השלכות החלטות נושאי משרה

דוגמאות מעין אלו שצוינו על ידי בית משפט קמא, שבהן תובע טוען כי החלטה עסקית התקבלה על ידי נושאי המשרה מתוך מודעות מלאה להשלכותיה האפשריות, אלא שלדידו של התובע, הסיכון שניטל על ידי נושאי המשרה היה בלתי סביר – הן דוגמאות מובהקות לתביעה חסרת תוחלת ונעדרת עילה, שהרי סופה להחסם על ידי כלל שיקול הדעת העיסקי.

...

ע"א 7829/18 (עניין בטר פלייס) – הערעור מתקבל בחלקו, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת הטענה בדבר אי הפעלת שיקול דעת עצמאי, ויתאפשר למערערות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בנקודות הרלוונטיות (כמפורט בפסקאות 53-51 ו-60 לעיל), וזאת בתוך 30 יום מיום מתן פסק דיננו.

ע"א 3860/19 (עניין רוביקון) – הערעור מתקבל, במובן זה שההחלטה לסלק על הסף את תביעת המערערות נגד המשיבה - מבוטלת, והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי.

סוף דבר, ששני הערעורים מתקבלים כאמור לעיל.

אפרט: בבקשת האישור ובבקשה המתוקנת לא נטען כי ההחלטות שהתקבלו על-ידי נושאי המשרה על סמך המצגת וחוות דעת טהורי התקבלו ללא בחינה אמתית של העסקה והשלכותיה על מצב החברה, ללא הפעלת שיקול דעת, בידיעה שבדיקת ההוגנות אינה אובייקטיבית ותלויה בבעלת השליטה שקבעה את השווי, תוך הסתמכות עוורת, מתוך רצון לרצות את בעלת השליטה בחברה והתעלמות מטובת החברה.

...

כפי שנפסק בפסק דינו של כב' השופט עמית בעניין ורדניקוב, אמנם העובדה שעסקה בניגוד עניינים אושרה כדין בהתאם לדרישות החוק אינה מקנה לה "הגנה אוטומטית". עם זאת נפסק כי: "נקודת המוצא הינה כי בית המשפט אינו צריך להתערב בעסקאות שאושרו על פי המנגנון הקבוע בחוק. מקובלת עלי הגישה כי עסקה שצלחה את מנגנוני האישור הקבועים בחוק (בפרט כיום בעקבות תיקון החוק והחמרת הדרישות הפרוצדוראליות כמתואר לעיל), ההנחה המקדמית והלכאורית לגביה היא כי הפוטנציאל המזיק של ניגוד העניינים נוטרל... הנטל הרובץ על מי שמבקש לתקוף עסקה שאושרה כדין, בטענה כי התקבלה מתוך ניגוד עניינים ואינה לטובת החברה – הוא נטל כבד ביותר" (פסקאות 85–86).

איני סבורה כי בנסיבות העניין כמפורט לעיל עלה בידי המבקש לעמוד בנטל זה. אציין בנוסף, מבלי לסייג דבר מקביעותי ביחס להרחבת החזית ולאופן בו יש לפעול להעלאת טענות והבאת ראיות, כי בשים לב לצמצום פערי המידע בין הצדדים עקב הליך גילוי מסמכים מקיף שבוצע, ולאור עוללות ההליך והגישה של המבקש למסמכי החברה שזכותה הומחתה לו או לקבוצה שהוא מבקש לייצג, ואף בשים לב להליך המקיף שהתקיים במסגרת בירור הבקשה, היה בידי המבקש מידע רב ביחס לעסקה ולאופן קבלת ההחלטות בעניינה, ובנסיבות אלה אין מקום לטענת המבקש כי יש לקבל את בקשת האישור ברף הוכחה נמוך, ולברר את כל הנדרש בהמשך במסגרת הדיון בתביעה לגופה.

