השלכות העדר ייצוג המדינה בתביעות קטנות

לטענתה, הטלת חובה זו על בית המשפט לתביעות קטנות מתבקשת נוכח פסיקתו של בית משפט זה ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.3.2009) (להלן: עניין פרטוק), ואף יש בה כדי להגשים את עקרונות העידר הייצוג והשוויון בין בעלי הדין בהליכים המתנהלים בערכאה זו. לטענת המבקשת, יש בפערי הכוחות בינה לבין המשיב – שבאו לידי ביטוי בין היתר בכתבי הטענות ובהתנהלותם בדיון – משום טעם מיוחד המצדיק מתן היתר ייצוג לבעל דין בבית משפט לתביעות קטנות כהוראת סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיב ובנספחים שצרפו הצדדים, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, וזאת בסוגיה אחת שעניינה חובתו הנטענת של בית משפט לתביעות קטנות, כאשר אחד מבעלי הדין הוא עורך דין, להביא לידיעת בעל הדין שאינו מיוצג את האפשרות לבקש היתר ייצוג ולבחון – באופן יזום – מתן היתר זה. אני סבור כי לסוגיה זו השלכות רוחב החורגות מעניינו הפרטני של ההליך שלפניי ועל כן ישנה הצדקה ליתן רשות לערער.

המלומדים חבקין ונמרודי עומדים בספרם על הטעם הכפול העומד ביסודו של ההסדר האוסר על ייצוג מקצועי בתביעות קטנות (הנוהג במדינות רבות אחרות, ראו פירוט בתביעה הקטנה, בעמ' 41): ראשית, מקום שבו עניינה של התביעה בתשלום סכומי כסף קטנים, עלות הייצוג עלולה להגיע לשעור ניכר משווי המחלוקת, כך שההתדיינות המשפטית בגינה תהפוך בלתי כדאית.

...

על רקע תכליות אלו ונוכח כל האמור לעיל אני סבור כאמור, כי ישנה חשיבות לכך שלבית המשפט לתביעות קטנות יהיה מסור שיקול דעת – במקרים שבהם מופיע לפניו צד שהוא עורך דין – לבחון, על פי מכלול נסיבות המקרה, באיזה אופן להידרש לאי סימטריה אפשרית כתוצאה מכך שאחד מבעלי הדין הוא עורך דין בהכשרתו או במקצועו ובכלל זאת – ליידע את בעל הדין שכנגד בדבר האפשרות לבקש היתר ייצוג ואף לבחון מתן היתר כאמור, במקרים המתאימים לכך.

יישום השיקולים שעליהם עמדנו מביא למסקנה כי לא נפל פגם בקביעה זו. מעבר לשיקולים שעליהם עמד בית המשפט המחוזי, עיון בכתבי הטענות שהוגשו בהליך מלמד כי התביעה נושא דיוננו אינה מורכבת; כי המחלוקת שנפלה בין הצדדים – אם נתן המשיב הסכמה מפורשת לקבלת דברי הפרסומת, אם לאו – היא עובדתית ופשוטה; וכי הגנתה של המערערת התבססה – כפי הנראה – על ייעוץ משפטי כלשהו (כפי שמעיד נוסח כתב ההגנה מטעמה).

אשר על כן, הערעור נדחה.

עוד טען המבקש, כי במעמד הדיון עמדה מולו עו"ד מטעם המשיבה, כאשר מנגד בשל העידר ידע משפטי והעובדה שהוא לא היה מיוצג בדיון, ובשל הלחץ שחש במעמד הדיון, הוא לא ידע להציג את עמדתו ולדרוש את זכויותיו.

בעניינינו, אינני נידרשת להכריע בשאלת זכאותה של המדינה להיות מיוצגת בהליך תביעות קטנות ואם לאו, שכן עולה מתיק בית משפט קמא שהמשיבה הגישה בקשה לקבלת היתר ייצוג, וזו אושרה על ידי בית משפט קמא.

