRef:15].

] ביחס להליכי הגבייה- התובע טען כי הנתבע הטיל עיקולים על נכסיו שעה שטרם הושלמו הליכי ההשגה על החוב ובהמשך, לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם, הנתבע סרב לכבד את פסק הדין.

ולאור העובדה כי לא ניתן לקבוע זהותם של המעסיקים, הנתבע שומר לעצמו את הזכות להגיש הודעת צד ג' בענין זה[footnoteRef:39].

...

להשלמת התמונה נציין כי לא מצאנו שהנתבע התעמר בתובע כפי שנטען על ידו או כי הליכי הגבייה נוהלו שלא כדין.

הנתבע פעל כפי שפעל על סמך הדיווח שנמסר על ידי התובע, ולכן ביחס לניהול הליכי הגבייה של הנתבע לא מצאנו להתערב בשיקול הדעת של הנתבע ועליו לפעול בהתאם לדין ביחס לגביית דמי ביטוח ממעסיקי התובע, בהתאם לעובדות שנקבעו בפסק דין זה. תביעתו של התובע לקבוע כי עבד כשכיר בתקופה שבמחלוקת אצל נציגות הבית המרכזית ונציגות החנויות התקבלה.

בנסיבות הללו, מצאנו לפסוק לטובת התובע הוצאות אישיות לרבות שיפויו על תשלום שכר העדים שנדרש לזמן כדי להוכיח את תביעתו בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.