התוצאה לאור כל האמור לעיל הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

(לעניין זה זה ראה לדוגמא ת.א. (מחוזי מרכז) 47302-05-16 בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפרוק) נ' אגסי (12.9.2018), ע"א 7829/18 בטר פלייס נ' אגסי (08.02.2022); ר.רונן כלל שיקול הדעת העיסקי והדרישה לקבל, משפטים, מז(2018) 583;, ש.חנס כלל שיקול הדעת העיסקי עיוני משטי , לא(תשס"ח-תשס"ט) 313; ע. ליכט- שם הוורד: אמצעי זהירות ושיקול דעת עסקי של נושא משרה, משפט ועסקים יט(2015) 475;.

בשאלה זו של התקיימות הוראות סעיף 29ב' לחוק הבוררות, נתתי דעתי לכלל הנתונים והשיקולים אשר פורטו לעיל, ויותר מכך – של היצטברותם, וזאת במיוחד בהתייחס לסוגיית תקינות החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה, ושאלת השלכות קיומה של הצעה במסגרתה ייווספו לקופת החברה מיליוני שקלים, אשר יכול וישמשו, בין היתר, את יתרת נושיה של החברה כמו גם מי ממשקיעיה של החברה.

...

כפועל יוצא ומתוך ניסיון למצוא את אותה נקודת איזון בין מכלול האינטרסים והשיקולים, אני מורה בזאת כדלהלן : ברקליס וסאב טרמינל יבהירו בתוך 48 שעות האם ניתנת הסכמתם, יחד ולחוד, להפקדת הסך של 22 מיליון ₪ נוספים, מעבר לאלו אשר נקבעו בהסכם המכר ובהחלטת הבורר, בנאמנות, וזאת מייד ויחד עם הפקדת התמורה בהתאם להוראות הסכם המכר, ועד להכרעת הבורר במחלוקות נשוא הליך זה. יובהר לעניין זה כי אין בהחלטתי זו כדי לחייב את ברקליס או סאב-טרמינל בהפקדת סכום זה, ואולם ככל ותינתן ההתחייבות כפורט לעיל, בתוך 48 שעות, יינתן להתחייבותם זו תוקף של החלטה, שאז - לא יינתן צו זמני האוסר על מימוש ההתקשרות, ותוך שמובהר כי טענות כל הצדדים, שמורות להם.

בשולי החלטתי אציין כי אני ערה לעמדות הצדדים, כפי שהובעו בפני גם במסגרת הדיונים, בהתייחס לאפשרות קידומו של מתווה בדומה לזה הבא לידי ביטוי בהחלטתי דלעיל, לרבות התנגדות המשיבים, נוכח הסברה כי במקרה של הליך התמחרות, יכול והתמורה תהא גבוהה יותר מזו אשר הוצעה על ידי נקש או צים, נכון להיום.

המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים משימה לעיון בתוך 3 ימים.

החלטת האורגנים של חברה צריכה להתבסס על שיקולים שונים ובהם הערכת סיכויה של התביעה, הערכת העלות הכללית של ניהול ההליכים, הרווח הצפוי מניהול ההליכים, השלכות ההליכים על עסקי החברה, המוניטין שלה, קשריה עם לקוחותיה ועם ספקים ועוד.

הקמת ועדת תביעות במקרה הנוכחי, בעקבות פניות המבקשים ובעקבות ההליכים בתיק 59581-06-18, החליט דירקטוריון החברה למנות ועדה בלתי תלויה על מנת שזו תיבחן את היתנהלות נושאי המשרה ובעלי התפקידים שהיו מעורבים באירועים הנוגעים להטלת העיצומים על החברה, תיבחן האם קיימות עילות תביעה כנגדם, את סכויי הצלחת התביעות אם יוגשו, את טובת החברה ואת הכדאיות הכלכלית בהגשתן.

...

בעקבות זאת טענה המשיבה כי דין בקשות הגילוי להידחות.

טענות הגנה אפשריות אלו אינן מספיקות כדי לשלול את המסקנה כי עומדת לחברה עילת תביעה כנגד נושאי המשרה, ברמת הראיה הנדרשת בשלב זה של ההליך.

טענות אלו בדבר הפגמים לכאורה שנפלו בעבודת הוועדה דינן להידחות.

