השלכות אי הזמנת עד ע"י בית המשפט שהופיע ברשימה

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 44133-03-23 ליבסון נ' עזריאלי אי קומרס בע"מ לפני כבוד השופט עודד מאור 09 מאי 2023 המבקשת רעיה ליבסון ע"י ב"כ עו"ד נ' גורן המשיבה 1.עזריאלי אי קומרס בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א' נחשון, ה' גונן ונ' בן-ארוש משה פסק דין

בבקשת האישור נטען כי מחירי המוצרים המוצגים באתר אינם כוללים, כחלק מהמחיר המוצג לצרכן, את העלות בגין דמי המשלוח וזאת על אף שהלקוחות חייבים לשאת בתשלום זה כתנאי להשלמת ההזמנה.

במסגרת בקשת ההסתלקות, הגיעו הצדדים להסדר הסתלקות כדלקמן: המשיבה מתחייבת כי בתוך 14 ימים ממועד מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות, תתקן היא את נוסח ההערה המופיעה בעמודי המוצרים השונים תחת הלשונית "מועדי אספקה ומשלוחים", כך שבמקום הנוסח הקיים כיום ("ערוצי המשלוח המופיעים בטבלה משתנים בהתאם לערוצי המכירה השונים") יופיע הנוסח הבא: "אפשרויות ועלויות המשלוח משתנות בהתאם לסוג המוצר, נקודת האספקה, זהות המוכרן ותנאיו". המשיבה מתחייבת כי תעניק הטבה לציבור, בדמות של מכירת מוצרי "עזריאלי.קום" באתר, במשך 7 ימים, בפטור מדמי משלוח עד הבית (בכפוף לבצוע רכישה בסך של 100 ₪ ומעלה במהלך תקופת ההטבה)(להלן: ההטבה).

לעניין זה הוסכמו התנאים הבאים: ביום 29.6.2023 תשלח המשיבה מיסרון (הודעת SMS) לרשימת התפוצה שתכלול את הלקוחות הרשומים אצלה, אשר רכשו מוצרים באתר במהלך השנה האחרונה ממועד אישור הסדר ההסתלקות דנן, שזהו נוסחו: "בהתאם לפסק הדין בת"צ 44133-03-23, מתאריך 5.7.2023 ועד 11.7.2023 (כולל) תנתן הטבת משלוח עד הבית חינם לרוכשים בסך של 100 ₪ ומעלה באתר עזריאלי.קום מהמוצרים הנמכרים על ידי עזריאלי.קום. לתנאי ההטבה לחצו על הלינק:...."; המשיבה תקצה עמוד ייעודי באתר, אליו תפנה הקישורית כאמור, אשר בו ירוכזו מוצרים הנמכרים על ידי עזריאלי.קום.

היינו, על בית המשפט לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שמלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך נהולה; על בית המשפט להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך; וכן בשיקולי רוחב וההשלכות של הסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור בכללותו.

...

בייחס לתועלת שצמחה לחברי הקבוצה; בשים לב להתחייבות המשיבה לשנות את נוסח ההערה אודות מועדי אספקה ומשלוחים; ובשים לב להטבה אותה התחייבה המשיבה לתת, סבורני כי לחברי הקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית מהגשת ההליך.

בהתאם לשיקולים המנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות – בשים לב לתועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה; ובשים לב לטרחה שטרחו המבקשת ובא כוחה, ובסיכון שלקחו על עצמם בהגשת ההליך דנן וניהולו, סבורני כי הסכומים שהוסכמו על ידי הצדדים סבירים וראויים בנסיבות העניין, ואני מאשרם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מקבלת; בקשת האישור נמחקת והתובענה האישית נדחית; בנסיבות העניין ובשים לב שההליך הגיע לידי מיצוי בעקבות הליך פישור, מצאתי כי ראוי לפטור מחלקה השני של האגרה.

ביחס לפסקי דין שניתנו כנגד הנתבעת ב- 10 השנים האחרונות, טענה הנתבעת, כי מדובר במסע דיג וממילא דרך המלך לקבלת זכות עיון בתיק משפטי שאדם אינו צד לו, היא באמצעות בקשה מתאימה למותב שדן בתיק, וזאת בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון בתיקים).

