נציין כי עוד קודם הסכמת הצדדים לעיל, נשמעה ביום 17.2.15 עדותו של התובע בכל הנוגע למכלול הסוגיות העובדתיות שהיו במחלוקת, אולם לנוכח צימצום גדר המחלוקת וחוסר הרלוואנטיות, לא נתייחס לכך בפסק דין זה.
הרקע העובדתי –
התובע החל לקבל מהנתבע קצבה להשלמת הכנסה החל משנת 2008.
התובע לא נידרש להתייצב בלישכת התעסוקה אותה עת מאחר שעבד, והזכאות לגימלה היתה בגין שכר נמוך.
נבחן, אם כן, את פסקי הדין:
עב"ל 261/07 המוסד לביטוח לאומי – ליאורה עמר פורמן (ניתן ביום 9.2.2009) – המדובר במקרה של אם חד הורית, תלמידת לימודי ערב במכללה למשפטים.
...
יתרה מכך, מצאנו בפסיקה אחרת של בית הדין הארצי לעבודה אותה נפרט להלן, חיזוק למסקנה כי דין תביעתו של התובע כאן, להידחות:
באשר לסבירות הוראות הדין - דב"ע 14-12/98 ג'ני ברוכי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 74, שם נקבע כי: "ההיגיון שבשלילת זכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מסטודנט הלומד באוניברסיטה אינו לוקה בחוסר סבירות...".
באשר למסגרת הלימודית של התובע – דב"ע 4-04/98 שמואל הלברשטאם – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 31.8.98): "היותו של אדם בגדר 'תלמיד' מאופיין בהשתייכות למסגרת חברתית מסוימת בתחומי החינוך, הלימודים, ההכשרה,... המסגרת האמורה פועלת לפי כללים או תכנית המחייבים את התלמיד בפעילות מסודרת ומתוכננת מבחינת הזמן וחומר הלימודים, מטילים עליו חובות וכללי התנהגות ומשמעת...".
באשר להיקף שעות הלימוד – עב"ל 498/03 משה קריספין – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 19.12.04, בו נדחה ערעור בעניינו של תובע אשר למד בהיקף של 10 ש"ש, היינו היקף מצומצם מזה של התובע במקרה שלפנינו.
בית הדין הארצי לעבודה קבע שם, כי: "טענותיו של המערער והשגותיו על מסקנות בית הדין אין בהן כדי להוציא אותו מתחולת התקנות, שלשונן ברורה ואינה משתמעת במקרה זה לשתי פנים".
סוף דבר – לנוכח הוראות החוק והתקנות, ובהתחשב בעובדות הרלוונטיות במקרה הנדון, אין לקבל את טענות התובע לפיהן יש להוציא אותו מהגדרת "תלמיד", אשר לומד ב"מוסד אקדמאי", ומכאן, כי בהתאם להוראות החוק, יש לראות את התובע כמי שאינו זכאי לגמלה.
לפיכך, התביעה נדחית.