יתרה מזו, ישנה חשיבות לקיום דיון חופשי בין חברי הוועדה עד לגיבוש מסקנותיהם ואיני סבור כי ראוי להתיר עיון בתמלילי דיונים אלו, להבדיל מעיון בדו"ח ובנספחי הדו"ח. סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה למשיבה למסור לעיונם של המבקשים, תוך 21 יום מקבלת החלטה זו, את כל נספחי דו"ח ועדת התביעות.

בתיק זה קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר להתקיימותם של איזה משלושת הרכיבים הנזכרים לעיל, ומחלוקות אלו לא נוצרו בריק (לעניין זה ראה לדוגמא ת.א. (מחוזי מרכז) 47302-05-16 בטר פלייס ישראל (ח.ת) 2009 בע"מ (בפרוק) נ' אגסי (12.9.2018), ע"א 7829/18 בטר פלייס נ' אגסי (08.02.2022); ר. רונן כלל שיקול הדעת העיסקי והדרישה לקבל, משפטים, מז(2018) 583; ש. חנס כלל שיקול הדעת העיסקי עיוני משפט, לא(תשס"ח-תשס"ט) 313; ע. ליכט, שם הוורד: אמצעי זהירות ושיקול דעת עסקי של נושא משרה, משפט ועסקים יט(2015) 475).

תוך שנתתי דעתי לכלל הנתונים העובדתיים, טענות הצדדים והוראות הדין הרלוואנטיות, אני מוצאת כי במכלול, עת עסקינן בהחלטה אשר משמעותה המעשית היא מתן היתר להשלמת הליכי מכירתו של הנכס היחיד שיש לחברה והיא בגדר פעולה, אשר ככל ותותר, אין ממנה חזור; תוך מתן הדעת להוראות סעיף 29ב' לחוק הבוררות, לכלל הנתונים והשיקולים אשר פורטו לעיל, ויותר מכך – להצטברותם, וזאת במיוחד בהתייחס לסוגיית תקינות החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של החברה, ושאלת השלכות קיומה של הצעה במסגרתה ייווספו לקופת החברה מיליוני שקלים, אשר יכול וישמשו, בין היתר, את יתרת נושיה של החברה כמו גם מי ממשקיעיה של החברה; כן הוספתי ונתתי דעתי לסוגיה כבדת המשקל אליה היתייחס גם כב' הבורר בדבר המשמעות האפשרית של המשך אי פרעון החוב לבנק דיסקונט, כמו גם זהות הגורמים הנושאים במימון הביניים.

...

כל אלו מטים את הכף למסקנה על פיה יקשה עלי לזהות את נקודת האיזון בתיק זה, במקום בו מצא כב' הבורר לשים אותה, ולעניין זה יופנו הצדדים, בין היתר לרע"א 5546/13 אחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ ואח' נ' ועקנין (22.8.2013); רע"א 1407/09 michraz 95 readty Ltd נ' שרם (22.6.2009)).

דומה היה כי סוגיה זו יוחדה בתחילה לשאלת ההצדקה במתן סעד זמני בהליך שבפני, ואולם בהינתן טיעוני הצדדים לאחר מתן ההחלטה בבקשה לסעד זמני, אין מנוס אלא להידרש לסוגיה זו, גם במסגרת פסק הדין, וכמפורט להלן; בהחלטת הבורר נמצא להורות כי לעניין מחלוקת זו בין הצדדים, לא ניתן, ואף זאת לכאורה ולעת הזו, לשלול את גרסת ברקליס, לפיה, בפני מוסדות החברה, עמדה הצעה יחידה שהיא בעלת תוקף מחייב, וזו אשר השתכללה לכלל הסכם, אשר יש בו כדי גמירות דעת ומסוימות (סעיף 15 להחלטה).

כל אלו כמכלול, הביאו אותי למסקנה על פיה דין בקשת רשות הערעור להתקבל באופן חלקי, וכמפורט להלן; בקשת רשות הערעור מתקבלת במובן זה, שהחלטת כב' הבורר מיום 23.1.2023 בדבר ביטול הצו הארעי שניתן, תבוטל.