בהיבט הרחב בוחן ביה"ד מהו האנטרס לגילוי ומשקלו וכן מהן השלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.

בתצהיר שיוגש, יוצהר ע"י נציג הנתבעת כי שמותיהם של העובדים נבדקו על ידו וכי הם תואמים את המופיע בתלושי השכר שהוגשו לעיונו של האב"ד. מובהר, כי התצהיר והרשימה כאמור לעיל, יועברו ישירות לב"כ התובעות ולתיק ביה"ד. באשר לתפקידו של כל אחד מהעובדים בנתבעת, ככל שהדבר אינו מצוין בתלוש השכר, תהיינה התובעות רשאיות לחקור את מגיש התצהיר ולהביא ראיות לסתור, לרבות זימון עובדים למתן עדות, ככל שתסבורנה כי יש בכך צורך.

...

על מנת שלא לפגוע שלא לצורך בפרטיותם של העובדים, אני מורה לנתבעת לציין ביחס לכל עובד את האות הראשונה של שמו הפרטי ואת שם משפחתו המלא, וזאת על מנת שייקל על התובעות להיווכח האם מדובר בעובד יהודי או ערבי.

באופן זה סבורני כי ייערך איזון נכון ומידתי בין זכויות הצדדים, תוך פגיעה מינימלית בפרטיותם של צדדי ג' שאינם חלק מההליך.

בשים לב לעובדה שהנתבעת, כך לדברי באת כוחה ונציגתה בדיון המקדמי שנערך בפניי, עובדת כמו יתר המסעדות בארץ, במתכונת חירום בשל המצב השורר במדינה ולאור שהייתם של עובדים רבים מקרב עובדיה בחל"ת, אני מורה לה לפעול כאמור בהחלטה זו בתוך 60 יום מהיום.

בתגובה לטענות אלו, טען המשיב במהלך הדיון כי בשנת 2014 ההזמנה לאילת בוצעה על ידי אדם אחר, אשר אף העיד מטעמו במהלך הדיון.

באשר לפעם השנייה, בשנת 2016, כאשר הזמין הטיסה לרומא, טען המבקש כי כלל לא הזמין את הטיסה באמצעות אתר האנטרנט של המשיבה, אלא באמצעות חברת דזנהאוז.

בהקשר זה, לעניין הופעת "פופ אפ" של המשיבה בעת הזמנה בחברה אחרת, הגיב נציג המשיבה באומרו כי "דיזנהאוס היתה בזמנו חברת בת של ישראייר. היינו כולנו שייכים לתאגיד אי.די.בי.". פסק דינו של בית משפט קמא בית משפט קמא קבע כי שיגור הפרסומים על ידי המשיבה נעשה באישורו והסכמתו של המבקש ולכן אין לראות בהם הודעות "ספם" המחייבות פיצוי.

באשר למועד השני, 16.6.16, קבע בית המשפט כי מסתבר שהמשיב אכן נתן הסכמתו לקבל הפירסום במועד זה. צוין כי עיון במסמך שצרפה המשיבה מתוך מערכות המידע שלה המתעד התכתבות פנימית בין עובדי החברה (נספח ד לכתב ההגנה), מעלה כי המבקש הגיש בקשה להצטרף לרשימת התפוצה במועד זה. מועד, המתאים ליום בו המבקש הזמין טיסה לרומא, באמצעות חברת דזנהאוז.

באשר לטענות המבקש אודות השלכות רוחב של פסק הדין, נטען כי פסיקה של בית משפט לתביעות קטנות אינה מחייבת, ולפיכך משקל ההשלכות שלה כתקדים מוגבל.

...

נוכח כל האמור, נדחתה תביעתו של המבקש והוטל עליו לשאת בהוצאות המשיבה, בסך 500 ₪.

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים לעניין מתן רשות ערעור ובטיעונים המשלימים שהוגשו, באתי לכלל מסקנה שיש ליתן רשות ערעור, ולאחר דיון לגופו של עניין, אין מנוס מלקבל את הערעור.