בנסיבות אלה, ולאור ההשלכות שעשויות להיות להתרשמות בית משפט קמא מהתמונות, וכאמור אינני קובעת מסמרות בעיניין זה, סבורני כי ראוי להשיב את התיק לבית משפט לתביעות קטנות שידון בו מחדש, לאחר שיוצגו בפניו התמונות הצבעוניות.

...

הגם שתמונות הנזק של הקטנוע הוצגו בפני בית משפט קמא בשחור לבן, בנסיבות העניין, משלא הייתה בפני המבקש האפשרות לפעול להצגת התמונות בצבע, ולאור מהותן של ראיות אלה, אשר בחינה מעמיקה שלהן עשויה לשנות ממסקנות פסק דינו של בית משפט קמא (ואינני קובעת מסמרות בעניין זה), סבורני כי יש מקום להתייחס לתמונות הצבעוניות שהוגשו במסגרת הדיון בבקשת רשות הערעור כאל ראיות חדשות שהוגשו בערעור.

בנסיבות אלה, ולאור ההשלכות שעשויות להיות להתרשמות בית משפט קמא מהתמונות, וכאמור אינני קובעת מסמרות בעניין זה, סבורני כי ראוי להשיב את התיק לבית משפט לתביעות קטנות שידון בו מחדש, לאחר שיוצגו בפניו התמונות הצבעוניות.

סוף דבר סיכומו של דבר ולאור כל האמור, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את פסק דינו של בית משפט קמא מיום 06/04/17 ומורה על החזרת התיק לבית משפט קמא (מותב חדש) שידון בו, לאחר שיוצגו בפניו מלוא הראיות שלא ניתן היה להציגן במועד מוקדם יותר, בשל העובדה כי המבקש ריצה עונש מאסר ממנו השתחרר אך לאחרונה.

ביום 21.6.21 הוגשו סיכומיה של הנתבעת, שבהם נטען בעיקר ובתמצית כך: יש לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר סמכות עניינית של בימ"ש זה לידון בתביעה.

להבנתי ולטעמי, מדובר בתקיפה עקיפה מותרת וראויה בהליך אזרחי זה, בין היתר, מהסיבות הבאות: מדובר בהליך שנסוב על עניינו הפרטני והייחודי של התובע, ואין מדובר על הליך בעל השלכות רוחב או על הליך הנוגע לציבור גדול או לעניינים רבים.

באיזון שבין הצדדים ולצורכי החלטה זו, נראה כי ראוי להיתחשב בתובע, כאזרח קטן שמבקש סעד לעצמו מזרוע המדינה הגדולה, במסגרת הליך מתאים בבית משפט מיוחד זה (בית משפט לתביעות קטנות) שמותאם לאנשים פשוטים שאינם יכולים להרשות לעצמם הליכים מיוחדים ויקרים בערכאות הגבוהות והמיוחדות.

איני סבור שראוי למנוע מהתובע את יתרונות המסגרת הדיונית המיוחדת שאותה בחר, ואיני סבור שהתביעה מורכבת במידה כה חריגה, עד שהמסגרת הדיונית שבית משפט זה מאפשר אינה מתאימה, מה גם ששני הצדדים מיוצגים למעשה באופן מספיק וראוי ומסייעים לצדדים ולביהמ"ש בעשיית המשפט בתיק זה ובבית משפט זה. אני קובע דיון חדש בפניי ביום 13.10.21 בשעה 14:00.

...

אני מעמיד את הוצאות הליך זה על סך מופחת של 2,500 ₪ בלבד (בהשוואה לשיעור ההוצאות הראשוני שחשבתי לקבוע ולאחר שעיינתי בהתייחסויות שני הצדדים בסיכומיהם לסוגיית ההוצאות), כאשר על הנתבעת לשלמו לתובע, ללא קשר לתוצאות התביעה שתתברר.

איני מקבל את עמדת הנתבעת לפיה ראוי להעביר הדיון בתביעה לבית משפט השלום.