הבקשה נדונה כערעור והערעור מתקבל.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 72411-12-20 ניסים שוקר - מהנדסים יועצים בע"מ נ' עריית אריאל בפני כבוד השופט אלעד לנג תובעת ניסים שוקר - מהנדסים יועצים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אילן שמר נתבעת עריית אריאל ע"י ב"כ עוה"ד אהוד חגואל פסק דין

המועד לבצוע הפרויקטים על ידי הקבלן הוגדר בהסכם שנערך עמו ולא הוצג לבית המשפט, ואולם אין מחלוקת בין הצדדים כי ביצוע הפרויקטים בפועל נמשך והתארך הרבה מעבר למתוכנן מלכתחילה (פרק זמן של 8-12 חודשים לשיטת התובעת או פרק זמן של 12-18 חודשים לשיטת הנתבעת) כך שבסופו של יום הפרויקטים הסתיימו ואוכלסו רק בעת האחרונה (ר' עדות יהונתן הר טוב, בעמ' 45 לפרוטוקול וכן ראה עדות עוה"ד דוד זיו בעמ' 67 לפרוטוקול).

לנוכח כל אלה, לא ניתן לקבל את הכחשתה הסתמית של הנתבעת את אותנטיות מיסמך זה, והיה מצופה מהנתבעת, ככל שהיא חפצה להוכיח את הכחשתה זו, לכל הפחות לזמן לעדות מטעמה את מר אבי עזר, אשר חותמתו וחתימתו מופיעים על מיסמך זה, בתוקף תפקידו כמנכ"ל הנתבעת בזמנים הרלוואנטיים.

מהנדסת העיר, האדריכלית זיבי אדלשטיין, לא זומנה למסור עדותה באשר לנסיבות הטבעת חתימתה על גבי החשבונות, בעוד שגזבר הנתבעת, מר שלמה בנימין, השיב בחקירתו כי חתימתו הוספה על גבי החשבונות מטעמים טכניים - ואף בדיעבד למועד אישור התשלום, בעוד שלא הייתה לו כל ידיעה, קל וחומר כוונה, לאשר תשלום או התחייבות שנעשו על יסוד מיסמך שלא אושר על ידי ראש הערייה, על ידו ועל ידי היועץ המשפטי של הנתבעת (ר' עדות מר בנימין בעמ' 52 ואילך לפרוטוקול וכן סעיף 5 לתצהיר מר בנימין).

השלכות בטלות נספח שינוי התמורה בהתאם לפסיקת בתי המשפט, ובראשה פסק הדין המנחה בעיניין בית הרכב נקבע כי משמעות הקביעה שנפל פגם מהותי בכריתת נספח שינוי התמורה, אינה בהכרח בטלות מעיקרא של ההסכם - ובכך קיומה של חובה לערוך השבה מלאה של הכספים ששולמו לתובעת על יסוד נספח זה. וראה לעניין זה דברי גב' השופטת נאור בפיסקה 26 לפסק הדין: "דעתי היא כי אי-קיום דרישת הצורה המהותית הקבועה בסעיף 203 לפקודת העיריות אינה מחייבת בטלות והשבה מלאה של הכספים שנוכו. למסקנתי הגעתי נוכח יישום הוראות הביטול וההשבה ביחס לחוזה בלתי חוקי הקבועות בחוק החוזים. מסקנתי – שיסודה בדיני החוזים – מישתלבת גם בדוקטרינת הבטלות היחסית, המוכרת במשפט המנהלי, ובכך ניתן לראות השלמת יישום הדואליות הנורמאטיבית. אכן, החוזה הבלתי חוקי הוא בטל, ואולם לעניין תוצאות הבטלות, עלינו לפנות לדעתי להלכה שנקבעה בפרשת זגורי שנזכרה לעיל בעיניין חוזה בלתי חוקי אחר, וליישם את ההלכה האמורה גם על ענייננו. בחינה כזו מאפשרת 'לרכך' את התוצאות הקשות של סעיף 203, תוצאות שבית המשפט המחוזי ראה עצמו אנוס להגיע אליהן...". ודוק: גדר האפשרויות הקיימות להכרזה על בטלות הסכם, נע במנעד שבין מתן הוראה על השבה מלאה, המשך בפטור חלקי או מלא מהשבה ועד הוראה על קיום החיוב ההסכמי במלואו – כאשר היחס בין אפשרויות אלה הוא "אופקי" ונתון לשיקול דעת בית המשפט (ראה: ע"א 10159/16 מועצה איזורית יואב נ' עריית קרית-גת (20.6.19) בפיסקה 45; פסקה 31 לפסק-הדין בעיניין בית הרכב וסעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973).