איני סבור שראוי למנוע מהתובע את יתרונות המסגרת הדיונית המיוחדת שאותה בחר, ואיני סבור שהתביעה מורכבת במידה כה חריגה, עד שהמסגרת הדיונית שבית משפט זה מאפשר אינה מתאימה, מה גם ששני הצדדים מיוצגים למעשה באופן מספיק וראוי ומסייעים לצדדים ולביהמ"ש בעשיית המשפט בתיק זה ובבית משפט זה. אני קובע דיון חדש בפניי ביום 13.10.21 בשעה 14:00.

תביעה המוגשת בשל האופן בו הופעלה סמכות שלטונית, מעוררת שאלות לעניין סבירות שיקול הדעת של נציבות שירות המדינה ועובדיה בעת הפעלת הסמכות, ולכן אין מקום שבית המשפט לתביעות קטנות יכריע בה, שכן להכרעה במסגרת התובענה, עשויות להיות השלכות רוחב החורגות מהמקרה הקונקרטי.

כאן מדובר באזרחים שאינם מיוצגים, ולכן הנטייה היא לגלות רוחב יד לבעיות ומכשלות המתגלות בכתבי התביעה, ולהורות על סילוק על הסף רק באותם מקרים קצוניים וחריגים בהם ברור כי אין לתביעה כל תוחלת.

באשר לטענת העידר פירוט מספק - כתב התביעה מיפרט משלוח של מספר רב של מכתבים לנציבות שירות המדינה, ללא קבלת היתייחסות, תוך הפרה של הוראות הדין, המחייבות לתת תשובה בתוך 14 יום.

...

לנוכח האמור לעיל ומגמת הפסיקה לצמצם בסילוק על הסף, גם אם מדובר בסיכויים נמוכים - אני דוחה את הבקשה.

אשר על כן, אני מורה לתובע לתקן את כתב תביעתו.

לאור האמור, ועל מנת לאפשר תיקון כתבי הטענות, נראה כי אין מנוס מדחיית הדיון הקבוע ליום 5.1.17, אשר נדחה ליום 16.2.17 בשעה 11:30.

בית משפט לתביעות קטנות בנצרת ‏י"ג אב תשפ"ב, 10 אוגוסט 2022 ת"ק 17170-05-22 יהישלום נ' מדינת ישראל תיק חצוני: בפני כב' הרשם הבכיר מרט דורפמן התובע אורן יהי-שלום הנתבעת מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה פסק דין

האם יש לחייב את רשות האוכלוסין להחזיר לתובע את סכום האגרות בגין דרכונים זמניים שנופקו לבנותיו בנתב"ג בשל אי הגעת הדרכונים הביומטריים במועד הצפוי? זו הסוגיה העיקרית העומדת להכרעתי בתיק זה. בטרם אעבור לידון בתביעה לגופה, ולמען סדר הדברים, אציין כי ביום 10.07.22 הגישה רשות האוכלוסין בקשה לעיכוב הדיון בתביעה זו. רשות האוכלוסין טענה כי הוחלט בימים אלה לקבוע מדיניות רוחב בנושא החזרי האגרות בנסיבות המיוחדות שנוצרו עקב עומסים כבדים על הרשות ואי יכולתה לעמוד בביקוש חריג להנפקת דרכונים לאחר ביטול מיגבלות שהיו נהוגות בשל מגיפת הקורונה, וגיבוש קריטריונים לבצוע ההחזר.

עוד כתבתי כי מדובר בתיק תביעה קטנה שמטרתו, בין היתר, לאפשר לאזרח לקבל את יומו בבית המשפט ללא ייצוג ותוך פרק זמן קצר.

כמו כן, עמדתי הייתה אז ונשארה גם היום כי אין זה מתפקידו של בית המשפט לתביעות קטנות לתת קדימות או לעכב בירור תיקים לפי השלכות רוחב שהפסיקה שלו עשויה ליצור.

...

לאחר שמיעת הטענות, ולאחר עיון בכל מסמכי התיק וכן שקילת השיקולים הרלבנטיים, הגעתי למסקנתי, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.

נוכח כל האמור לעיל, הנני מחייב את רשות האוכלוסין לפצות את התובע בסך של 830 ₪ ובנוסף לשלם לו הוצאות משפט בסך של 500 ₪, ובסך הכל 1,330 ₪.