אם בכך לא די כדי להעיד על חוסר המשקל שיש לייחס לרשימת הנזקים שכללה הנתבעת בכתב הגנתה, הרי שרשימה זו הוכנה על ידי הבעלים של החברה אשר החליפה את התובעת בתפקידה כמפקחת בפרויקטים, היינו על ידי גורם המצוי בנגוד עניינים אנהרנטי להעלות טענות נטולות פניות בדבר "נזקים" שנגרמו על ידי קודמתו בתפקיד, ושאותם הוא נידרש "לתקן", כביכול.

...

מכאן מסתברת המסקנה כי בקשת הנתבעת ממר הר טוב לערוך רשימת נזקים ביום 7.3.21 נועדה אך ורק לצורך התמודדות עם תביעת התובעת והעלאת טענות הגנה/קיזוז במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמה זמן קצר לאחר מכן.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה קבלת התביעה בחלקה, ובכך מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 300,000 ש"ח בגין חשבונות שלא שולמו על ידה.

כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר-טרחת עו"ד, בסך כולל של 30,000 ש"ח. ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ג, 08 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בתאריך 28.2.2023 ניתנה החלטת בית המשפט על עיכוב הליכי הוצל"פ עד למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.

כך למשל, כתובתה הרשמית של החברה היא ברחוב השלום 85/2 בבאר שבע, בנגוד לכתובת המופיעה באישור המסירה ("שכונה 1, בית 1, לקיה").

(ג) מועד שהורה עליו בית המשפט לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן.

אין מדובר ברשימה סגורה של "טעמים מיוחדים" ואולם, הפסיקה הבחינה בין מקרים בהם הבקשה הוגשה באיחור נוכח נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין לבין מצב דברים בו הטעם לאיחור בהגשה נעוץ בבעל הדין עצמו, ובמקרה כזה, ספק אם קיימת הצדקה להארכת המועד (ראו בעיניין זה למשל, פסקות 16 -17 לפסק דינו של כבוד השופט סולברג ברע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נגד סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (נבו, 21.04.2015)).

אמנם, דרישת "טעם מיוחד" רוככה במשך השנים, נוכח העקרון של "זכות הגישה לערכאות" ונקבע כי כל מקרה יידון לפי הנסיבות, כמו לדוגמה: היתנהגות הצדדים ותום ליבם, נסיבות האיחור בהגשה, ההשלכות של מתן או אי מתן הארכה המבוקשת, מהות הסוגיה הנידונה וסכויי ההליך, וככל שאין מדובר ברשלנות או בזלזול בהחלטות בית המשפט, אפשר שיהיה מקום ליתן הארכת מועד כזו, בשים לב גם לסכויי ההליך שלגביו מבוקשת הארכת המועד (בעיניין זה ראו פסקה 26 לפסק דינה של המשנה לנשיא (כתוארה אז) כבוד השופטת מרים נאור ברע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נגד קרן הסיטי בע"מ, פורסם בנבו בתאריך 16.8.2012).

הנתבעים לא הגישו כל בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת הביטול והסתפקו בטענה כי גילו על פסקי הדין במקרה ותוך שיחה אגבית עם נציגת ההוצל"פ. זאת ועוד, אין חולק על כך שהנתבעים קיבלו את פסקי הדין על ידי מזכירות בית המשפט במועדים שציינתי לעיל, משום כך, הרי שבקשת הביטול הוגשה באיחור, מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד ולא מצאתי בבקשה כל "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה מעבר למועד הקבוע בתקנות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני סבור כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן ולהלן נימוקיי: בהתאם לנוסח רשם החברות שהמציא התובע, כתובתה הרשומה של החברה היא אכן הכתובת שבה הומצאו כתב התביעה ופסק הדין.

נוכח כך, משחלף המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, בהיעדר "טעם מיוחד" למתן ארכה להארכת מועד (מבלי שזו נתבקשה על ידי הנתבעים) ובשים לב לנימוקים שפורטו, הבקשה לביטול פסקי הדין – נדחית.

סוף דבר הבקשה נדחית.